אוסף המקרים והארועים בחודשים האחרונים, שהביאו אותי לכתיבת המאמר על מסקנותיו החמורות, הן תוצאה של הצטברות טעויות, בדומה למסקנות שהגיעו אליהם המומחים בפרשת "וורסאי" - עקב בנייה בשיטת פל-קל.
אם מערכת המשפט שלנו פועלת בשיטת הפל-קל, יש להתעורר, ובהקדם, שהרי מדובר בדיני נפשות. יש טעויות שניתן לתקנן לכפר עליהם בכסף או טובות הנאה.
אך במקרים של מעצרי שווא, מאסרי עולם, או ישיבה בכלא של עשרות שנים עד לגילוי האמת או משפט חוזר - בו האדם זכאי - על כך אין מחילה וכפרה. שהרי איך אפשר לפצות על אובדן נעורים וחדוות חיים, על ישיבה בכלא של עשרות שנים ללא תוחלת, ללא תקווה, עם תסכול ולהתמודד עם פירוק המשפחה, ילדים הורים.
ואתה שואל את עצמך - איך זה יכול לקרות במדינה מתקדמת, דמוקרטית עם שיטת משפט נאורה, שופטים מקצועיים, פרקליטות מקצועית ומשטרה מודרנית. ואם זה קורה - איך ולמה ומה עושים לתקון המצב.
והרי לקט קצר מהאירועים של החודשים האחרונים.
א. המשטרה עוצרת שלושה חשודים ברצח החייל אולג שייחט. שלושת העצורים מכפר כנא בגליל, מתמצאים כללית בעובדות הרצח המזעזע. אחד מהם אפילו משחזר את המעשה לעיני המצלמות של המשטרה ונראה שהפרשה פוענחה. אבל אז, הסניגוריה נכנסת לפעולה, חוקרים ונוברים בחומר מחדש ומתברר, שהמשטרה רצה מהר מדי ורחוק מדי. המודה באשמה - חוזר בו וטוען שהשחזור הוכתב לו הוכנסו מילים בפיו כפי שרואים בשחזור.
בינתיים נעצרים שלושה חשודים חדשים מאותו כפר, לאחר שהרובה של החייל שנרצח נמצא ברשותם. אחד החשודים החדשים מודה ברצח ומשחזר את המעשה. התוצאה: שלושת החשודים הראשונים משוחררים בשלב זה והולכים הביתה.
בינתיים, המודה החדש חוזר בו וטוען שהשחזור הוכתב לו וכו'.
כלומר: הסיפור חוזר על עצמו. התוצאה היא פרסומים בעיתונות שגם החשודים החדשים האלה ישוחררו בקרוב, אם לא יהיה שינוי דרמטי בתיק. ומצד שני - כי יוגש כתב אישום על רצח + מעצר עד תום ההליכים - נראה מה ילד יום ומה יהיו התוצאות.
ב. הגב' יבגניה סקולובסקיה בת 46 - נדונה למאסר עולם על רצח חמה (אבי בעלה) שגר איתם יחד, וכנראה התעלל בה, היכה אותה והתעמר בה, עד שיום אחד קמה ורצחה אותו בסכין (כתבה של שלי פז, עיתון ידיעות מיום 4.6.04). היא נידונה על רצח מבלי שקיבלה כנראה ייצוג הולם בנסיבות שהרי לפי תקדים של כרמלה בוחבוט, ושוקי בסו, נקבע שניתן להקל בעונש ולהורידו לדרגת הריגה, בשל מצב נפשי עקב, כפיה, התעללות ומכות. התוצאה: לאחר פניות חוזרות ונשנות לנשיא המדינה, קיבלה חנינה ויצאה לחופשי.
ג. בחור צעיר, עולה חדש, הואשם ברצח מזעזע של בנו התינוק בן שלושה חודשים, בכך שגרם לשבר בגולגולתו, לאחר שהתינוק בכה ובכה ועיצבן את האב שקם להשתיקו וגרם למותו (כתבה של מיכל קפרא, עיתון מעריב 6.4.04).
