צה"ל הוא "צבא ההגנה לישראל" ולא "צבא ההנתקות לישראל". תפקידו להילחם באויב ולא באזרחי המדינה עליה הוא חייב להגן. יש לפטור את חיילינו מהמשימה הבלתי אפשרית של עקירת אזרחים ישראלים מבתיהם. אכיפת החוק על אלה המאיימים להפירו היא משימה אזרחית לכל דבר.
בכל המדינות הדמוקרטיות בעולם תפקיד אכיפת החוק מוטל על המשטרה ולא על הצבא. כמו פיזור הפגנות בלתי חוקיות, שבירת שביתות וכד'. זוהי משימה משטרתית ולא צבאית.
הוא הדין אצלנו - בין משימותיה של המשטרה יש שורה של תפקידים כפויי טובה כמו קיום צווי הוצאה לפועל המחייבים פינוי מבתיהם, לעיתים בכח, של חייבי משכנתאות למיניהם, הפקעת רכושם של סרבני מס וכיו"ב.
התפקיד הזה חייב להתבצע בלעדית על-ידי המשטרה הכחולה ולא באמצעות מג"ב - משום שלוחמים אלה מבצעים תפקידים כחיילי צה"ל לכל דבר ולכן גם הם חייבים להשתחרר מהמאבק במתנחלים. חלילה לנו מלצפות בחיילי צה"ל ולוחמי מג"ב נאבקים באזרחים ישראלים נשים וילדים, דוגמת המראות המבישים והבלתי נסבלים להם היינו עדים בפינוי ימית ויישובי פיתחת רפיח.
כידוע, כח האדם העומד לרשות המשטרה מוגבל, לפיכך יש לתגבר אותה בכח אדם נוסף. אם יפעילו הגורמים המוסמכים את דימיונם(שמשום מה אינו מופעל לאחרונה) ניתן יהיה למצוא פתרונות יצירתיים כמו גיוס שוטרים מקרב 70,000 המתנדבים המשרתים בזרועותיה השונות של המשטרה. בנוסף, אפשר לתגברה ביחידות מובחרות של מג"ב במדים כחולים, וגם במתנדבים מקרב גימלאי משטרת ישראל.
פתרון שכזה יבטל את מארת הסרבנות המאיימת על שלמות הצבא. רבני הסרוב יפסיקו לשסות את החיילים את במפקדיהם, והאיום על קרע בצה"ל - צבא העם היקר לכולנו, יוסר באחת.