שערו בנפשכם שנרדמתם באמצעו של יום קיץ מהביל. התעוררתם לפתע, מביטים החוצה דרך החלון הפתוח. בחוץ עלטה מוחלטת. המסקנה המתבקשת היא ששנתכם ערבה לכם ושכעת אמצע הלילה. אך האם תוכלו להיות בטוחים בכך? קיימות לבטח אפשרויות נוספות:
1. אירע ליקוי חמה מלא במיוחד.
2. מישהו התקין מסך שחור מחוץ לחלונכם.
3. חבשו לראשכם משקפי סינון קרני שמש קלים במיוחד.
4. השמש כבתה.
ובכל זאת, ברור לכל בן דעת שבסך הכול מדובר בלילה רגיל. מדוע?
בגלל עקרון הסבירות: אנו בוחרים באפשרות הסבירה ביותר הנותנת תימוכין לעובדות הנצפות.
בקוראנו עיתון אנו מניחים שרוב הידיעות בו נכונות, שהרי לא סביר שהשתלטו על המערכת בדאים ושאיש מחוץ לה לא יודע על כך.
בחוצנו צומת ברמזור ירוק אנו מניחים שהרמזור אדום בכוונים האחרים ולא שמישהו חמד לו לצון וחיווט את הרמזורים באופן אחר.
כאשר אנו פונים לאדם זה ברחוב בישראל אנו עושים זאת בעברית, ובארה"ב אנו עושים זאת באנגלית.
למעשה, רוב חיינו מתנהלים תחת עקרון זה, במודע או שלא במודע.
איש מאיתנו לא יפקיד את כל חסכונותיו בידיו של רמאי ושקרן ידוע, אם תינתן לו בחירה בדבר.
מדוע, בעצם? הרי ייתכן שהאיש יחזור למוטב ויזנח בו ברגע את דרכיו הפושעות.
ייתכן - אך מאוד לא סביר.
ייתכן שחוטפי המטוסים שהתנגשו במגדלי התאומים רצו רק לצפות ב"תפוח הגדול" מקרוב ומשהו השתבש, ושקריאות אנשי הדת הקיצונים בעקבות האירוע כלל אינן קשורות לעניין.
ייתכן - אך מאוד לא סביר.
ובתבחין סבירות זה נכשל התהליך המדיני כשלון חרוץ.
.
מדינת ישראל חתמה על הסכמים מדיניים עם ראש ארגון הטרור הגדול בעולם, שאחראי למלחמות והרס בשלוש מדינות לפחות, ושלרגע לא זנח את פעולותיו הרצחניות. ייתכן שלפתע יישנה את דרכיו למרות העובדות הנצפות, למרות הצהרותיו בדבר מטרתו להשמיד את הישות הציונית, למרות המשך מעשי הטרור וטבח חפים מפשע.
ייתכן - אך מאוד מאוד לא סביר.
ייתכן שמנהיגי הרשות הפלשתינית, ישות דיקטטורית שתחת חסותה נרצחים מאות יהודים בשנה ושלשטחים שבשליטתה אסורה כניסת ישראלים מחשש לחייהם, בעצם מעוניינים בקיום של שלום לצד המדינה היהודית בגבולות בטוחים.
ייתכן - אך מאוד מאוד לא סביר.
שהרי מה היה קל מאשר להציג עובדות התומכות בהשערה זו? למשל:
1. הצהרות חוזרות ונשנות בערבית של ראשי הרשות על קבלת ישראל בגבולות (כלשהם) כמדינה (יהודית) דמוקרטית.
2. פעילויות להפיכת הרשות לישות דמוקרטית.
3. השקעת מאות מיליוני דולרי הסיוע לרשות בחינוך, תשתיות וכלכלה במקום באמצעי לחימה ובטובות הנאה אישיות.
4. מאבק וקריאה לסיוע בין-לאומי למאבק בטרור בשטחים שבשליטת הרשות.
5. חינוך הנוער ברשות לסובלנות, ערך חיי אדם וכבוד הדדי במקום הכשרתו לפעולות טרור.
כל אחד מאיתנו יכול בוודאי לחשוב על דוגמאות נוספות.
אך אם פני מנהיגים אלה למלחמת שמד עם ישראל, הרי שפעולותיהם המלחמתיות הגיוניות ביותר.
כיום ברי וברור שסדרת המהלכים המדיניים שראשיתה באוסלו או אף מעט לפני כן, לוקה בחוסר סבירות קיצוני. אך במה זה עוזר לנו כיום?
ובכן, אנו עומדים על סיפה של סדרת מהלכים מדיניים נוספת, הידועה בשם "תוכנית ההינתקות". בעשר השנים האחרונות ראינו את השלכותיהן של נסיגות משטחים בהם פועלים טרוריסטים (ובכללם אזורים ביהודה ושומרון ורצועת הביטחון בדרום לבנון) ואת השלכותיהן של העברות שטחים לשליטתה של הרשות הפלשתינית:
הידרדרות הביטחון האישי, התגברות הטרור, שימוש באמצעי לחימה הרסניים יותר ויותר (מאבנים לבקבוקי תבערה, לאקדחים, רובים ורימונים ומהם לטילים מסוגים שונים), בידוד בזירה הבין-לאומית וקצב נרצחים ישראלים הולך וגובר.
חובה עלינו ללמוד מתצפיות אלה ומהשלכותיהן, כפי שכל אחד מאיתנו לומד מניסיונו היום-יומי.
אכן, ייתכן שנסיגה מרצועת עזה, בניגוד לכל הנסיגות הקודמות מאז הסכמי אוסלו, תביא מזור לצרותינו. ייתכן והטרור יפחת ולפתע יתגלו לפתחנו שוחרי שלום מקרב אויבינו. ייתכן שכל מעייניי שכנינו, ובראשם יאסר ערפאת, האחראי לרצח אלפים (אם לא למעלה מזה), הם דו-קיום של שלום עם מדינת ישראל בגבולות כלשהם, ושנסיגה מרצועת עזה תאפשר להם באחת לבטא רצון זה.
ייתכן - אך לאור העובדות הנצפות מאוד מאוד לא סביר.
מה שאיש מאיתנו לא היה מעז לעשות לעצמו ולמשפחתו בשל חוסר סבירות קיצוני, עוללו וממשיכים לעולל קברניטי המדינה לכולנו.
- * הכותב הוא דוקטורנט לכלכלה במסלול מנהל עסקים באוניברסיטת
סטנפורד שבארה"ב, בוגר האוניברסיטה העברית בירושלים.
