במכתב גלוי זה פונה אני אליכם ומקווה שאני מבטא הלכי רוח של רבים מחברינו ומידידינו.
לאחרונה רבו הסימנים המעידים שהציבור הציוני דתי אינו מקבל בהבנה את חילוקי הדעות במחננו. ראינו בדאגה מה היו תגובות הקהל בהפגנת ההמונים מול הכנסת לנוכח נציגנו, שמענו בתדהמה על שיעור ההתפקדות הנמוך וקראנו בכאב את התגובות העוינות הרבות באתרי החדשות למיניהם כל אימת שמוזכרים המפד"ל והמיפקד.
בטוחני, שכמו כולנו, גם אתם רוצים לראות מפלגה ציונית דתית גדולה ומשפיעה. לא בכדי אות המפד"ל היא "בי"ת". אות היא כידוע לא רק סימן-כתב אלא גם סימן-היכר. ובית - זה גם בית שבו גרה משפחה. בבית שלנו גרה משפחת הציונות הדתית וכמו בכל משפחה לא כל הילדים יוצאים אותו דבר. לכל ילד דרך משלו ואופי משלו, אך עדיין כולם ילדי אותה משפחה.
המפד"ל שמשה שנים רבות ביתם של בני הציונות הדתית מכל הגוונים והסוגים. ישנם אשר הדת יקרה להם יותר מהציונות, ישנם כאלו שהציונות יקרה להם יותר מהדת, יש שעבורם אלו ואלו דברי אלוקים חיים ויש שזו ברירת המחדל שלהם, אך תמיד - כולם חשו בני אותה משפחה והצליחו להסתופף תחת אותה קורת גג.
לצערנו, תהליכים שונים - שלא כאן המקום לנתחם - גרמו עם השנים ליותר ויותר "בנים" להרגיש לא נוח בבית שלנו. תנועות הנוטות לשמאל או לימין חשו שהבית צר מלהכילם, או יותר גרוע - שהבית אינו רוצה בהם עוד. התוצאה לא אחרה לבוא וקירות הבית נסדקו פה ושם והמשפחה קטנה וקטנה. אובדן הכוח וביטול תחושת האיחוד גרמו מיידית גם לאובדן ההשפעה שלנו - וכמובן גם של כל מי שפרשו מאתנו - והממשלה האחרונה הינה הוכחה ניצחת לכך.
כעת, דומה שהבית שלנו עומד בפני מצב חמור אף יותר. בית יכול לא רק להיסדק אלא אף חלילה לקרוס (או בלשון עכשווית - לכל בית יכול להגיע הצונמי שלו...) די להציץ בכותרות המאמרים ובתוצאות הסקרים ולהיות קשוב לדברי חברינו בשיחות כנות, כדי להבין שהמפלגה צועדת בכיוון רע מאוד. זה לא קשור לאדם זה או אחר אלא לאווירה הכללית שבה שרויה המפלגה והנהגתה.
אנא, עצרו לרגע וחשבו מה יקרה למצביעי המפד"ל אם הנהגת המפלגה תלך לקראת התרסקות ופירוד? מה יחשבו המצביעים הפוטנציאלים הציונים דתיים משאר המפלגות? מה יקרה למצביעים הצעירים שהבחירות הבאות יהיו הבחירות הראשונות שבהן ישתתפו? מה יקרה לנציגי קצוות הציונות הדתית לסוגיהם?
אנא, אל תגרמו לכך שהמפלגה תהפוך להיות מפלגה חד ממדית. אתם הרי "שני עמודי התוך אשר הבית נכון עליהם". לא משנה יד מי תגבר ובאיזה צבע תיצבע המפלגה, עדיין הצבע החד גוני שיוותר לא יוכל למשוך את עין המתבונן. אנא עשו הכל בכדי שהפלגה תישאר הבית של כל בני הציונות הדתית: מהקיבוץ-הדתי ועד נוער הגבעות, מאלון-מורה ועד גבעת-שמואל. או כמו שאמרו פעם "ממימד ועד חבד".
השלב הבא צריך להיות כמובן שילוב זרועות ואיחוד מאמצים עם שאר המפלגות הציוניות דתיות -וזו כמובן קריאה גם למנהיגי האיחוד הלאומי. אסור להגיע לבחירות הבאות מפוצלים וקטנים. צריך להתגבר על תחושות אישיות ומשקעים ולשנס מותניים יחדיו למען הציבור שלנו כולו. יש לנו יותר מן המשותף מאשר מן המפריד. כמו כן ישנם מספיק אתגרים בחוץ שלא צריך להוסיף עליהם מבית...
ישנם בדרכנו עוד הרבה "הרים גבוהים וצונני פסגות" וכידוע - "ויחן שם ישראל נגד ההר" - כאיש אחד בלב אחד!
החותם בדאגה כנה,
צחי פנטון
_____________________
הכותב הינו מחזיק תיק החינוך באלקנה וחבר המועצה המקומית.
