האם יש סיכוי להסדר כיום? הנושא סבוך, ויש להציגו בקצרה ובאומץ.
מחד, בסבירות גבוהה: הפלשתינים והערבים מעוניינים לסלק את נוכחותה של ישראל מהאיזור (כפי שכתב ד"ר הנרי קיסינג'ר בספרו על מדיניות החוץ האמריקנית). דומה שהם סבורים שבטווחי זמן של 100 שנה, יגבר העולם הערבי על ישראל ויסלק את הנוכחות היהודית הריבונית מלב הטריטוריה הערבית במזרח התיכון. עד היום הם מבכים את אובדן ספרד ומעלים על נס את האתוס של 150 שנות מלחמתם בצלבנים. ההווה אולי שלנו, אך דומה עליהם שהעתיד - שלהם.
ישראל, מאידך, נוקטת במדיניות "קיר הברזל" של ז'בוטינסקי, ומנסה באמצעות הכוח האלים ונהרות הדם ומקצת העינויים להביא את העולם הערבי להכרה בקיומה, תוך צמצום המחיר הטריטוריאלי שתאלץ לשלם עקב כך.
במהלך תהליך זה הפכה החברה הישראלית, במוקדים רבים, לאחת החברות המסואבות בעולם. התהליך לא החל עם מה שמכונה "הכיבוש". עוד בשנות ה-50' נפוצה בישראל ספרות הסטלגים והמין הסוטה הרבה יותר מספרות המין הרומנטי והפשוט. והתקיים מממשל צבאי קשיח. ב-1956 בוצעו מעשי טבח הן בערביי ישראל והן בערבים בשטחים שניכבשו במלחמת סיני.
בתקופת בן-גוריון היה כאן בולשביזם דכאני וצפיד בעל רטוריקה ממלכתית-פאשיסטית, שיש לו מורשת כאובה וכמעט חסרת תקנה עד ימינו.
הערבים, מאידך, רואים בסאוב זה ההולך ומתפשט עוד ועוד בחברה הישראלית, אינדיקטור חשוב לחולשתה. מטעם זה ואחרים ניתן להניח שלא יפסק המאבק הערבי המזויין, גם אם יימשך בהפסקות (לצורך התרעננות וצבירת כוח מחודש) עוד 150 שנה או יותר.
שוב, הנושא אינו פשוט, שכן סביר שאילו היתה לערבים עדיפות צבאית, היו הם מבצעים מעשי טבח נוראים ביהודי ישראל, בדומה לטבח בידי מוסלמים בדארפור, או בדומה למעשי הפרע של רוברט מוגאבה בזימבאווה.
קיים בנו, בדיוק מהגורמים הקשים שמניתי, צורך חזק להדחיק את מה שהיצגתי כאן בבוטות ולהשלות את עצמנו ולהניח שהעניינים מסתדרים על הצד היותר טוב. אופוריה היסטרית ופנטזיונרית מסוג זה שוב קופצת עלינו כיום, נוכח פגישת הפסגה, החזרת שגרירי מצרים וירדן וכיוצא באלה, בדומה מעט לאופוריה בתקופת אוסלו.
את הבעייתיות הזאת ראה במבט חד ד"ר נחום גולדמן ראש הקונגרס הציוני שהוחרם בישראל. הלה סבר שלטווח רחוק אין לישראל כל עתיד באזורנו, והתקווה היחידה היא להצטמצם ולקבל את חסותם של הערבים. אולי לטווחים ארוכים ובמבט קר ומפוקח וכואב, יש בזה משהו, מי יודע. אני אגב איני שותף לדמוניזציה של הערבים. גם האירופים והאמריקנים ביצעו מעשי טבח קשים.
