לפני יומיים צילצל הטלפון בביתי, וכשענתה אשתי לשיחה, שמעה הודעה מוקלטת המסבירה מדוע אני, חבר מועצת שינוי, צריך ללחוץ על חברי הכנסת מטעם שינוי להצביע בעד התקציב, אחרת גורל עם ישראל יהיה רע ומר בגללי. רק בגללי. אני לבדי נושא בכל האחריות לגורל המדינה. מעמסה קשה לכתפי.
פנייתו של ח"כ מתן וילנאי אלי מעידה כי אינו מכבד אותי. כלום סבור הח"כ הנכבד שאין לי שיקול דעת? שאני זקוק לעצתו כדי להבין מה חשוב יותר? ואם לא עלה על דעתו, שאם הייתי כל כך מסכים אתו, הייתי מן הסתם חבר במפלגת העבודה, ולא חבר מועצת שינוי?
מדיניות שינוי בנושא ההינתקות ברורה לחלוטין: בעד ללא תנאי. מדיניות זו אינה מותנית בהיות שינוי חברה בממשלה או באופוזיציה. מדיניות זו נאמרה בדרך שאין ברורה יותר.
עם זאת, תקציב המדינה מבטא הרבה יותר מההינתקות, ואין כל סיבה שמפלגת שינוי תתפרק מעקרונותיה רק בגלל שמפלגת הליכוד מפורקת ומפוצלת, ולמדיניות הממשלה אין רוב בתוך מפלגת השלטון העיקרית.
גם אחרי ההינתקות, כאשר תתרחש, יש חיים. לשעבד את כל חיינו לנושא אחד, יביא להרס בנושאים החברתיים וכלכליים. כאשר מפלגות השלטון מתמקדות בנושא אחד, ומשלמות כל מחיר לקידומו, זו שעתן של המפלגות הסחטניות, אלה שמוכרות קולן בעבור כסף וחקיקה אנטי-דמוקרטית.
את הצבעת יהדות התורה למען התקציב קנה ראש הממשלה ב-290 מיליון שקל. לכל הצבעה נוספת יהיה מחיר נוסף. ש"ס כנראה מעריכה כי אחרי בחירות מחירה יעלה, ולכן בינתיים שרון לא הצליח לקנות אותה, עדיין. הכל שאלה של מחיר.
גישתך, ח"כ וילנאי, שיש להכפיף את כל החיים במדינה לנושא המדיני-ביטחוני, זו בדיוק הגישה שדירדרה את המדינה בכל היבט חברתי וכלכלי, שלא לדבר על חלום הדמוקרטיה ההולך ומתרחק.
ומפלגתך היא זו שבנתה שיטה זו והובילה אותה שנים ארוכות.
אז כבוד חבר הכנסת וילנאי, אשמח לשוחח אתך פנים אל פנים, וגם לתת לך כמה עצות, ועד שזה יקרה, תכבד אותי ואותך, ואל תפנה אלי בהודעות מוקלטות או מכתבים.
________________
המחבר הינו חבר מועצת שינוי