האם אין מנוס אלא לחדול להדחיק ולזהות באופן בהיר את העובדה שישראל עשוייה להיות יציר פשיסטי מזן לא מוכר עד כה המתופעל על-ידי אוליגרכיה נישאה מעם? למשל, בעניין בחירות דמוקרטיות וחופשיות. וכי לא הוטו ככל הסביר תוצאות הבחירות ב-99 באופן שבו הם מוטות באלג'יר או בדרום אמריקה בחסות ה-CIA? האם אין בישראל מה שפרופ' יעקב טלמון כינה "דמוקרטיה טוטליטרית"?
נראה שפאשיזם זה במידה שהוא אכן כזה הוא בעל תכונות יחודיות, שניתן להבינם אולי כשורה של היפוכים לאתוסים מערביים תוך רטוריקה מנוגדת:
1) חופש תקשורת (ערך מערבי) - מול הרמטיות קולקטיביסטית חונקת, תיקשורת לכידה ומונוליטית;
2) קפיטליזם ותחרות חופשית (במערב) - מול קרטליזם רומסני בישראל;
3) חילוניות (מערב) - מול דתיות טוטליטריסטית וחובקת כל באופן הריאקציוני, הפגאני והמקרבן ביותר.
4) חברתית: פלורליזם פעולה (מערב) - מול דכאנות, אכיפת אחידות והומוגניות;
5) בנקאות ופיננסים - במקום הזרמת אשראי המניעה פיתוח בספקטרום ובפריסה רחבים (מערב) - חנק מגזרים רבים באמצעות מניעת אשראי שרירותית מחד, והזרמה נקודתית למוקדי תפעול וחוג מקורבי מרחב הפשיזם הקרטליזם;
6) משפט - שילטון החוק במערב. זוהי גם הרטוריקה הישראלית המגבירה את תכולת והיקף שילטון החוק: הכל שפיט ואקטיביזם שיפוטי. בפרקטיקה: השלטת שרירותיות, איפה ואיפה, חוסר יעילות וסירבול הליכי משפט, במקום דיכוי עבריינות והענשת הפרת זכויות הפרט;
7) רוחנית ואינטלקטואלית: אוטונומיה מחשבתית וריגשית, ושילוב מספר כיווני חשיבה (מערב) - בישראל: שולטת חשיבה חד-מוקדית וחד-כיוונית ורגשות מוקצנים ומונוליטיים, כגון קנאות, שנאת חינם ושנאת אחים או רוח קירבון סקטורים ופרטים בישראל;
8) שוק העבודה - חופש עבודה ועיסוק (מערב) - קריסה לאופק גבול של עבדות וכפייה (מקרה קיצוני הוא העובדים הזרים. מקרים נוספים הם עובדי קבלן ועובדי חברות כוח אדם נעדרי זכויות);
8) צורות הסוציאליזציה הנפוצות ליציר הפשיסטי המוזר הזה הן תכופות שליליות, ועשויות להתבטא בענישה מחמירה: הן מתכנסות במקרים רבים לאופק משולש של הטרדה, חרם ואובדן או חיסול מקורות מחיה;
9) דומה שזו בין היתר תצורה חמקנית של פאשיזם שאינה מזוהה באופן מיידי וספונטני ככזאת והעוטה על עצמה איצטלות שונות באופן המבלבל ניסיון להבנה כוללת;
10) הגרילה (והטרור) הפלשתינית היא פן משלים של הפאשיזם הממורכז הישראלי, באפשרה את התמדת הפאשיזם המוזר הזה, בכך שהיא מספקת לגיטימציה להידוק הדיכוי הפנימי הסמוי והלא סמוי.
11) הפער הגדול ביותר בעולם ברמת ההכנסה בין העשירון העליון ושאר העשירונים.
12) שחיתות בהיקפים גדולים הן במנגנון המדינה, והן באדמיניסטרציית הרשויות המקומיות בה (התמוטטות מבנים כגון אסון אולמי וורסאי או גשר כפר המכבייה; "מכירת" נכסי ציבור כגון חלקים נרחבים בחופי ישראל וחופי הכינרת מצד הרשויות לקבלני משנה וגורמי עסקים ופשע; בשרותים שמעניקה המדינה עדיין יש לתת סכומים גבוהים באופן פרטי, כגון בשרותי הרפואה, הקבורה (אם אינך רוצה להיקבר קבורת חמור) והחינוך.
אף בחלקים מהשוק החופשי רווחת השחיתות (רק לאחרונה התבשרנו על שווק מזון כלבים לציבור כ"כבד אווז". או תחקירים שהצביעו על הוספת מספוא לבהמות מסובסד ללחם, ועל כך ש-40% מהבשר המשווק בישראל אינו ראוי למאכל אדם וכיוצא באלה). כל אלה תורמים לאותו אקלים של עכרוריות ואי שקיפות הממסך את מערכי הדיכוי האוליגרכיים בישראל.
13) כאמור, מדובר ככל הסביר בפאשיזם ורוח דיכוי קולקטיביסטית מסוג לא מוכר עד כה. כך למשל, הטרור האישי הינו חמקני, ואינו נוטה לפגוע ברקמות גופו של אדם או לזרקו למרתפי עינויים כמקובל במשטרים פאשיסטיים מוכרים, כפי שעשו למשל אוגוסטו פינושה בצ'ילה או משטר הגנרלים בארגנטינה; או ברוח פשעיהם של סטלין או פול פוט בקמבודייה. וגם לא משליכים למחנות ריכוז ולמחנות עבודה, כפי שנהגו למשל כלפי הסוציאל-דמוקרטים בגרמנייה הנאצית בשנות ה-30. זהו טרור אישי העשוי לנטרל ולדכא את האדם ורוחו באמצעים אחרים.
כגווני ביניים נוסיף:
1) אלימות בני נוער בשיעור הגבוה ביותר בעולם.
2) אכזריות בשיעורים גבוהים לבעלי חיים (כפי שנחשפה למשל בדוח מבקר המדינה בשנת 2004 אודות התעללות-יתר ובהיקפים גדולים בניסויים בבעלי חיים). הדבר מצא ביטוי גם בשיעורי הנטישה ההמונית של חיות מחמד במלחמת המפרץ הראשונה והשנייה. וכן בפריחת כת השטן בישראל, הנוהגת לרצוח חתולים באופן נירחב בהתעללות מסמרת שיער.
3) התעללות בשיעורים גבוהים בחוסים במוסדות סיעודיים, פסיכיאטרים ובמוסדות למפגרים.
4) רעב ועוני ותזונה לא מאוזנת של כ-20% מאוכלוסיית ישראל.
_________________
קישורים:
- האוליגרכיה, אי הכרעה בסכסוך, ואיש העשירונים התחתונים
www.literatura.co.il/show_creations.asp?id=4904
- כשאורי צבי גרינברג בכה
www.nfc.co.il/archive/003-D-7405-00.html?tag=17-10-50
