ארבעה ימים בלבד מאז צאתו של יאסר ערפאת את שטחי הרשות הפלשתינית, ומתחת לפני השטח מסתמנות אינדיקציות ראשונות מצד שרשרת הפיקוד שנותרה מאחור להמשיך ולתפעל את הרשות מרמאללה - לקבע, ולו תודעתית בלבד, סטטוס-קוו חדש כהיענות לדרישות ישראל, ארה"ב והאיחוד האירופי. זאת, כפי הנראה מתוך תקווה, שגם לאחר שיבתו של יאסר ערפאת לשטחים, אם זו תתאפשר כלל, לא ניתן יהיה להחזיר את הגלגל לאחור.
אחד הסממנים הראשונים הוא איתות פלשתיני מפורש של הימים האחרונים, לפיו ניתן לנהל את הרשות גם בהיעדרו של היו"ר, אם כי עדיין לא עמדה סוגייה זו במבחן הזמן, כנדרש. קריאת המסרים שהפכו בארבעת הימים האחרונים לנחלת הדוברים הפלשתינים הרשמיים, כגון: 'אנו מסתדרים', 'מוסדות הרשות, אש"ף והפת"ח ממשיכים לפעול כסדרם ובלא שינוי' וכדומה, ניתנת לפרשנות נוספת מלבד הניסיון לשדר "עסקים כרגיל" ולנסוך ביטחון בציבור הפלשתיני המבולבל - ניתן לראות במסרים אלו הודאה פלשתינית, כי החלל שהותיר ערפאת עם לכתו אינו נורא כל-כך.
נכון אמנם, שבפומבי נוקטים אבו מאזן ואנשיו, ומוקדי כוח נוספים ברשות, בזהירות הנדרשת שלא להשתבץ בנישת הבוגדים מחשש להתאבדות פוליטית, ומדשדשים במקום בהמתינם (לכאורה?) להנחיות מפריז, ולו באשר למוצא פיהם. אמת, כפי שראינו בימים האחרונים, אותם הגורמים גם נמנעים לעת עתה מלהתיישב במופגן על כסאו הריק של היו"ר. אך בפועל נראה, שמתחת למושבו של "הזקן" מרמאללה, הולך ונרקם לו בלאט ציר עוקף ערפאת.
אינדיקציה אחרת לכך, מובהקת יותר, באה לידי ביטוי במינויו של ראש הממשלה הפלשתיני, אבו עלא, לממונה על המועצה לביטחון לאומי, אותה מסגרת גג המכנסת תחתיה את מנגנוני הביטחון הפלשתיניים. למותר לציין, כי ריכוז סמכויות הביטחון בידי אבו עלא, נחשב לאחת הדרישות המרכזיות של וושינגטון והאיחוד האירופי זה תקופה ארוכה, מבלי שזו נענתה עד כה בחיוב מצדו של ערפאת. האם ניתן יהיה לקחת זאת ממנו?
כמו כן, בין מאות השורות של הודעת הסיכום מישיבת הממשלה הפלשתינית שנערכה אתמול במוקטעה ברמאללה בהשתתפות חברי המועצה לביטחון לאומי, ניתן היה לאתר, אם כי במוצנע, שלוש שורות שגם בהן יש כדי לחזק את ההערכה, כי ייתכן וניתן להתחיל לדבר כאן על סוג של מחטף. "סוכם על איחוד העשייה של מנגנוני הביטחון (ביטחון לאומי, המשטרה, הביטחון המסכל והמודיעין הצבאי - הפירוט במקור), ריכוז מאמץ והגברת התיאום ביניהם... ועריכת פגישות תיאום בין ראשי מנגנוני הביטחון אחת ליומיים", נכתב בהודעה הרשמית.
בהקשר זה יצויין, כי מעבר לדרישה לרפורמות יסודיות ברשות (בפוליטיקה, בביטחון, בכלכלה ובחינוך) ו"הצהרה פומבית על הפסקה חד-משמעית של האלימות והטרור תוך מאמצים בשטח לעצור, לקטוע ולרסן יחידים וקבוצות המבצעים ומתכננים התקפות אלימות נגד ישראלים באשר הם", נדרשת הרשות הפלשתינית, לפי מתווה 'מפת הדרכים', לשתי סוגיות נוספות:
-
מינוי ראש ממשלה או קבינט לתקופת מעבר, עם רשות מבצעת/גוף מקבל החלטות בעל(ת) סמכות. אז ראש ממשלה ברשות אכן מונה עוד באפריל אשתקד אך הפונקציה הזו משוללת כיום כל סמכות ומתפקדת למעשה, כבובה של יאסר ערפאת. הפקדת המועצה לביטחון לאומי בידי אבו עלא, ראש הממשלה, לפני כמה ימים, היא אכן צעד חיובי בכיוון זה, שאבו מאזן, יריבו הוותיק של ערפאת ומי שמונה להחליפו בהיעדרו, מבין היטב;
-
איחוד מנגנוני הביטחון הפלשתיניים לשלושה מנגנונים וריכוזם תחת גורם אחד. מהלך כזה עדיין לא התבצע בפועל. אותן 'שורות סמויות' בהודעת הממשלה הפלשתינית מאתמול המתייחסות להגברת התיאום בין המנגנונים ואיחודם, אינן חדשות שכן גם בעבר כבר דובר ברשות בעניין זה. עם זאת, לא ניתן להתעלם מהעובדה, שהודעה כזו, כאשר היא יוצאת מתחת ידיו של אבו מאזן, מקבלת גוון אחר.
אפשר שמוקדם מדי להכריז על קץ עידן ערפאת, אך אולי, רק אולי, מסמלים הימים האחרונים את ראשית התקלפותו הסימבולית של השלט המתנוסס במתחם המוקטעה "לא ח'יאר אלא אל-ח'תיאר" (אין אופציה מלבד הזקן, על משקל 'אין אל זולת אללה', ג.ב). מה שבטוח, בירושלים ובוושינגטון כאחד, עם כל הספקנות המוצדקת, צריכים לתת יד למהלך בעודו באיבו, מהלך שתכליתו לסלק את ערפאת מהזירה, או לכל הפחות להזיזו הצידה, כחלק מההיערכות לקראת השלב הבא.
