כמה שהבנתי את עו"ד וינר. כל-כך הבנתי אותו, עד שלא רציתי כלל וכלל לכתוב על האמת הזועקת מעומק חולשת הייאוש שגרמה להתאבדותו - שלדעתי נבעה דווקא מעוצמה אינטליגנטית גבוהה מהממוצע.
התאבדותו של דיוויד מסמלת בעיניי את חולשתה ורפיונה של החברה הישראלית, כי בישראל קיימת עויינות לכל דבר נורמלי, סביר, יצרני ומצליח. אם בארה"ב לדוגמה, תיזום, תתאמץ, תעבוד קשה... - ההמשך הוא רק הצלחה ושיגשוג. כאשר תעשה אותם מאמצים בארץ - סביר להניח שתפשוט רגל...
למה? כי מיד יעוטו עליך או על עסקיך חאפרים חסרי אחריות, ידע או כוונות טובות - ויציעו מרכולת דומה, עלובה, חסרת בסיס... - דבר שיביא בטווח הקצר להצלחתם דווקא - אבל בטווח הרחוק יותר... הם יפלו בהתרסקות ידועה מראש, אבל גם אתה כבר לא תישאר על הרגליים. כי הכל כאן מתאים יותר לאחיזת עיניים - אבל הקוסמות כידוע איננה בדיוק מדע מדוייק, מדע החיים, מקור הפרנסה העממי המומלץ. אבל חוט השני העובר בכל תחומי חיינו בארץ המובטחת הזו (הבטיחו אותה כנראה לגנים הלא ראויים) - מובנה בעיקר מהונאה, שקרים, פוליטיקה ירודה, אינטרסים מעוותים, וחוסר מוסריות שאינה גורמת לעומד מאחורי כל זאת, לבושה ו/או חרטה כלשהי.
אין פלא שעו"ד שחי בתחילת חייו בארה"ב (גם אם כד"ר בתחום אקדמי אחר) והגיע לארץ מטעמים ציוניים, יהודיים ופטריוטיים - היה חסר סיכוי מינימלי להצליח ליישם נורמות משפטיות, תרבותיות ומוסריות ראויות וסבירות - איתן יכול היה לחיות ולהצליח.
הוא היה צריך "ללמוד" להיות ישראלי...לא מה שנהוג לחשוב בערבי זכרון עם כל המילים המפוצצות והממלכתיות... אלא את חיי היומיום שאין להם כל קשר עם נאומי גדולי המדינה: נשיא המדינה, ראש הממשלה, ונשיא ביהמ"ש העליון.
אתם הרי מכירים את הנאומים הכתובים האלה, נכון? את אותן מילים מפוצצות ונוקבות... את הקהל המחוייט היושב לצד שולחנות מלאי כל טוב?... כשאחריהן... רואים, מתפלאים ונחרדים - כיצד ראש הממשלה "אינו יודע" שום דבר על כספי מיליונים הזורמים לבנו... "אינו יודע" שום דבר על עמותות בלתי חוקיות שבנו לו קריירה במשרד בו הוא נמצא... ונשיא ביה"מ העליון שרוב זעקות הציבור בבג"צים לפתחו ניתקלות בתשובה: "איננו רוצים להכנס לשיקוליו של השר... המשרד הממשלתי..."
כי עוד באותו ערב הם נפגשים כולם בחצרה של שרי אריסון או פנינה רוזנבלום או עודד טירה או סילבן וג'ודי שלום... מצטלמים ומחייכים למול האורות וקוקטיילים, לצד בריכת השחייה, שרק מימייה יכולים היו להחיות מאות צמאים למים וחיים באינדונזיה המוכה.
אז מתפלאים...נדהמים...
כיצד זה התאבד עו"ד מכובד, נערץ, ישר, נחוש, רציני, אמיתי...?
כמה שאני לא התפלאתי. הייתי מתפלא לו עבריין צמרת היה מתאבד.
אוהה אוהההההה כמה הייתי מתפלא. אבל אין סיכוי... למה שאדם חזק יתאבד, גם אם יכניסו אותו לכלא לאיזו תקופה? הרי "בתוך עמו הוא חי", לא?!...
המערכת המגעילה ממשיכה לעבוד. "עסקיו" ממשיכים לעבוד... הוראותיו ממשיכות להתבצע... ו"חופשתו" בין כותלי הכלא לא "יהרסו לו את היום"...
אבל לך וחפש כאלה שרוצים לחיות בהתאם לחוקים שנבחרינו המהוללים מחוקקים? אלה שאם יש צורך, יחוקקו מחדש חוקים שמפריעים להם. בכל תחום...
הרי לסגור לדוגמה בית בושת העובד בכסף שחור גדול, הורס מוסר, מחליא במחלותיו, ומפריע לדיירי בתים תמימים - אין חוק. אין רצון. אין כח. אין דרך.
אבל מה קורה לעובד על-פי כל החוקים, משקיע, מתאמץ, ו... פושט רגל? האיש שנקלע לצרות פיננסיות, קשיים הגורמים למתחים בתוך המשפחה, ייאוש וחוסר ביטחון עתידי, קושי בהמשך קניית המזון הבסיסי לו ולמשפחתו... כאן כבר יעוטו עליו אנשי ההוצאה לפועל, הבנקים יעקלו מה שנותר, הדוחות ייערמו בפתח עסקו, ו...סיכוייו להתאבד גדולים ומוחשיים, ואפילו חבריו יאמרו שזה היה צפוי...
אז התאבדותו הזועקת מאובדן האמון במערכת, של מי שהיה בתוכה ואמון על נורמות כאלה ואחרות - נפגע מעצם היותו זן אחר... ואת האשמה השאיר הפעם לפתחם של אלה שממש לא למדו ולא ילמדו מכך מאומה.
יהא זכרו ברוך.