במעקב אחרי אילן היוחסין של הטרור, אציג תיאוריות ואפיק לקחים לעתיד. כתבתי את המסה על סמך ארבעים שנות מחקר, כאשר 56 השנים של מלחמות סדירות בין ישראל למדינות ערב ושל לוחמת טרור ואנטי-טרור בין ישראל לפלשתינים שמשו לי מעבדת מחקר להבין את הוויית הצבא והמלחמה בכלל ואת לוחמת הטרור והאנטי-טרור בפרט. בשנים אלה למדתי ביסודיות גם את ההיסטוריה הצבאית הכללית וגם את תולדות לוחמת הטרור, מן המיתוסים העתיקים של המלחמות בחצי הסהר הפורה ועד מלחמת העולם המתחוללת עכשיו בין האיסלאם הרדיקלי לבין הגלובליזם האמריקני הרדיקלי נוסח ג'ורג' בוש הבן.
ניסחתי פילוסופיה צבאית המבוססת על אבני היסוד של התנהגות האדם, שמושג היסוד שלהם הוא שרידות. אחת ממסקנותיי המרכזיות היא שלוחמת הטרור והאנטי-טרור היא חלק מוּבנה בציוויליזציה שלנו בגלל הסתירה שבין הכישורים הסוציו-גנטיים של האדם לבין המבנה החברתי שלנו, היוצרת את תופעת הניכור. את ממצאי אני מציג במסה זאת על-מנת שיבינו הקוראים את מה שהכותב רוצה להביע בנושא שבו תלוי המשך שרידותנו, אבהיר מושגים ורעיונות מרכזיים שבהם אשתמש:
1.
שרידות - כל מה שקיים שואף להתמיד בקיומו. את השאיפה הזאת לא ניתן לממש לאורך ציר הזמן כי על כל מה שקיים מופעלים כוחות פנימיים וחיצוניים. גם אם נניח מופע ששום כוח חיצוני אינו מופעל עליו, עדיין יתרחשו בו תהליכים פנימיים. כוחות פנימיים וחיצוניים מאיימים בקריסה על כל מה שקיים. לכן, מיועדות כל ההתרחשויות למנוע את הקריסה. את מסגרת ההתייחסות של השאיפה להתקיים נכנה: שרידות (Survivability) . שרידות טבועה ברובד היסודי ביותר של הקיום.
2.
פחד מפני המוות - על-פי Terror Management Theory לבני אדם יש יכולת ייחודית לראות את העתיד ולדעת כמה היבטים שלו. העתיד מביא מוות לכולם. ראיה זאת של העתיד גורמת דאגה מולדת מהשמדה בשילוב עם ידיעה בדבר הכרחיות המוות. תיאורית TMT טוענת שפחד מפני המוות נמצא בבסיס של כל מה שבני אדם עושים. שילוב זה יוצר נוכחות פוטנציאלית מתמדת של אימה. בני אדם מוכנים להקריב את עצמם למען אמונות המבטיחות להם חיי נצח בעולם הבא שהרי בכך יבטיחו אלת שרידותם אף כי במחיר כבד.
TMT מניחה שהדאגה מפני המוות היא המקור העיקרי לדאגותינו. כי כמו לשאר בעלי החיים, יש לנו מניע בסיסי להמשיך ולהתקיים. שילוב של מניע זה עם הידיעה שנמות מעורר פחד המלווה והמטריד אותנו תמיד ועלול לעורר חרדה. כדי לנטרל את הפחד הזה ולמנוע את התפתחותו לחרדה, בני אדם מפתחים תרבות ומשתתפים בה. בעזרת התרבות אנחנו מעניקים לחיינו סדר, מבנה, משמעות ואפילו קביעות. התרבות מעניקה לחיינו תחושה של אלמוות. אדם משמר את נצחיותו בעזרת הדת לדוגמא, בעזרת תרומה לחברה או בפיתוחו רעיונות. כך ממשיך האדם לחיות במובן סמלי.
