המביא דבר בשם אומרו מביא ציטוט לעולם. ברשותכם, אצטט מנייר שקיבלתי לאחרונה: "להב"ה הינו פרויקט ממשלתי ממוקם במשרד האוצר שמטרתו לצמצם את הפער הדיגיטלי בחברה הישראלית. במלים פשוטות: להביא לכך שכל אזרח בישראל ישתמש וייהנה משירותי מידע ממשלתיים ופרטיים באמצעות המחשב ורשת האינטרנט. מרכז להב"ה עומד לרשותך במשך כל שעות היום והערב, משעה 08.30 בבוקר ועד 23.00 בלילה.
המרכז מצויד בארבעים מחשבים חדישים המחוברים לרשת האינטרנט הפותחת בפניך דלת אל העולם הדיגיטאלי הקסום ומזמינה אותך בצעדיך הראשונים ויציע לך קורסים שונים במחשבים". סוף ציטוט, תחילת חיבוט: הייאמן כי ייתכן? אכן כי כן!
לפני שבועות אחדים, באקראי, גיליתי את מרכז להב"ה בבית-שאן. מעודי לא שמעתי על הפרויקט הזה, קל וחומר לא על הימצאות אחת משלוחותיו בבית-שאן.
באתי, ראיתי, הוקסמתי ו... התחברתי. ניתן לי קוד אישי (שם משתמש וסיסמא).
חופשי לנפשי, אני מוזמן להגיע לשם כאוות נפשי, בכל זמן נתון, לתפוס עמדת מחשב (הכיסא נוח, האוויר ממוזג, היחס האישי נפלא).
מול מרכז להב"ה בבית-שאן, במרחק ריח, מתגוררות בתוך "בלוק" (בלוק חוסם?) משפחות שעלו זה מכבר מאתיופיה. בבוקר שבו פקדתי את המרכז שהו בו אחדים מילדי אותן משפחות. הם שיחקו וצחקקו להנאתם במשחקי מחשב. הם יירטו דרקונים יורקי אש, נהגו במכוניות מירוץ, התנפצו על מעקה הבטיחות ונפלו לתהום, דהרו על סוסים, נפלו מהם במיאוצם ונחבטו אל הקרקע, שייטו בחלל האין-סופי שזימן להם המחשב, טוו קורי חלום וקסם בין גורדי השחקים הניו-יורקיים במעופם כספיידרמנים כל יכולים, צ'יטטו להם בזהויות שאולות, בדויות, וחוללו לעצמם קסמים. בעודם צוללים במצולות המרהיבות של האוקיאנוס הדיגיטאלי, הם שלו מהן יופי של פנינים. ככל שנקפו השעות הקסם העצים והקסים.
צמצום הפער הדיגיטאלי בחברה הישראלית הוא מטרה חשובה, ראויה ומבורכת. אין איש שיטיל ספק בחיוניותה. אבל יש פערים אש ההכרח לצמצמם קודם לצורך בצמצום הפער הדיגיטאלי. הפער הכלכלי, לדוגמה.
האם יש סיכוי להיווצרותו של פרויקט מקביל שעיקרו מאמץ ותמריץ, אפשרויות וכלים לצמצום הפער הכלכלי בחברה הישראלית, פער אשר סביר להניח שחלק הארי של אותם ילדים הנהנים מפרויקט המסייע להם לצמצם את הפער הדיגיטאלי בינן לבין ילדים בערים הגדולות עלולים להיות - אולי הם זה מכבר - קורבנותיו?
הילדים החביבים שגלשו (בבוקר שבו כתבתי על אחד ממחשבי המרכז את המאמר הזה) להנאתם באינטרנט לא זה בלבד שיצמצמו, כמשוער, את הפער הדיגיטאלי בינם לבין, נניח, ילדים בני גילם בחולון, אולי אף יסגרו אותו כליל.
ייתכן שמקצתם יהיו אשפים באחדים משימושי המחשב, אבל הכישורים הדיגיטאליים המוכחים האלה לא ישפרו בהכרח את סיכוייהם לחיות, בבגרותם, חיים של כבוד.
אני מבקש לטעון, כי אין כל קשר בין מידת שליטת הילדים ברזי המחשב ובאפשרויות הכמעט אין-סופיות הגלומות בו ובין כושרם לעבוד ולהתפרנס למחייתם.
פרויקט להב"ה הוא פרויקט נהדר ורב ערך. הוגי הרעיון שלו, יוזמיו ומבצעיו ראויים לכל ברכה, הוקרה ושבח. אלמלא היה - הילדים שהיום הזה ממש, בעיצומו של החופש הגדול, מוצאים בשלוחה הבית-שאנית שלו לא רק מפלט מהחום ומהרחוב - מה שחשוב כשלעצמו - אלא אי של טעם ויופי, עניין וסיפוק, היו משוטטים ברחוב או, לחלופין, משתעממים בבית ועולים על עצבי הוריהם.
מבעד לחלון המרכז במתנ"ס, שבו ממוקמות עמדות המחשבים, הילדים רואים את הרחוב, אשר בדירות הקטנות של בנייני המגורים שבו גרות משפחותיהם. אני רוצה להאמין ולקוות שבבגרותם, הם יוכלו לא רק להיזכר בערגה, אולי אף בקנאה, בימים שגם הם היו ילדים ובדו לעצמם מציאות וירטואלית בעולם הדיגיטאלי שבו בילו את היפות שבשעות בטובים שבימי חייהם, אלא גם - אולי בעיקר - להתפרנס הודות לכישורים שרכשו בהם - מי מהם (מן הסתם, מיעוטם) בכוונת מכוון ומי - מי? בהיסח הדעת.
האם זה רק חלום רטוב ביום קיץ חם? ילדים יעשו וימים יגידו.
