פרויקט "אומרים שלום לבוצה" יוצא לדרך

פרויקט "אומרים שלום לבוצה" יוצא לדרך איגוד ערים דן לאיכות הסביבה ולביוב ועמותת "צלול", שהובילה את הקמפיין הציבורי בנושא מכריזים על תחילת מימוש הפרויקט שישים קץ להזרמת בוצה לים ברבעון האחרון של 2006. איגוד ערים דן לאיכות הסביבה ולביוב ועמותת "צלול" מכריזים על תחילת השלב המעשי של פרויקט "אומרים שלום לבוצה" שמטרתו היא הפסקת הזרמת עודפי הבוצה לים ברבעון האחרון של 2006 באמצעות הפיכת הבוצה לחומרי דשן חקלאות. פרוייקט זה הוא תוצאה של שיתוף פעולה הדוק בין האיגוד לבין עמותת "צלול" למעלה משנה. זאת הפעם הראשונה בה משתפים פעולה שני גופים ירוקים אלו למען איכות חייהם של תושבי גוש דן. בסיכום בין הצדדים הוחלט כי הזרמת בוצת הביוב לים תופסק כבר ברבעון אחרון של 2006, שנתיים לפני המועד שדרש המשרד לאיכות הסביבה, תוך שימוש בפתרונות מתקדמים וסביבתיים והכל תוך עמידה בלוח זמנים קשיח. לוחות המזמנים האלה ניתנים להשגה והתהליך יתנהל בשקיפות מלאה כדי לאפשר פיקוח ציבורי לביצועו. פתרון הקומפוסט עבר פיילוט בהצלחה והתוצר הסופי עומד בתקנים המחמירים ביותר ואינו יוצר מטרדי ריח. פתרון זה פועל בהצלחה במדינות רבות ברחבי העולם. האיגוד פרסם לפני כחודש מכרז לרכישת הציוד למפעל לסחיטה וייבוש הבוצה בהיקף של כ-20 מיליון שקל וזהו השלב הראשון בדרך ליישום ההחלטה. כחלק מתנאי המכרזים הנוספים, יתחייב הזוכה לשווק את מוצרי הבוצה לצרכני הקצה (חקלאות, בניין, תשתיות ועוד). במידה ותתקיים דרישה מספקת למוצרי הבוצה לא יוקם המתקן התרמי לטיפול בבוצה. איתי פנקס, יו"ר האיגוד: "האיגוד שם לו למטרה להבטיח ים נקי ונחלים ללא שפכים בגוש דן. לפיכך, משקיעים עובדי האיגוד והנהלתו מאמץ אדיר לקדם את התוכנית להוצאת הבוצה בלוחות הזמנים קצרים ביותר שאינם סטנדרטיים בעולם התשתיות, וזאת במקביל לשדרוג יסודי של צנרת האיגוד ברחבי גוש דן שתאפשר תפקוד תקין של המערכת לטווח ארוך תוך שמירה קפדנית על איכות הסביבה". לדברי עו"ד יריב אברמוביץ, מנכ"ל עמותת צלול: "תושבי ת"א הוכיחו שהם יודעים להילחם על איכות חייהם. נמשיך לעקוב אחר ביצוע התוכנית ונדאג שהתהליך יעמוד בסטנדרטים הגבוהים ביותר של שמירה על איכות חיים וסביבה. עמותת צלול מתחייבת להיות ולפעול בכל מקום בו יש פגיעה באיכות הסביבה ובאיכות החיים של האזרחים". רקע הבוצה הינה תוצר הלוואי של תהליך הטיהור, הנוצר במהלך הטיפול בשפכים כתוצאה מפירוק החומרים השונים. כמות הבוצה תלויה, כמובן, באופן ישיר בכמות השפכים המוזרמים למתקני הטיהור והיא מהווה רק 4.5% מכמות השפכים. כיום, מוזרמת הבוצה לים, באמצעות מוצא ימי למרחק של חמישה ק"מ מחוף פלמחים. השפד"ן מייצר כ-150 טון בוצה ליממה, ההופכת בתהליך הקומפוסטציה ליותר מ-1,000 מ"ק דשן חקלאי ליממה. פתרון הקומפוסטציה לטיפול בבוצה נמצא בשימוש במדינות מערביות באירופה וארה"ב, והיתרונות של שיטה זו מתבטאים במיוחד בהשבחת גידולים חקלאיים באזורים צחיחים ובטיוב קרקעות.