זרם הנתונים המיקרו והמאקרו כלכליים המתפרסמים בימים אלה בארה"ב, גורמים לבלבול ולמבוכה בקרב הכלכלנים בארה"ב ובעולם כולו, לגבי כיוונה של הכלכלה האמריקאית.
ביום 26.11.01 קבע ה-NBER (The National Bureau of Economic Research), מרכז מחקר מאקרו-כלכלי עצמאי בארה"ב, כי בחודש מרס 2001 נכנס המשק האמריקני לתהליך האטה כלכלית, לאחר כ-10 שנים של שגשוג כלכלי שהחלו במרס 1991 (כחודשיים לאחר פרוץ מלחמת המפרץ). קביעת ה-NBER מתבססת על השוואת הנתונים של ארבעה אינדיקטורים מאקרו-כלכליים מן התקופה הנוכחית לאלו של ששה מיתונים קודמים (1960, 1969, 1973, 1980, 1981 ו-1990).
האינדיקטורים העיקריים אליה התייחס ה-NBER הם:
- רמת התעסוקה במשק - נתוני התעסוקה בארה"ב מצביעים על שיא שהתרחש בחודש מרס 2001. במשך 7 החודשים שחלפו ירדה רמת התעסוקה בכ-%0.7 (בדומה ל-6 מצבי המיתון קודמים בארה"ב). על-פי נתוני העבר צופה ה-NBER ירידה נוספת עד לשיעור של כ-%1.1;
- נפח המכירות בענפי המסחר והשירותים - הגיע לשיא בספטמבר 2000 ורשם ירידה של כ-%7 בשנה החולפת (לעומת ממוצע של %3.3 בששת המיתונים האחרונים);
- תפוקה תעשייתית - הגיעה לשיא בספטמבר 2000 ורשמה ירידה של כ-%6 עד אוקטובר 2001 (הממוצע בששה המיתונים הקודמים עמד על %4.6);
- הכנסות משקי הבית (בנטרול דמי העברה) - אינדיקטור זה רשם (כנראה) שיא בחודש ספטמבר 2001.
באותו יום בו פורסמה תחזית ה-NBER, עלו כל מדדי המניות העיקריים בארה"ב לשיא חדש במונחי מחירי השפל של ה-11 בספטמבר. (מדד הדאו ג'ונס וה-S&P 500 גבוהים ביותר מ-%20 ומדד ה-NASDAQ ביותר מ-%30 מרמות השפל).
עליות אלו באו בעקבות ההערכה הרווחת בקרב המשקיעים כי המיתון שהחל בחודש מרס השנה הגיע לשיאו (כבר בחודש אוקטובר), או צפוי להגיע אליו בקרוב (ינואר 2002). הערכות אלה מתבססות על כמה פרמטרים שפורסמו בשבועיים האחרונים:
- מספר המובטלים החדשים (Initial Unemployment Claims), ירד זה השבוע הרביעי ברציפות. נתון זה ידוע בחשיבותו שכן הוא מרמז על רמת האבטלה הכוללת הצפויה בעתיד (נגזרת ראשונה).
ירידה במספר התובעים לראשונה מבשרת על האטה ואולי אף על עצירה ברמות האבטלה של המשק האמריקני (הערכה זאת נתמכת גם בנתוני הפיטורין הגלויים שפורסמו בחודש נובמבר, כ-29,000 משרות לעומת כ-60,000 באוקטובר וכ-53,000 בספטמבר);
- עליה בלתי צפויה של כ-%7 במכירות הקמעונאיות בחודש אוקטובר, ומכירות גבוהות מן הצפוי אשר נרשמו ביום שישי ה-23.11.01 (מסורתית, יום הקניות החזק ביותר בשנה). למרות נתונים אלו, מהולה ההפתעה החיובית בקורטוב של זהירות, הנובעת מרמזים חזקים בדבר הנחות מחיר מופלגות בחנויות. הנחות שבמידה וימשכו עלולות לגרום להפסדים לקמעונאים ובמידה ויפסיקו עלולות לגרום לנסיגה בעוצמת הקניות במהלך יתרת הזמן הנותר עד החג (חג המולד);
- עליה חדה בכמות המזומנים, הפיקדונות והמלווים הקצרים (3M). ב-9 השבועות האחרונים עלתה רמת ה-3M בארה"ב בכ-282 ביליון דולר. בראיה היסטורית, קיים קשר חיובי חזק בין כמות הכסף (1M, 2M ו-3M) לבין רמות שווקי המניות בארה"ב (הדוגמא הרלוונטית ביותר קשורה ברמת הנזילות הגבוהה שליוותה את המעבר לשנת 2000 - K2Y והעליות החדות בבורסות בסוף שנת 1999 ותחילת שנת 2000);
- מחירי הקומודיטיז ובמיוחד מחירי הנפט נמצאים עדיין ברמות שפל;
- היסטורית (שוב), קיים בארה"ב מתאם חיובי טוב בין יציאה ממצבי מיתון ועליות חדות בבורסות (בשלושת החודשים האחרונים של ארבעת המיתונים בשנים 1970, 1974, 1982 ו-1990, עלה מדד ה-S&P ב-%26 בממוצע). על-פי סטטיסטיקה זאת ובהתחשב בעליות של כ-%22 במדד ה-S&P מאז ה-11.9.01 אנו קרבים במהירות לשיאו (ולהתחלת דעיכתו) של המיתון הנוכחי.
אנו סבורים כי נתוני האבטלה והמכירות הקמעונאיות בשבועיים-שלושה הקרובים יתנו אינדיקציה מהימנה לגבי המשך מצב המיתון בארה"ב או דעיכתו. המשק האמריקני הוא בראש ובראשונה משק צרכני (כ-%60 מהתוצר) ותקופת הקניות שבין חג ההודיה וחג המולד (כ-35 יום) מהווה את שיא תקופת הצרכנות של העם האמריקני. מחד, המשך נתוני מכירות חזקים בשבועיים שלושה הקרובים יאוששו את ההנחה כי המשק האמריקני נמצא בתהליכי שיקום ויתרמו לעליות נוספות במדדי המניות ומאידך, נתונים שליליים שירמזו על ירידה בצריכה הפרטית צפויים להוביל לגלי פיטורין נוספים ולשקיעה מחודשת במיתון הכואב.
בהתחשב בעליות השערים החדות של החודש האחרון, אנו ממליצים כיום על תקופת המתנה (פעילות בררנית בלבד), בת שבועיים-שלושה, עד לבחינת מצב המשק האמריקני והשפעתו על המשק בארץ.
