שר האוצר, בנימין נתניהו פרס באחרונה בכנס הרצליה את משנתו הכלכלית המבוססת על העיקרים הבאים:
1. לממשלות בעידן הזה של כלכלה גלובלית חופשית נגמר חופש הפעולה. יש ממשלות שעדיין לא רואות את זה, ואולם, זהו המצב היום.
2. אנו נמצאים כיום בסיום ההכנה של הצעת חוק לפיה חברות בינלאומיות שיעבירו את מרכזיהן לישראל ייהנו מפטור מלא ממס.
3. אם לא ניצור אקלים ידידותי למשקיעים הזרים לא רק שהם לא יבואו אלא אלה המצויים כאן יברחו.
הדברים הללו כנראה נכונים אם אנו דנים בהם במנותק מהגורם האנושי של קורבנות הכלכלה הגלובלית. אבל מה לעשות, אנחנו לא נמנים, מבחינה חברתית ותרבותית, עם העולם השלישי. המדינות שהאזרח הישראלי משווה עצמו אליהם גובות מסים מהמפעלים המרוויחים ובמקביל עושות מאמצים מקיפים כדי לשמור על רמת החיים בעלת צלם אנוש גם לחוליה החלשה בחברה הסובלת מפגעי הגלובליזציה.
מלוא משמעות הדיון תתבהר עם הצגת שני הפנים של הגלובליזציה - את מי שהגלובליזציה משרתת ומי הקורבן שלה:-
הפן האחד - היצע של עבודה זולה שמציעות המדינות המתפתחות לכדי שני דולר ליום. הנהנים מכך הם היזמים מהמדינות המתקדמות וממדינות המערב המייצרים במפעלים במדינות המתקדמות ומוכרים את הסחורות במדינות המפותחות. במידה פחותה נהנים גם הצרכנים במדינות המערב.
הפן השני - היצע העבודה הזולה מהמדינות המתפתחות מפחית את הביקוש לעובדים במדינות המפותחות כיוון שמייצרים במדינות המערב פחות מוצרים שניתן לייבא אותם במחירים זולים.
הנפגעים העיקריים הינם העובדים בתעשיות הישנות, בעלות הטכנולוגיה הנמוכה כמו הטקסטיל, העץ, המתכת, ההלבשה וההנעלה, ובמידה פחותה בתחום הטכנולוגיה העילית כמו עובדי תוכנת המחשבים בהודו.
ההיצע של עובדים זולים הגיע גם לעבודה בישראל והיקפם נאמד בעבר בכ-300,000 עובדים. כיום מספרם נאמד במעל 200,000 עובדים. העבודה הזולה דרך מוצרים זולים ביחד עם העובדים הזרים שהגיעו לישראל פגעו קשות בזמינות העבודה לאזרחי המדינה ולזילות ערך העבודה בתחומי עבודה רבים.
בעוד שבעבר מקבלי שכר המינימום היו השוליים הלא מיומנים מבין העובדים הרי שכיום המעסיקים מציעים שכר הקרוב לשכר המינימום גם לעובדים מקצועיים. התופעה של פיטורי עובדים ותיקים וקבלת עובדים חדשים במקומם אך בשכר נמוך בהרבה, אינה חריגה. מפעלים כולל מוסדות ובכלל זאת משרדי הממשלה מעסיקים עובדי קבלן במקום לשכור עובדים באופן ישיר, ולא רק לצרכים זמניים אלא גם לתקופות ממושכות. העסקת העובדים באמצעות הקבלן מבטיחה להם במקרה הטוב שכר מינימום בעוד שהמעסיק אינו חוסך.
העובד ברוב המקרים מפסיד והיחיד שמרוויח הוא הקבלן המתווך. איזו מוטיבציה ניתן לצפות מהעובד בתנאי ניכור. מכאן ניתן להבין כי לאבטלה יש פנים נוספות וזה חלק מההסבר מדוע.
מספר המובטלים לא פחת בהיקף מקביל למספר העובדים הזרים שגורשו.
מכאן יקל עלינו להזדהות עם אותם מובטלים הדוחים הצעות עבודה בתנאים משפילים, בשלב זה קבוצה זו הינה שולית בהיקפה אבל היא עשויה לגדול לממדים שלא ניתן יהיה להתעלם מהם. הדרך של החברה להתנער מאחריותה לתופעה משפילה זו הנה בעזרת כינויים משפילים כמו סרבני עבודה ופרזיטים.
הימנעות מהתמודדות חזיתית עם התופעה, למרות כל הקושי הכרוך בכך, לא תתרום לפתרון של הבעיה כיוון שהשלב הבא של סרבני העבדות עלול להיות פרנסה באמצעים בלתי חוקיים ואף אלימים ואז המחיר החברתי, בנוסף להיותו בלתי הפיך, הוא גם יקר יותר. יתירה מזו אין סיכון בנקיטת אמצעים בלתי חוקיים ואף אלימים כיוון שבישראל אין משטרה, מלבד לאירועים מתוקשרים כמו חיפוש בביתו של מי שכיהן חודש קודם לכן כראש הממשלה.
כל התלונות המופנות למשטרה על גניבה או פריצה לא זוכות לתגובה ממשית לבד מרישום האירוע לצורכי ביטוח וסטטיסטיקה.