הראיה המרכזית בתיק שהביא להרשעתו היתה חוות דעת פתולוגית של פרופ' יהודה היס, שהמוות נגרם כתוצאה משבר בגולגולת שאירע בין 6-4 שעות קודם לכן, שעה שהנאשם היה לבד בבית עם התינוק. הבחור נדון ל-20 שנות מאסר. בערעור בעליון הורד העונש ל-14 שנה.
המשפחה התגייסה לעזרתו - פנו, חקרו בכו גייסו כסף ועורכי דין, עד שהגיעו לאחרונה לסניגוריה הציבורית ולעו"ד דוד וינר שמרכז את המחלקה המטפלת בתיקים קשים ואבודים - אותה מחלקה שהביאה למשפט חוזר של עמוס ברנס וזיכו אותו מרצח לאחר שנות דור.
עו"ד וינר וצוותו חקרו בפרשה, פנו לשני רופאים פתולוגים ידועי שם בארץ, וקיבלו שתי חוות דעת זהות שהמכה בגולגולת התינוק היתה ישנה לפחות שבוע לפני מותו, אך בעיקר שסיבת המוות לא היתה השבר בגולגולת, אלא כנראה מום בלב. הסניגוריה הציבורית הגישה בקשה למשפט חוזר על סמך הראיות החדשות, ונראה שהבחור בדרך הביתה בעתיד הקרוב.
ד. בעיתון הארץ (מיום 29.6.04) פורסם, כי אסיר הואשם בשלוש עברות כאשר הוא היה בכלא. חוקרי המשטרה הוציאו הודאות שווא בעבריין הרכוש יעקב אלקובי בזמן שהיה מסומם. התוצאה: המשטרה הסכימה להסדר טיעון שבו היא מוחקת 56 מתוך 59 סעיפי האאישום שהוגשו נגדו מאז 1998, שבכולם לא היו הוכחות חותכות ובחלקם עובדות שגויות. המסקנה מכך מדברת בעד עצמה.
ה. אפשר להוסיף לכך גם את המשפט החוזר של נאשמי "פרשת מע"צ", שזוכו לאחר שנים רבות בכלא, וכן כמה משפטים נוספים שהסתיימו בזיכוי לאחר שנעשה להם עוול ועיוות דין.
ו. בשבוע אחרון פורסם כי קצינה בכירה במשטרה בדרגת סנ"צ - שהיתה מפקדת תחנת משטרת נהריה, זוכתה לאחר 5 שנים של עינויי דין ופגיעה קשה בקצינה, משפחתה ובקריירה שלה. השופט העביר ביקורת קשה על דרך החקירה השיטחית והמגמתית של מח"ש, ולא חסך ביקורת גם על הפרקליטות.
המסקנה המיידית מכל הארועים שתוארו לעיל היא: שיש לעשות רוויזיה, ומהר, במערכת. יש לחדד את מערכת הפיקוח והבקרה על מעצרים, חקירות ואשמות, כדי להימנע ממחדלים, מטעויות מביכות ובעיקר מעיוותי דין שלא ניתן לכפר עליהם ולפצותם.
על כל המערכות, ביחד ולחוד, לבדוק עצמם מחדש. בעיקר חייבים בכך היועץ המשפטי החדש, מני מזוז, ופרקליטות המדינה, כלפי מטה, להדק הפיקוח על חקירות המשטרה ועל חוות דעת מקצועיות. גם בתי המשפט, על שופטיהם, חייבים לגלות יותר ערנות, חדות ואכפתיות לזכויות יסוד, ובעיקר לעיקרון שנשכח לאחרונה: אדם זכאי כל עוד לא הוכחה אשמתו.
__________________
הכותב הוא עורך-דין, בעל תואר שני במשפטים, המתמחה במשפט פלילי, צבאי וציבורי. היה בעבר פרקליט צבאי, יועץ משפטי, שופט צבאי בדרגת סא"ל, סגן פרקליט מחוז ומשנה ליועץ המשפטי של מועצת העיתונות, ופרשן משפטי בהווה.