שר לשעבר, שמנסה להבריח 31,000 כדורי אקסטזי (שהם 6 ק"ג בערך) ששווים בשוק כמה מיליוני שקלים, היא באמת תופעה חדשה חריגה ומסוכנת. הבעיה של ד"ר שגב היתה, שכצעיר מוכשר ויפה שחצן ויהיר טיפס מהר מדיי, גבוה מדיי ולא נשאר שם הרבה זמן.
הרושם היחיד שנשאר מאותה תקופה - עריקתו מ"צומת" של רפול, עם גולדפרב, אשר בקולותיהם הצליח רבין ז"ל להעביר את הסכם "אוסלו" האומלל. המעבר הזה - ממעמד, כבוד ופינוקי שלטון לאיש עסקים צולע למדיי, למרות הקשרים המיניסטריאליים - גרמו לו למשבר אישי-תדמיתי ופגעו קשה באגו שלו, שחיפש דרכי מילוט בעסקים מפוקפקים באירופה, נוסח רשיונות, זכיונות ועסקי קזינו במזרח אירופה. גם השימוש בדרכון דיפלומטי שפג תקפו מצביעים על "אגו" נפוח שנפגע ונסיון נואל להישען על תהילה שחלפה.
הרבה אזרחים מכובדים לכאורה לפניו, כבר ניסו לשמש כבלדרי סמים, רובם ללא הצלחה גדולה, אבל שר לשעבר - זה באמת שיא חדש במקצוע הזה. ידוע לנו על ספורטאים פעילים או לשעבר ששלחו ידם בבלדרות ועסקי סמים - ידוע גם על חיילים וקצינים בשירות סדיר קבע ואחרי שירות שניסו, חלקם נוצלו לשליחויות סמים, כמובן כולם עבור בצע כסף, כסף טוב ומהיר ללא שנתנו לעצמם ולחברה דין וחשבון על מעשיהם הנלוזים והנזק הכבד לחברה ולמשפחתם.
שחיתות, שוחד וטובות הנאה בדרגים גבוהים, היא לא תופעה חריגה, אבל שר לשעבר שייתן יד לסחר בסמים - זה הישג חדש ובלתי מחמיא לצמרת השחיתות בישראל.
המעניין בפרשה זו ואין זו הפעם הראשונה, שככל שהחשוד בכיר יותר בצמרת, כך הגרסאות והטיעונים שלו וההסברים הם מטופשים יותר. גם שיטות ההברחה בעבר היו יותר מתוחכמות, כמו בקפה, בבולים, בשימורים, בבקבוקי שתייה, ותבלינים.
הטיעונים של ד"ר שגב וההסברים שלו למשטרה, הם בדרג של בלדר מצוי ואפילו פחות מזה ומשינוי הגרסאות והטענות השנונות והשחוקות ניתן להכנס לאקסטזי.
נדגיש בנקודה זו רק כמה עובדות תמוהות כמו להשאיר בלוקר בשדה התעופה קופסת שוקולד חשודה ולנסוע כעבור יומיים חזרה להולנד כדי להביא אותה - אכן נאמנות ושקדנות בלתי מצויה כדי להביא שוקולד לאשת חבר, והוא רוצה לשכנע אותנו שזה סיפור אמיתי. במקביל, מנסה ד"ר שגב את תרגילי טננבאום, כלומר, הצלת המולדת עם עסקים פרטיים.
הגרסה החדשה התמוהה לא פחות היא, שנסע להולנד כדי למנוע פיגוע של "אל-קעידה" ולעשות גם לביתו נוסח טננבאום. המצב המשפטי לאור העובדות שנתגלו עד עכשיו הוא פשוט למדיי. בלוקר של ד"ר שגב בהולנד - נמצאו כדורים שבדיקות המעבדה הוכיחו שהן אקסטזי במשקל 6 ק"ג ששוויים בשוק כמה מיליוני שקלים.
החמור בכל הפרשה, שהכדורים הנ"ל מיועדים לילדים, לנוער, והם נפוצים מאוד בדיסקוטקים, מסיבות טראנס ומסיבות פרועות אחרות. משהוכח הקשר העובדתי בין הסם למחזיק בו, ישירות או עם שותפים, מבוססת עבירת החזקת סם בכמות מסחרית. מאחר והסם נשאר בהולנד ולא הובא ארצה על-ידי החשודים, מבוססת עבירה של ניסיון לייבא סמים.
כלומר, בכל וריאציה משפטית יש כאן עבירה של סמים והשאלה היא מי השותפים, מי הקונה ומי המפיצים. יש מקום לעסקה, בתנאי שיגלו את כל המקורות, כל השותפים ואולי גם עסקאות בעבר.
בכל מקרה, נקווה שעסקה נוסח טננבאום לא תחזור על עצמה ואם אכן גם בארזים נפלה השלהבת - יש להענישם בחומרה. יתירה מכך, לא רק למען יראו וייראו, אלא גם כדי להביע מורת רוח, הסתייגות וגועל מהעיסוק הנקלה והעוסקים בחומר.
לסיכום: איך שלא נסתכל על הפרשה, האיש שמכר את "צומת" ואת עקרונותיה תמורת כיסא של שר והסכם "אוסלו", מסיים כבלדר סמים. כמה עצוב ונמוך.
________________________
הכותב הוא עורך דין, בעל תואר שני במשפטים, המתמחה במשפט פלילי, צבאי וציבורי, והיה בעבר פרקליט צבאי, יועץ משפטי, שופט צבאי בדרגת סא"ל, סגן פרקליט מחוז ומשנה ליועץ המשפטי של מועצת העיתונות.