לפי התאורטיקנים של TMT בני אדם מקדישים את רוב מאמציהם להשתתף בדרמה התרבותית. תחושתנו כבעלי ערך בדרמה התרבותית מוזנת על ידי תגובות מצד אנשים אחרים. מכאן שהמחיצה בין בני אדם ופחד המוות שלהם נוצרת על ידי שני גורמים א. השקפה תרבותית, ב. הערכה עצמית גבוהה. התיאוריה חוזה שאם המחיצה תיחלש או תקרוס היא תעורר חרדה משתקת מפני המוות. מחקרים אשרו תחזית זאת. מעשי טרור מניעים תהליך התפוררות המחיצה הזאת.
3.
טרור - מופע פסיכולוגי בעיקרו, של שבירת כללי המשחק המקובלים, של הצגת איומים, ושל מימושם לשם הטלת אימה על-מנת לכפות על הקורבן את רצונו של הטרוריסט. כפייה מצויה בדינמיקה של הקיום. בכל חברה יש יסודות של כפיה, גם בחברה הקמאית, גם בחברת השימפנזים המקיימים היררכיה חברתית נוקשה. יסודות אלה באים לידי ביטוי בחברת האדם בנורמות התנהגות ובכללי טאבו מקובלים. בן החברה הקמאית שחרג מכללים ומנורמות אלה הוקע ממנה וברוב המקרים דינו מוות. ככל שגדלה הסתירה בין המבנה הסוציו-גנטי של האדם לבין החברה, כך גדלה הנטייה להפעיל בה טרור כדי למנוע מן הפרט לבטא את חוסר שביעות רצונו בפעולה מהפכנית, גם אנרכיסטית וגם משיחית.
ביטוים לטרור לגיטימי בציוויליזציה שלנו הם אימה שמטיל אלוהים, חיברות וחינוך, מערכת חוקים, מערכת המשפט ומערכת האכיפה. אימה מתעוררת מפני קץ שרידותו של המאוים, דהיינו - מותו, או מפני צמצום יכולתו להבטיח את שרידותו: חוסר פרנסה, הגבלת חופש ומאסר, כישלון במשימה, השפלה וכו'. משהשיגה פעולת הטרור את תכליתה, ואימה אוחזת בקורבנות הם נקלעים למצבים של לחץ, חרדה ודיכאון העלולים להתמיד ולפיכך להיות חולניים ולמנוע מן הקורבנות לתפקד כהלכה. מכאן נובעת השערה: ככל שהחברה נטולת טרור כך האנשים בה מתפקדים טוב יותר כפרטים ומגיעים להישגים רבים יותר, וככל שהחברה מוכת טרור כך האנשים בה מתפקדים גרוע יותר והישגיהם מוגבלים מאוד.
זה ההסבר להישגים, בכל התחומי, בחברה הליברלית מערבית מעוטת הטרור ולנחשלות בכל התחומים בחברה הערבית-מוסלמית מרובת הטרור. טרור עשוי להניע את הקורבן לפעול באופן נמרץ להשמדת הטרור גם באמצעות לוחמת אנטי-טרור וגם באמצעות לוחמת הכרעה. בסיווג של מלחמות יש שני סוגים עיקריים: מלחמה סדירה שמטרתה להכריע את האויב ולהביא לקריסתו. ומלחמה זעירה שמטרתה להניע תהליכי התפוררות אצל האויב. טרור הוא סוג של לוחמה זעירה.
4.
סוגי טרור- קיימים שני סוגים עיקריים עיקריים: סוג אחד הוא טרור שנועד לשנות את מאזן הכוחות במערכת, להאיץ בה תהליכי קריסה. זה טרור אנטי ממסדי שאוסמה בן לאדן מייצג אותו היום. סוג שני נועד לנטרל תהליכים אלה. זה טרור ממסדי שמיצגו המובהק ביותר במאה העשרים היה שליט ברית המועצות יוסף סטלין. שני סוגי הטרור המתקיימים באמצעות אלימות, בעיקר אלימות פיסית, אך גם אלימות כלכלית, מילולית ואחרת. מכיוון שסוגים אלה של אלימות נוכחים תמיד, טרור קיים תמיד והוא מהווה ממד קבוע בהוויית האדם; ניתן להשפיע על מינונו, לא ניתן לבטלו!
5.
טרוריסט -אדם בלתי מרוצה באופן קיצוני (ולפיכך טיפוס רדיקלי כבן לאדן וכסטלין) מן המצב הפוליטי הקיים, לרבות מדרכי שינוי או מניטרול דרכי שינוי, בלתי אלימות, הפתוחות, לכאורה, בפניו (בחירות, עצומות, הפגנות, מאמרים, מאבק תרבותי וכו'). טרוריסט מבקש לשנות או לשמר את המערכת הפוליטית באמצעים אלימים.