בבחינת מורכבות השלכות הגלובליזציה על החברה בישראל ראוי לתת את הדעת על מרכיב נוסף והוא האופי הישראלי הטיפוסי של העם הסולידרי ברובו הגדול בנשיאה בנטל הביטחון והסיכון הייחודי לארצנו והמחייב רגישות גם לצורכי מרכיבי החברה הנתמכת. אנו יכולים להתגאות בהיקף הרחב של ההתנדבות לתמיכה בנצרכים, על פי המסורת היהודית ברוח מצוות התורה, של תמיכה בנצרכים על ידי: לקט שכחה ופאה.
ראוי לציין כי בסקר שנערך בקרב חברי הליכוד נמצא כי מעל 80% מהחברים אינם שבעי רצון מהמדיניות הכלכלית של הממשלה.
לדעתי הרגישות לצורכי החוליות החלשות בחברה הינה לא רק עניין של חסד ורחמים כי אם גם עניין של כדאיות כלכלית חברתית, כאשר הבחינה הינה בראיה לטווח ארוך. התועלת הצפויה מהשקעה משמעותית בחינוך תניב בעתיד תועלת גדולה בהגדלת התפוקה מחד ובהקטנת ההוצאה לתמיכה ישירה לנצרכים בצד הקטנת ההוצאות לאכיפה על-ידי בתי סוהר ובתי המשפט.
המהלכים שיפורטו להלן מיצגים חלק מסדרת אמצעים שעל הממשלה לאמץ על מנת לצמצם נזקי עידן הכלכלה הגלובלית:-
א. השקעה בחינוך ובהכשרה מקצועית, בהכוונה של הכשרת התלמידים ליכולת ההתמודדות בתנאי עידן הכלכלה הגלובלית. הכשרה אינטנסיבית כרוכה בהשקעה בסדרי גודל גדולים בהרבה מאלה שידעה מערכת החינוך בעבר. החברה והכלכלה יהיו נשכרים יותר אם הפחתות המס היו נדחים במספר שנים והמס שהופחת היה מושקע בחינוך.
ב. העלאת שכר המינימום בהדרגה בשיעור של 50% מרמתו הנוכחית. כמו כן יש לקבוע שכר מינימום דיפרנציאלי בהתאמה למיומנות המקצועית ולמאמץ הנדרש בכל עיסוק.
על הממשלה לנהוג בנחישות בהקפדה על קיום חוק שכר המינימום. יו"ר התאחדות התעשינים, עודד טירה טוען כי 40% מהמעסיקים משלמים פחות משכר המינימום. תופעה זו אפשרית ללא חשש כאשר הגוף המפקח על קיום החוק כולל צוות של שלושה מפקחים בכל הארץ.
מהלכים עלינו אימים שבאם יועלה שכר המינימום נאבד אלפי משרות. יום זה היינו איום סרק כיוון שהמשרות המוצעות כבר היום אינם ניתנים להיעשות במדינות בהם נוהגים תנאי שכר נמוך יותר.
לא ניתן לבצע עבודות שמירה ועבודות שירותים אחרים על-די ייבוא זול בתנאי שלא יורשה להעסיק עובדים זרים. פרופ. צבי זוסמן קובע, בעקבות בדיקתו, כי כמחצית מכלל העניים בישראל עובדים, אך בתנאי השתכרות נמוכה.
ג. הממשלה נדרשת להחמיר בהרשאת ייבוא במחירי היצף לשם מתן הגנה רחבה יותר לתוצרת הארץ.
ממשלות רבות, כולל ארה"ב, נוקטות בצעדי הגנה על התוצרת המקומית. מותר גם לישראל לפתח כלים להגנה על ייבוא במחירי היצף בדרכי הגבלה ובעזרת היטלים על סחורות המיובאות ממדינות בהם רמת השכר נמוכה משכר המינימום בישראל.
ד. על הממשלה להטיל מס על העסקת עובדים זרים בסכום משמעותי של לפחות 2,000 שקל בחודש, ובכלל זאת לקיים מערכת אכיפה בלתי מתפשרת כמו שהמדינה יודעת כאשר היא מתכוונת לכך.
אי הטלת המס פוגעת במדינה פעמיים - פעם באי גביית המס ובשנית כאשר המדינה נדרשת לשלם דמי אבטלה. הסולחנות בהעסקת עובדים זרים מהווה אפליה בוטה לטובת המיעוט המועדף, החקלאים למשל, על חשבון כלל הציבור.יש להטיל המס על כל העובדים הזרים כהגנה לגיטימית לטובת דורשי העבודה.
ה. על הממשלה להקים רשות להעסקה יזומה של המובטלים. מהלך כזה ישיג את התוצאות הבאות:-
גיוס המובטלים בשירות הציבור ככוח עזר למשטרה (שלא נוכחת) לבתי חולים ומערכות סיעוד, עזרה לרשויות אחרות.
מובטלים מתחזים יפלטו ממצבת המובטלים ולא יוכלו לטעון לדמי אבטלה.
המובטלים שיחזרו למעגל העבודה, על אף היותה יזומה, יזכו לסעד נפשי שהינו הכרחי להמשך תפקודם הנפשי כאשר תמצא להם עבודה בעתיד. להמחשת היקף התופעה אציין כי כל מובטל שלישי הינו מובטל ברציפות בתקופה של יותר משנה.
ההצעות שפורטו כאן הינם בבחינת דוגמאות בלבד למגוון האפשרויות של הממשלה לסייע לנפגעי עידן הכלכלה הגלובלית. ממשלה המודעת לחובתה תדע לאמץ את הכלים והמדיניות המתאימים לצורך ההגנה על נפגעי עידן הכלכלה הגלובלית.
_________________________________________________________
כותב המאמר הינו רואה חשבון וכלכלן ופעיל בעמותת אומ"ץ למען מינהל תקין וצדק חברתי
