תוכנית השכנות האירופית

חודש שעבר (ביום 13.12.04) התבשרנו כי שר החוץ, סילבן שלום, חתם בבריסל על הסכם הבנות המשדרג את יחסי ישראל והאיחוד האירופי. במסגרת ההסכם החדש, יקודם שיתוף הפעולה בין הצדדים בתחומי הכלכלה, החברה, הפוליטיקה והמשפט ובמשרד החוץ הגדירו את ההסכם: "הישג מדיני חשוב". הסכם זה בא כצעד ראשון לקראת חשיפה צפויה של מדינת ישראל לאיחוד האירופי במסגרת תוכנית על-מדינתית הקרויה "תוכנית השכנות האירופית", תוכנית העשויה לשנות באופן דרמטי את מדיניות החוץ והמשפט הישראליים. התוכנית האמורה הינה חלק מתהליך שלם העובר על האיחוד האירופי אשר גדל באמצע שנת 2004 כאשר קלט מדינות חברות חדשות. התוכנית מתעתדת להדק את קשרי האיחוד האירופי עם מגוון רחב של מדינות, החל ממדינות הנושקות למדינות החברות באיחוד, המשך במדינות מרוחקות יותר, וכלה במדינות אשר כלל אינן בתחומי היבשת, מדינות השוכנות לחופי הים התיכון ובכלל זאת ישראל והרשות הפלשתינית.

מטרות התוכנית

מטרת "תוכנית השכנות האירופית" המוצהרת היא לקדם ביטחון ושגשוג כלכלי מעבר לגבולות האחוד האירופי. עם זאת, נראה כי לקהילה האירופית שאיפות נוספות ביישום התוכנית. האינטרס הראשון הינו האינטרס המדיני-בטחוני. הבאת המדינות הנכשלות באירופה תחת כנפי הקהילה, תוך קידום כלכלות מדינות אלה והפנמת ערכים דמוקרטיים שם, תביא יציבות פוליטית ליבשת אירופה כולה. עובדת המצאות נשק להשמדה המונית בחלק מהמדינות הללו, לצד חוסר יציבות פוליטית והמון הסובל מחרפת רעב שם, מהווה איום אסטרטגי שהוא כמו "חבית חומר נפץ", אשר לאיחוד אינטרס ברור בסילוקו. לאיחוד קיים גם האינטרס הכלכלי ביישום התכנית. ראשי האיחוד האירופי מצפים באמצעות התכנית לקדם את היצוא של תוצרתו למדינות חברות בתוכנית. מטרה זו כבר מוצאת ביטוי היום בדרישת יישום מדיניות התקינה האירופית במדינות שלישיות. מדיניות זו כופה על מדינות הסוחרות עם האיחוד האירופי לעמוד בתקנים אירופיים, וכבר זכתה לכינוי אימפריאליזם תקינתי. אינטרס נוסף הינו רצונם של ראשי המדינות היוצרות את האיחוד לבסס את אירופה כ"שחקנית ראשית" בזירה העולמית. מנהיגי הקהילה (ובראשם נשיא צרפת ז'אק שיראק) מעוניינים לראות את אירופה ככוח נגד למעצמת העל ארצות הברית. יישום מוצלח של התכנית מבחינת הקהילה, עשוי להפוך מדינות רבות למדינות לווין לאיחוד האירופי ובכך יועצם כוחה של הקהילה במגרש העולמי בכלל.

התוכנית ומדינת ישראל

לישראל עניין רב בהסדרת הסחר עם הגוש הכלכלי האירופי. חרף המתח המדיני הקיים בין הצדדים, התרחבות מעגל ההשפעה של כלכלת אירופה עשויה להשפיע לטובה על כלכלת ישראל. יצוין כי מאז שנת 1975 קיים הסכם איזור סחר חופשי בין מדינת ישראל והקהילה אירופית (כתוארה אז), הסכם אשר נשמר בקפידה על-ידי שני הצדדים גם בימי מתיחות במישור הפוליטי. לשם הבנת משקלו של הסחר עם אירופה, די לציין כי היקף היצוא והיבוא ממדינות האיחוד האירופי גדול פי שניים מהיקף הסחר עם ארצות הברית, ובהתאם, חשיבות הסדרת יחסי הסחר עם גוש כלכלי זה. התוכנית עצמה עשויה לפרוץ לתעשיין והיצואן הישראלי נתיב במדינות אשר עד כה נחשבו כשטח "מחוץ לתחום" כמו לוב, סוריה ומדינות ערב נוספות אשר צפויות להשתלב בתכנית. ברור כי כניסתן של המדינות העוינות את ישראל למעגל הסחר הישראלי ישפיע במישרין על קשרי החוץ של ישראל עם אותן המדינות ועשוי לחולל מהפך אמיתי גם במישור המדיני. מאידך, קיימת סכנה כי בתחום המדיני התוכנית עשויה לקדם את מדיניות החוץ של אירופה אשר אינה עולה תמיד בקנה אחד עם מדיניות החוץ (והפנים) של מדינת ישראל. אם מדינת ישראל תצטרף לתוכנית, הרי שמדיניות החוץ של מדינת ישראל בכלל ובכל הקשור למערכת היחסים הישראלית-פלשתינית בפרט, תועמד בפני מערכת לחצים חדשה שיקשה מאוד לעמוד נגדה. הצטרפות מדינת ישראל לתוכנית האירופית, אשר בה תהיה חברה גם הרש"פ (אשר הסבירות להצטרפותה גדולה מאוד), הינה למעשה הכפפתה מרצון ללחץ מדיני. מצב דברים זה אף עלול להביא את מדינת ישראל לקונפליקט עם הממשל האמריקני במקום שמדיניותו של הממשל שונה ממדיניות הקהילה האירופית. בחירתו של ממשל בוש לכהונה נוספת, מחריף חשש זה.

