עיריית ירושלים מקדמת תוכנית לשימור "בית בונם" בשיתוף בנק לאומי ובביצוע משרד רוזנפלד ארנס אדריכלים בע"מ. בית בונם נבנה בשנים 1935-1936 ביוזמת משפחת בונם, על-פי תוכניותיו של האדריכל והצייר ליאופולד קרקואר. הבניין, בפינת הרחובות רמב"ן וארלוזורוב - בשכונת רחביה, שימש כבית דירות להשכרה.
בשנת 1967, נמכר הנכס לבנק לאומי ומאז ועד היום משמש הבניין סניף בנק. בית בונם הוכתר כ"אחת היצירות הקנוניות של אדריכלות הסגנון הבינלאומי בארץ ישראל ובירושלים בפרט".
הבית תוכנן כקומפוזיציה של גושים גיאומטריים פשוטים, הקשורים ביניהם באמצעות מרפסות ייחודיות, חצר פנימית ופתחים שנבחרו בקפידה. גדרות פיתוח שליוו את הטופוגרפיה והיו חלק בלתי נפרד מהבניין, נהרסו בשל שינויים שחלו עם השנים בתוואי הכביש והפיתוח הסביבתי.
שינויים חיצונים נוספים כגון בפתחים, בחצר הפנימית, צביעה נשנית וחוזרת של טיח הבניין והתקנת ציוד חיצוני, הביאו לפגיעה ביצירה האדריכלית. כשבעים שנה מאז שנבנה בית בונם, החליט בנק לאומי על שיפוץ יסודי, פנימי וחיצוני של הבניין.
לצורך תכנון עבודת השימור, נערכה עבודת מחקר שבמהלכה נמצאו התוכניות המקוריות, רואיינו קרובי משפחה והוגש תיק תיעוד היסטורי לעיריית ירושלים. תיק התיעוד הוגש בשיתוף עם האדריכל עלי ורדי.
עבודת השימור תתועד בפרקי זמן קצובים באמצעות צוות צילום ששכר הבנק. בסוף תהליך הבנייה יופק סרט שישמש את עיריית ירושלים כמודל וכחומר הסברה לעבודות שימור היסטורי.
במסגרת עבודות השימור, ישוחזר המבנה לפרטיו ולפתחיו המקורים, יוסרו כל התוספות, תוסר התקרה האטומה שמעל לחצר הפנימית ובמקומה תונח תקרת זכוכית עם מצלול מעץ, שיאפשר שוב מבט אל השמיים.
הכניסה לבנק תהיה דרך החצר המקורית שתשמש מבואה טכנולוגית, שם יוצב כסא שנמצא לאחרונה בקיבוץ חניתה שבצפון, פרי תכנונו של קרקואר. בחלל הזה, תתקיים גם תצוגת קבע אודות האדריכל ויצירתו. במשך השנה הקרובה תתנהלנה העבודות בסניף.
בבניין התגוררו בעלי הבית, עולים מגרמניה - הרמן ודלפינה בונם, בקומה השנייה וד"ר פאול ואירמה בונם, בקומת הקרקע.
ליאופולד קרקואר, אדריכל ומהנדס בהכשרתו, נולד בוינה בשנת 1890 ועלה לארץ בשנת 1924. אלקה, כפי שכונה בפי מכריו, תכנן מבנים בכל רחבי הארץ, בהם בתי מגורים בירושלים ובחיפה, את חדרי האוכל בקיבוץ בית אלפא וקיבוץ תל יוסף ואת מוזיאון אוסישקין בקיבוץ דן.
אדריכל קרקואר נודע גם בשל ציורי הנוף והטבע הייחודיים של ירושלים, דמויותיה האנושיים וכן רישומי פרחים, עצים וקוצים. הוא נפטר בירושלים בשנת 1954. בתו של אדריכל קרקואר, פרופ' טרודה דותן, המתגוררת בירושלים, סייעה ותמכה בתהליך החקר ההיסטורי לתיעוד שימור הבניין.