קהילות יהודיות באירופה ובעולם נדהמות מחדש מידי שבוע לאור ריבוי אירועים על רקע אנטישמי והקצנתם. לאנטישמיות הוותיקה נוסף רובד חדש ומשמעותי של איסלאם קיצוני הפועל בצורה מובנת ושיטתית ללבות ולהסית ציבור מוסלמי גדול כנגד מדינת ישראל ו"נציגיה" בעולם - היהודים.
לאחרונה, אנו נחשפים לעשרות מחקרים ופרסומים בדבר אותה "אנטישמיות חדשה" המאופיינת בשלילת הלגיטימיות של מדינת ישראל. מכוון ששנאת יהודים לשמה אינה עומדת במסגרת הפוליטיקלי קוקרט של העולם המודרני, הרי שנאת מדינת ישראל הינה תחליף הולם וקל לפגיעה במסגרת המאבק החדש של האיסלאם הקיצוני.
אנטישמיות חדשה זו החלה לחלחל בקרב קהילות מוסלמיות רבות בעולם ולאחרונה נראות תוצאותיה במאות אירועים הכוללים תקיפה מילולית ופיזית של יהודים בתפוצות, חילול בתי קברות והצתת מוסדות יהודיים. אם בעבר תופעות חמורות אלו היו נחלת מיעוט ניאו-נאצי קיצוני, הרי כיום ברחבי אירופה מותקפים יהודים על רקע אנטישמי מידי יום.
סיור שליו בערבו של סתיו בפריז שנת 2004 קרוב לוודאי שיסתיים בהערה אנטישמית או בתקרית באם הנך חובש סממנים דתיים המדגישים את יהדותך. נשיא צרפת אמנם טוען בנחרצות שלא קיימת בעיה בממלכתו, אך כובעי הקסקט של בני הנוער היהודיים ברחובות פריז אינם צו האופנה אלא צו השעה שגוזר עליהם להסתיר את יהדותם.
בקמפוסים בכל רחבי העולם יש לסטודנטים היהודים אתגר נוסף מעבר לאתגר האקדמאי והחברתי. האתגר הוא התמודדות עם שנאת ישראל. כיום במכללות רבות בצפון אמריקה ובאירופה מצאו קבוצות אסלאמיות קיצוניות כר פעולה פורה. בשם חופש הביטוי והמאבק למען זכויות אדם מתנהלת מערכה גלובלית כנגד מדינת ישראל. בפני הסטודנט היהודי שמתחיל את לימודיו בגיל 18 קיימות שתי אופציות קשות ובעיתיות להתמודדות עם התופעה. הבחירה הראשונה היא לטמון את הראש בחול, להדחיק את היהדות ואת הזיקה לישראל לקרן זווית ולנסות להתעלם ממסעות השטנה והשנאה בקמפוס.
האופציה השניה, הדורשת בגרות ואומץ, היא להתעמת עם התופעות המצמררות הכוללות שריפת דגלי ישראל והשוואת המפעל הציוני לרייך השלישי. עימות זה כולל מאבק ברשויות הנותנות חסות וחופש פעולה בלתי מוגבל לקבוצות אלו. בימים אלו ניטש מאבק משפטי בין סטודנט יהודי מאוניברסיטת יורק בטורונטו לבין רשויות האוניברסיטה לאחר שסטודנט זה מחא באופן פעיל כנגד מצגת של מחסומים מדומים שהוצבו ברחבי הקמפוס ובהן הוצגו חיילי צה"ל כקלגסים המתעמרים בנשים תמימות. כמובן שוועדת המשמעת בחרה להרחיק את הסטודנט היהודי מלימודים ונמנעה מלנקוט כל צעד כנגד אותם סטודנטים מוסלמים שיזמו את המצגת המבישה.
ראשי המנהיגות היהודית בארץ ובעולם הבינו שזהו אינו גל חולף ושאין קשר בין האירועים בארץ לבין מסעות ההסתה המתמשכים ומתעצמים. לאחר תקופה ארוכה של ויכוחים בין המצדדים בגישה של "עד יעבור זעם" לבין המבקשים לפעול בצורה פרו-אקטיבית, כעת ברור לכולם שעל העם היהודי לקחת את היוזמה לידיים ולהיערך למאבק ארוך.
בסוף השבוע האחרון נערך בשטרסבורג צרפת כנס של מנהיגים צעירים מ-22 מדינות מרחבי אירופה. כל המשתתפים הינם פעילים מרכזיים בקהילות השונות ובתנועות הנוער הציוניות.
בניגוד לסמינרים רבים שנערכו בעבר, בהם התמקדו בתיעוד ובמעקב אחר תקריות אנטישמיות באירופה, מטרת הכנס בשטרסבורג הייתה לגבש תכניות פעולה וכלים אופרטיביים למאבק בתופעת האנטישמיות הגואה.
אין ספק שאת המאבק בשונאי ישראל צריכים להוביל הצעירים היהודים בקהילות השונות, הן מכוון שהם הראשונים להיחשף לתופעה והשלכותיה בקמפוסים והן מכוון שהם האחרונים להדחיק את המציאות הקשה הדורשת תגובה אקטיבית ונחרצת. לכל אורך ההיסטוריה של המפעל הציוני הראשונים שהתמודדו עם מגמות חדשות היו הצעירים. גם הפעם היחידים שיוכלו להוריד את ראשה של האנטישמיות החדשה הינם המנהיגים היהודים הצעירים ברחבי העולם.
_________
הכותב הינו יו"ר המטה למאבק באנטישמיות
חבר הנהלת ההסתדרות הציונית העולמית