השפעה צפויה על המשפט הישראלי

נציבות האיחוד הודיעה כי התוכנית תכיל בתוכה דרישה לשינוי מקיף במצב המשפטי השורר במדינות המועמדות לצירוף. השינויים נדרשים, כך נטען, לצורך האחדה של המצב הנורמטיבי השורר בכל מדינה ומדינה, כך שתעלה בקנה אחד עם זו של מדינות אירופה. השינויים הנדרשים יחלשו על מגוון רחב מאוד של תחומים, החל משינויים בחקיקה הסבה על ענייני מסחר וכלכלה, המשך בשינויים במוסדות ציבוריים, וכלה בשינויים בחקיקה בנושאים ספציפיים כמו תחום האנרגיה, התחבורה ואיכות הסביבה. לדרישת ההתאמה תהיה השלכה מרחיקת לכת לכל המדינות אשר המשטר הדמוקרטי אינו נוהג בהן. מדינות כלוב וסוריה תצטרכנה לשנות את פניהן. מתן זכויות אדם כזכות התנועה, הזכות להפגין וחופש הדיבור, רחוקים ממדינות אלה כמרחק מזרח ממערב. הפנמת הערכים הדמוקרטיים אל תוך המשפט הנוהג של המשטרים הללו, תהיה מהפיכה של ממש אשר סופה מי ישורנו. לדרישה של ההאחדה תהיה השלכה גם על הקודקס של מדינת ישראל, אם כי, באופן מצומצם יותר. כך למשל, צפוי דרישה לשינוי בתחומי הביטחון (ספק אם התקנות לשעת חירום אשר הותקנו בישראל עוד בשנת 1948 יוכלו לעמוד בפני הביקורת האירופית) התקינה (גם אם זו לא פחות טובה מזו האירופית) ואף הרכישות הממשלתיות (האמנה של ארגון הסחר העולמי אשר הצדדים חתומים עליה כבר היום, אינה מכסה את כל סוגי המכרזים). תהליך של האחדה יכול להתפתח כ"כדור שלג" שיקשה לעצור אותו. תהליך כזה עשוי להכפיף את המערכת המשפטית הישראלית כולה תחת מוסדות המשפט של האיחוד האירופי. תהליך דומה, כבר התרחש בתוך הקהילה האירופית, עת הרשות השיפוטית העליונה של האיחוד קנתה לעצמה "שלטון" על מערכות המשפט המדינתיות. ברי לכל משפטן, ולמעשה לכל בר דעת באשר הוא, כי מגמה כזו תשנה באופן דרסטי את אופי המשפט ואולי אף את עצמאות בתי המשפט במדינת ישראל.

האם ישראל מוכנה לשינוי?

השינוי אשר מדינת ישראל תצטרך לעבור הינו גדול מאוד וקובעי מדיניות החוץ והכלכלה בישראל כבר החלו להערך אל השינוי התחיקתי הנדרש. לאור הסיכוי ולנוכח הסיכון הטמונים בצירופה של ישראל לתוכנית השכנות האירופית, רצוי ונדרש כי טובי המומחים במדינה יטו שכם להיכון לשינוי הממשמש ובא. לבד מגופים ממלכתיים העוסקים בהיערכות, קיים במדינת ישראל מכון מחקר בשם "האגודה הישראלית לחקר האינטגרציה האירופית" העוסק בתחום זה. המכון הוקם עוד בשנת 1992 ומאגד בתוכו מומחים מדיסיפלינות שונות אשר המכנה משותף לכולן הינו חקר תהליכים ביבשת אירופה. האגודה מהווה פורום נאות לדיון ולהעשרה בין המומחים הישראלים בתחום. ארגון זה יוצר גשר בין המומחים השונים וככזה צפוי לסייע בקידום מוכנותה של ישראל לקראת הידוק קשריה של ישראל עם הקהילה האירופית ובכלל זאת בחינת מעמד ישראל אל מול התוכנית המוצעת. ראש האגודה ונשיאה הינו סגן דיקן הפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן ד"ר אריה רייך (מי שכיהן בעבר כיושב-ראש הוועדה של מדינת ישראל לענין היטלי סחר, ומי שהיה חבר צוות בוררות בארגון הסחר העולמי WTO)) בסכסוך סחר בין ארה"ב לבין הקהיליה האירופית (הישראלי הראשון שהתמנה לתפקיד כזה)). בין חברי האגודה האחרים ניתן למצוא נציגים ממשרד האוצר, ממשרד החוץ, מבנק ישראל, וחוקרים מאוניברסיטאות שונות. בשיחה עם ד"ר אריה רייך, הוא ציין כי כבר בתחילת השנה יצאה קריאה מטעם האגודה לחבריה להציג מחקרים ומאמרים בדיוק בנושא זה על-מנת לסייע בהערכות לשינוי הגדול. ____________ חבר (בדימוס) בוועדת יחסים בינלאומיים והקהילה האירופית של לשכת עוה"ד.