דברי אלה מכוונים למתפקדי הליכוד המתנגדים לתוכנית ההינתקות של ראש הממשלה. חברים יקרים: כדאי להביט מעט לאחור ולחזור לסוף שנות השבעים ותחילת שנות השמונים.
קם אז מנהיג בעל שיעור קומה כמו מנחם בגין, עשה הסכם שלום עם מצרים ובאותה 'חבילה' דיברו על תוכנית האוטונומיה לאוכלוסיה הפלשתינית בשטחים.
להזכירכם אז אי אפשר לדבר על אש"ף, הס מלהזכיר את המושג מדינה פלשתינית, בוודאי שלא להזכיר את ירושלים וזכות השיבה. חלפו כמה שנים ואז הגענו לוועידת מדריד, כשאש"ף מורה מתוניס הוראות למשתתפים הפלשתינים מרחוק.
וועידה זו הסיימה בלא כלום וכעבור שנתיים הגענו להסכם אוסלו, עם מי?! עם יאסר עראפת וחבר מרצחיו.
גם אז עדיין לא הוזכר המושג מדינה פלשתינית.
בינתיים התחלפה הממשלה, השלטון הועבר לליכוד בראשות בנימין נתניהו, אשר אמר על עראפת: "מצאתי לי חבר".
אינני זוכר את הציטוט המדוייק, ובאותה הזדמנות גם בוצע הסכם חברון. לאחר מכן דאג הימין להפיל בשנית את השלטון של עצמו ואהוד ברק עלה לשילטון.
התהליך ידוע, קמפ דיוויד, מדינה פלשתינית, ירושלים, זכות השיבה, הכל על השולחן, מה קיבלנו? אינתיפאדה!
היום בא שרון ואומר לכם בואו נדאג לעצמינו ולאינטרסים של מדינת ישראל, נתנתק מאיפה שבכל הסכם לא נהיה שם, נקים גדר, נצמצם את שטח הפעולה של הטרור ונאפשר הגנה טובה יותר על השאר.
מה שאני מנסה לומר בשורה התחתונה, ככל שחולף הזמן אנחנו משלמים יותר ביוקר.
היום בוודאי כל ליכודניק היה קונה בשתי ידים את הסכם האוטונומיה, וועידת מדריד, או התחלת הסכם אוסלו
(ללא הטעויות שנעשו), ועדיין לא דיברו על ירושלים וזכות השיבה.
הזמן פועל לרעתינו, ואני מודאג שבמידה ולא נעשה כלום ביוזמתינו נמצא את עצמינו דנים בדברים שלא חלמנו עליהם.