מאז קום המדינה הוקמו על-פי חוקים שונים יותר מ- 50 תאגידים המכונים תאגידים סטטוטוריים לצורך ביצוע תפקידים שלטוניים. כל אחד מהתאגידים הוקם בחוק נפרד ובו נקבעו, בין היתר, תפקידיו וסמכויותיו של התאגיד, הגופים שינהלו אותו והרכבם, סדרי האישור של תקציב התאגיד והשר הממונה על ביצוע החוק.
הליכי אכיפת המשמעת בחלק מהתאגידים הסטטוטוריים מושתתים על חוק שירות המדינה ועל התקנות שהותקנו על פיו, בכך נוצרת זיקה מסוימת בין חלק מהתאגידים ובין נציבות שירות המדינה.
מבקר המדינה, השופט לינדנשטראוס, בחן בשנה החולפת את הליכי אכיפת המשמעת בתאגידים סטטוטוריים. במסגרת הביקורת, נעשתה בדיקה מפורטת של נושא המשמעת ב- 17 תאגידים ובהם: המוסד לביטוח לאומי, רשות שדות התעופה, מכון התקנים הישראלי והרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים.
הדוח מעלה ממצאים חמורים ביחס לנושא אכיפת המשמעת בתאגידים אלה. ראשית, מגלה הדוח, תלונות רבות שמתקבלות בנושאים משמעתיים כלל אינן נבדקות. כך למשל, 3 מ- 34 תלונות שהוגשו נגד עובדי מכון התקנים בשנים 2000-2005, ו- 6 מ- 20 תלונות שהוגשו באותן שנים נגד עובדי רשות שמירת הטבע, לא נבדקו כלל.
בנוסף, בתלונות רבות שכן נבדקות לא נעשה תהליך המתעתד את הטיפול בתלונות, יתירה מזו - לעיתים כאשר בדיקת תלונה מניבה מסקנה מפורשת לגבי הצורך בנקיטת הליך משמעתי נגד מפר הוראות המשמעת, האחראים למשמעת לא נהגו כך. לדוגמה: בדיקה שנעשתה ברשות שדות התעופה העלתה כי למרות דוח בדיקה שקבע, כי יש לנקוט נגד אחד העובדים "הליכים משמעתיים חמורים" בגין שימוש לרעה שעשה בסמכותו, הרשות לא נקטה נגדו כל אמצעי משמעת.
ליקוי נוסף, שנחשף בפעילותה של רשות שדות התעופה, נוגע למגיפת מינוי הקרובים ברשות. על מועמדים לאיוש משרה ברש"ת מוטלת חובה לדווח על קרובי משפחה שכבר מועסקים בארגון. חובה זו נועדה למנוע מצבים של ניגוד עניינים ושל יחסי כפיפות בין קרובי משפחה.
משרד המבקר בדק 30 תיקים אישיים של עובדים שיש ביניהם קרבה משפחתית, אשר הגישו את מועמדותם לעבודה ברש"ת ונקלטו בעבודה בפרק הזמן ינואר 2000-אפריל 2004. בדיקת התיקים העלתה כי המידע שמסרו אותם עובדים היה ברובו חסר או חלקי.
נושא נוסף הזוכה לשבטו של המבקר הוא הטיפול בתלונות כנגד בכירים. המבקר, בחן את סדרי הטיפול בתלונות בענייני משמעת שהוגשו נגד שני בכירים - סמנכ"ל למשאבי אנוש במוסד לביטוח לאומי, ומנהל סניף במוסד.
נמצא, שנציבות שירות המדינה ניהלה חקירה משמעתית נגד שני הבכירים האלה בגין חשדות לפגיעה בסדרי מינהל תקין. בתום החקירה המליץ סגן נציב שירות המדינה על נקיטת אמצעי משמעת פנימיים נגד אותם הבכירים.
משמעותם של אמצעי משמעת פנימיים הינה נזיפה או התראה, בעוד שלו היו מועמדים לדין משמעתי היו חשופים בפני סנקציות דוגמת פיטורין ושלילת גימלה.
המבקר מותח ביקורת על החלטה זו ומציין כי: "החלטתו של סגן הנציב להסתפק בהליך משמעתי פנימי הייתה הגורם המכריע בקביעת היחס המערכתי המקל למעשיהם של סמנכ"ל למשאבי אנוש ושל מנהל הסניף. החלטה זו של סגן הנציב, שהיא בגדר של המלצה, גם אפשרה למוסד לביטוח לאומי שלא לנקוט כלל באמצעי משמעת נגד מנהל הסניף".
