כבר יותר מעשרים שנה אני תמה על הדלפות מחדרי חקירות - אלה של הצבא (כמו במקרה דנן), אלה של משטרת ישראל ואלה של שב"כ. מבלי לייחס חשיבות לזיהות הנחקר ולאשמתו לכאורה - זו הפרה בוטה של זכויות האדם.
בכנס של לשכת עורכי הדין הדגישו, כי זכויות הנחקר נפגעות כיוון שהחוקרים המשטרתיים מוכוונים אלי חיפוש אשמה. הדלפת פרטים נעשית כדי לאפשר סיום מהיר של התיק. הנחקר מוצג כבר כפושע גמור, ודעת הקהל שופטת אותו. רק חסרה הוצאה להורג.
כידוע, רבים מהנחקרים אינם מגיעים לבסוף לכדי תביעה, וחלק מהנאשמים יוצאים מבתי-המשפט זכאים, מרוששים ושבורים. מה על כבודם?
אזכיר רק, כי ביהדות דיבה חמורה כרצח. כנראה, זה לא חל על חוקרים. לכאורה, הם מעל לחוק ומעל למוסר.
העיתונות פישלה
העיתונות פישלה קשות בעניין סרן ר'. לא רק אילנה דיין (דרך אגב, משפטנית בהשכלתה) ושולחיה בערוץ 2, אלא כל העיתונות, שלא עלתה על הסוגיה, ולא חקרה אותו כדבעי.
הציבור הישראלי מקבל כבר עשרות שנים שירות רע במיוחד בסיקור ענייני ביטחון. זה בלט כדבעי במלחמת ום הכיפורים, ולא השתנה במיוחד. ארבע שנים וחצי של מלחמה בשטחים רק הדגישו זאת.
סרן ר' מגדוד "שקד" בחטיבת "גבעתי" הוא קורבן נוסף של חוסר המקצועיות בצה"ל. תחקיר אינו תחקיר - ולא רק בעניינו. לפיכך, רוב לקחי המלחמה והצל"שים בצה"ל לדורותיו מופרכים.
תחקיר רשלני
בדיקה קלה של הדברים מעלה סימני שאלה גדולים. מעניין כיצד לוחמים ותיקים ועתירי ברזלים - כמו מפקדיו של סרן ר' - לא עמדו מיד על האווירה העכורה בפלוגתו. סרן ר' אינו הראשון במפקדים, שחייליו הוציאו עליו חוזה. אלא שאורח לרגע (כלומר, מתחקר חיצוני) יכול לחוש את האווירה וכל פגע. האם שוב הזדרזה הפרקליטות הצבאית לתבוע, כדי לחתוך קופונים בתקשורת - כפי שכבר אירע בימים עכורים בעבר? יפה הפנה משה נגבי, ידידי, את מאזיניו לספר: "צדק מסוערב", שכתב שלומי ציפורי. אכן, ציפורי, פרקליט צבאי ידוע, הפנה אצבע מאשימה ברורה לחלוטין לקומה העליונה בבניין הפרקליטות הצבאית בקריה בתל אביב.
האם ייתכן, שסרן ר' היה קורבן ליחסים עכורים בין מפקד אוגדתו דאז (תא"ל שמואל זכאי) לבין אלוף דן הראל, אלוף פיקוד הדרום? מלחמת יום הכיפורים לימדה אותנו כמה יקרים ויכוחים אישיים בין מפקדים בכירים. גדודים וחטיבות אבדו כתוצאה מכך, והאויב השיג הישגים טקטיים ואסטרטגיים חשובים. ולא רק במלחמה זו איתרע הדבר.
מסורת עכורה
בסיכומו של דבר, סרן ר' זכה מן ההפקר. הוא הואשם בוידוא הריגה, והעד הראשי הוזם. האם זה ירפה את ידי הפרקליטות הצבאית? הדברים בכנס לשכת עורכי הדין מצביעים על אפשרות שמסכת ייסוריו של המ"פ, שחייליו בגדו בו, טרם נגמרה, אלא עלתה שלב. עניינו של סרן ר' הינו תפוח-אדמה רותח, שהאיר את הפרקליטות הצבאית ואת הצבא באור שלילי מאוד. לכן, חוששני, שכדאי לסרן ר' ולמשפחתו להקדיש זמן יקר לקריאת הספר של ציפורי.
היו לי כמה חברים, אנשי קבע, שסמכו על יושרם של מפקדיהם ועל נאמנותם, כשנקלעו לסבך. הם דחו בבוז את רעיונותיי, כי ייבגדו על-ידי המערכת, שהשקיעו בה את חלבם ואת דמם. אותם חברים הסבירו לי, כי איני מבין את המערכת הצבאית, ואיני מעריך כמה מחויבים אנשיה זה לזה. אכן, לא הבנתי, אך, לצערי, הם באו אחר כך לחקור כיצד ידעתי מה יעוללו הם מפקדיהם.
האם גם חטיבת "גבעתי" הצטרפה למסורת עכורה זו?
מאחרים את הרכבת
פרשת סרן ר' הינה משב של גרגרי מלח על פצע פתוח, שנפער בהתמדה בינינו לבין העדה הדרוזית. הקשבתי בחרדה לדברים שאמרו משפחתו וחבריו. שנים רבות, הפרקליטות הצבאית הינה גורם שלילי ביותר ביחסים עם עדה זו. הגיע הזמן לתת לדרוזים הרגשה אמיתית של שוויון, שלא תוגבל רק לקצבת נכות מאגף השיקום במשרד הביטחון ולבתי-הקברות הצבאיים.
אנחנו עומדים, לצערי, לאחר גם לרכבת זו.
שאלה בעברית:
ודרך אגב, מה זו העיד "לא-אמת"?
כשם שאין חצי הריון, אין לא-אמת. בעברית פשוטה זו: "עדות שקר".
