גיוס הון בדרך של הנפקת ניירות ערך הוא אחת הדרכים העיקריות שבהן חברות עסקיות מנתבות את כספי המשקיעים וחסכונותיהם למימון פעילותן. רוב ניירות הערך המוצעים בהנפקות נמכרים למשקיעים מוסדיים המשקיעים את כספי ציבור החוסכים באמצעותם.
מבקר המדינה, השופט מיכה לינדנשטראוס, בחן בשנה החולפת היבטים שונים של הפיקוח על תהליך ההנפקה ועל הגופים המוסדיים הרוכשים את ניירות הערך המונפקים, שנועד לשמור על האינטרס של ציבור החוסכים והמשקיעים. הבדיקה נעשתה ברשות ניירות ערך ובאגף שוק ההון, הביטוח והחיסכון במשרד האוצר - שני גורמי הפיקוח המרכזיים על שוק ההון.
מהדוח עולה, כי בין הגורמים הפועלים בשוק ההנפקות קיימים קשרי בעלות או נשייה, שעלולים לגרום לניגוד עניינים ולחוסר יעילות של השוק.
עוד עולה מהדוח, כי התקנות הקיימות עוסקות רק בחלק מן המצבים של ניגוד עניינים אפשרי ואינן נותנות מענה כולל למצב בשטח.
תקנות מס הכנסה, ותקנות הפיקוח על עסקי ביטוח אינן מטפלות בניגודי עניינים הנגרמים מקשרי נשייה. אגף שוק ההון פעל לתיקון התקנות בכוונה להסדיר את ניגודי העניינים של קופות גמל וביטוח הרוכשות ניירות ערך בהנפקות. אולם, גם תיקון זה אינו נותן מענה לבעיה של ניגוד עניינים בשל קשרי נשייה.
מלבד המצב החוקי הבעייתי, נראה כי ישנם גם בעיות טכניות שונות. לדוגמא, לאגף שוק ההון, אין מערכת ממוחשבת שיכולה לקלוט ולעבד את המידע והדיווחים שהוא מקבל מהגופים המוסדיים הרוכשים ניירות ערך בהנפקות. היות שכך, האגף מבצע רק בדיקות מדגמיות ואינו מקיים פיקוח שיטתי על רכישות אלה.
המבקר, מטיל ספק בדבר מהות פיקוחו של האגף על שוק ההון:
"עקב כך מוטלת בספק יכולתו לקיים פיקוח, אכיפה ובקרה בכל הנוגע ליישום הוראות התקנות החלות על הגופים המוסדיים, בעיקר בתחומי תהליכי ההשקעה בניירות ערך ומניעת ניגוד עניינים".
ביקורת נוספת, הנמתחת אף היא על אגף שוק ההון במשרד האוצר, טוענת כי האגף לא קבע כללים לניהול מערך האשראי בידי הגופים המוסדיים שבפיקוחו.
כללים אלה צריכים לעסוק בין היתר במידע המקיף שעל הגופים המוסדיים לקבל מהלווים, בניהול תיקי הלווים והביטחונות להלוואות, בדירוג האשראי, בניהול סיכוני האשראי ובמנגנוני הבקרה על מצב הלווים עד לפירעון ההלוואה.
רשות נוספת האחראית על הפיקוח והזוכה אף היא לעבור תחת שבט ביקורתו של לינדנשטראוס היא הרשות לניירות ערך. במסגרת בדיקה של הנפקת תעודות סל, שנערכה ע"י משרד המבקר, נמצא כי למרות פעילותה הנרחבת של רשות ני"ע, הפיקוח על מנפיקי התעודות לוקה בחסר, וכי הגילוי הנדרש מהם איננו מלא.
עוד הועלה כי על החברות המנפיקות לא חלה חובת דיווח פרטנית לנאמן, וכי רמת החשיפה המרבית של התעודות המונפקות למדד שהן צמודות אליו איננה מתפרסמת לציבור המשקיעים, אינה מוגבלת בתקרה ואינה מותאמת להיקף ההון העצמי של המנפיק.
המבקר ממליץ על הקמת גוף משותף שישפר את הפיקוח: "מן הראוי לשקול הקמת גוף שמתפקידו לתאם ולהגביר את שיתוף הפעולה בין הגורמים המפקחים על שוק ההון, כדי להבטיח פיקוח יעיל ושמירה מיטבית על ענייניו של ציבור המשקיעים בניירות ערך".
