לפני למעלה מעשר שנים, כאשר האינתיפאדה הראשונה פרצה בארצנו, מצאתי את עצמי ללא פועלים. הפועלים היחידים שהסכימו ועבדו בגוש קטיף היו שכנינו הפלשתינים. באותה שנה גידלתי פלפלים ועגבניות שרי ליצוא.
"זה לא כל כך פשוט למצוא חממה ללא פועלים", אבל זה היה המצב שמצאתי את עצמי באותם ימים. הפלפלים והעגבניות לא שמעו את החדשות והם המשיכו את קצב גדילתם הטבעי. גייסתי את אשתי ואת ילדיי, אך לא הצלחנו לעמוד בקצב.
הפתרון שנמצא באותם הימים היה גיוס של מתנדבים, חיילים וחיילות וכן ניסיון להעסיק פועלים יהודים מאזור הנגב. הנזקים שנגרמו לגידולים היו רבים מאוד, אך אי אפשר היה להתלונן נוכח הרצון העז של המתנדבים לנסות "לכבות את השריפה". אווירה מיוחדת נוצרה בין המשפחות לבין המתנדבים, ארוחות אירוח בבתים. הניסיון לשלב עובדים יהודים שהגיעו דרך לשכות התעסוקה לא הצליח, בלשון המעטה. בקשתם היחידה של העובדים היתה שאחתום להם על-כך שאינם מתאימים לעבודה.
ואז הגיע הרעיון להביא בדחיפות פועלים זרים תאילנדים. זוג תאילנדים הגיע והחל לעבוד בחממות, וראה זה פלא: בזמן שהחלו התאילנדים לעבוד בחממה - גם הפועלים הפלשתינים שבו לעבוד. הפועל התאילנדי הגיע לעבוד במטרה אחת: לעבוד ולעשות כסף ולשלוח כמה שיותר כסף למשפחה בתאילנד. לתאילנדי, לעומת העובד הפלשתיני, לא עוברות מחשבות בראש כיצד אפשר להזיק, היכן אפשר למשוך זמן, הפועל התאילנדי מתחיל את עבודתו בשעה 06:00 בבוקר ועובד באותו הקצב עד לשעת סיום העבודה.
ברבות הימים, בניתי להם בית לתפארת בשטח החממות. בביתם ישנם שלושה חדרי שינה, בכל חדר ישנים שני עובדים, בנוסף יש להם בבית שירותים ומקלחת ומטבח ופינת אוכל. בבית יש להם טלוויזיה ומכשיר וידיאו וכל התנאים הנלווים.
בשנים האחרונות אני מגדל צמחי בית לייצוא, גידול צמחי בית דורש עבודה רב ואינטנסיבית במשך שעות רבות. העבודה דורשת זמינות של פועלים סביב השעון. משלוחים לאירופה יוצאים מהמושב בשעות המאוחרות של היום. ללא עזרתם ועבודתם, לא אוכל לעמוד בהתחייבותי למשלוחים לשווקים באירופה.
גם פועלים יהודים וגם פועלים פלשתינים מסיימים את עבודתם מקסימום בשעה 17:00. פועל תאילנדי מסיים את עבודתו בשעה 22:00, והוא שמח על כל שעה נוספת שהוא עובד ומתוגמל על-כך.
לאחרונה, החלו בהוראה לתשלום מס מעסיקים בגובה 8%, מס גולגולת בגובה 1,000 ש"ח לעובד לשנה, דמי הרישום בסך 500 ש"ח, וביטלו את נקודות הזיכוי במס לעובדים התאילנדים.
בנוסף, הטילו צו האוסר על עובדים תאילנדים לשוב ולהגיע לגוש קטיף לעבודה.
...והיום, הגיע הבום הגדול, צו המבקש לפנות את כל העובדים התאילנדים מהמשקים בגוש קטיף [
ראו ידיעה בנושא]. ידוע לי כי הפועלים "מתים" להישאר כאן, הפועל הקודם שלי, שמטלפן אליי כל שבוע ושואל מתי אפשר לחזור, בנה וילה מפוארת וריהט אותה ברהיטים שאין אדם שהיה מתבייש בהם, הכל מהכספים שהעביר לבני משפחתו בתאילנד.
בימים כתיקונם, היינו פונים לראש הממשלה שיעזור לנו, אולם ראש הממשלה המתכנן לגרש אותנו, אולי יושב עכשיו בביתו ומשפשף ידיו משמחה. לפני כשנה, ביטלו את ההנחות במס ההכנסה לתושבי הגוש וראש הממשלה לא הסכים לתקן את המעוות. ראש הממשלה לא הסכים להכיר ביישובי גוש קטיף כקו עימות, הכרה המעניקה זכויות והנחות כפי שמקבלים ישובים היושבים בספר. והיום הגזרה החדשה.
אני בטוח כי בע"ה, אני אמצא פתרון כלשהו, אך לא בימים הקרובים. אני בטוח שבטווח הקרוב ייגרם נזק לחממות ולמשתלה, אך זה כנראה חלק מהמחיר שאני ומשפחתי צריכים לשלם על אמונתנו בדרכנו לגור ולגדול בגוש קטיף.
_________________
הכותב הוא חקלאי תושב המושב גני טל בגוש קטיף, ובעל האתר קטיף.נט.