6.
טבעי- לפי טבעו, יציב מאוזן שאינו נוטה להשתנות. חבורות אדם טבעיות ויציבות התפתחו בתהליך אבולוציוני מראשית החיים ומהפיכת ההומיניד לסוג מוגדר בקרב הפרימטים, לפני כששה מליון שנים, עד מהפכה החקלאית לפני כעשרת אלפים שנה. כשעבר האדם מליקוט וצייד ליצור מתוכנן של מזון באופן מלאכותי, החלה התפוצצות אוכלוסין, הארגון הטבעי קרס והיה הכרחי לארגן חיים פוליטיים. חיים במערכת פוליטית לא התאימו לטבעו הסוציו-גנטי של האדם ולכן הם בלתי טבעיים, בלתי יציבים ונוטים להשתנות.
7.
מיתוס- מיתוסים אינם מציאות אלא סמלים וכשמציגים אותם לעתים כמציאות, זאת מציאות לא מבוססת ושקרית. מצד שני החומרים שמהם מורכבים המיתוסים אינם בהכרח מניפולטיביים וניתן להיעזר בהם לשחזור התקופה שבה הם נכתבו. מיתוסים הם מסרים תרבותיים שהצטברו וממשיכים להצטבר, בתולדות האדם ושיונג כינה אותם "תת מודע קולקטיבי". מוען עיקרי של המיתוס הוא התת מודע הקולקטיבי והנמענים הם אנשים במעטפת תרבותית נדונה. יזמים פוליטיים, חברתיים ותרבותיים עושים שימוש מניפולטיבי במיתוסים.
המיתוס הקדום ביותר, אולי בהיסטוריה הוא המיתוס של הכהן-מלך השומרי, גלגמש שהיה שליש אדם ושני שליש אל. לאחר שחברו אנכידו נהרג אמר גלגמש: "באה תוגה בתוך מעי/מוות יראתי". אז הוא יוצא למסע חתחתים למצוא את חיי הנצח בלא שום סיכוי להשיג את יעדו. מיתוס זה מבטא את האימה הטבועה באדם מפני המוות. מיתוס קין של ספר בראשית מסמל את הטרור המובנה בציוויליזציה הנוכחית. לפיכך אירוע הטרור הראשון בספר מתואר באמצעות משילוב של גרעין מיתולוגי ונתונים היסטוריים, ארכיאולוגיים והאנתרופולוגיים שביסוסם חלקי וגם הם שנויים במחלוקת.
8.
ציוויליזציה- מושג מעטפת לחברות אנושיות בעלות מאפיינים היסטוריים ותרבותיים משותפים. מקורו של המושג הזה במונח הלטיני civis, שמשמעותו: "תושב עיר". לפיכך המשמעות הראשונה של המונח "ציוויליזציה" הוא יכולתם של אנשים לחיות בשיתוף פעולה ביישובי קבע על המאפיינים העיקריים של חיים אלה: אספקת מזון וצרכי קיום בסיסיים, אמנות, טכנולוגיה, מדע, דת פוליטיקה, טרור. הטרור בציוויליזציה מוגבל באמצעות כללי משחק על-פי העיקרון של משחק הוגן. גם במסגרת המשחק ההוגן יש מי שמרווח ומי שמפסיד, מי שמאושר ומי שמיואש, אך אין הפעלת אלימות וטרור אלא במשחק על-פי כלליו.
בספר זה נדון בעיקר במשמעות זאת של הציוויליזציה שאותה נכנה: ה"ציוויליזציה הנוכחית". ראשיתה של ציוויליזציה זאת הוא לפני כ-6000 שנה בשומר. יש המכנים את הראשית הזאת "הציוויליזציה השומרית". מאפייניה העיקריים של הציוויליזציה הנוכחית המכילה את כל הציוויליזציות האחרות הם: מגורי קבע במדינות (ערי-מדינה), ניהול פוליטי של המדינות, והפעלת טרור כדי לגרום להתפוררות המדינות או כדי למנוע התפוררות זאת. למאפיין אחרון זה מוקדש הספר.
