"יהיה צורך לתת מענה בעתיד להגדרת ילד במקרה של הפריה חוץ גופית". כך אמר שופט בית המשפט העליון בדימוס, יעקב טירקל, יו"ר ועדת הירושה שמונתה כוועדת משנה לוועדת הקודיפיקציה, והמליצה על שינויים בחוק הירושה. השופט טירקל נשא דברים ביום עיון שיזמה ועדת הירושה של לשכת עורכי הדין, בראשות עו"ד אליעזר שטינלאוף, בנושא המלצות הוועדה בשיתוף משרד המשפטים.
עו"ד שרית דנה, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, התייחסה בפתח יום העיון לעבודת ועדת הירושה. לדבריה, הוועדה נתנה תוקף אמיתי לרצון הנפטר, וביקשה לכבד ככל שניתן את רצונו. לפיכך, ניכרת המגמה של העדפת מהות על פני צורה וריכוך הפטרנליזם, שאפיין את חוק הירושה הקיים. כך, למשל, ציינה עו"ד דנה, שהוועדה העניקה לבית המשפט סמכות להשלים חסרים ולתקן פגמים צורניים.
השופט טירקל ציין בראשית דבריו, שהעיסוק בתחום דיני הירושה הוא רווי רגשות, שכן מדובר בתחום שעוסק למעשה בקשר האחרון בין המוריש ליורשיו. לדבריו, כאשר הוקמה הוועדה בשנת 1999, הוא סבר שתעסוק בתיקונים קלים ובהתאמות טכניות, אולם במהלך דיוניה, התברר שיש צורך לתת את הדעת על שאלות רבות וקשות.
כך, למשל הסביר, היה הדיון בדבר טכנולוגיות חדשות כדוגמת "הפריה חוץ גופית". "אנו רואים ילדו של אדם, מי שנולד תוך 300 ימים מיום פטירתו של אביו. ילד יכול היום להיוולד מהפריה אחרי פרק זמן ממושך יותר. אנו בוועדה אומנם החלטנו להותיר את המצב כפי שהוא, למרות הטכנולוגיה, אולם יהיה צורך לתת על כך תשובה בעתיד. זוהי שאלה קשה", ציין.
לדברי פרופ' מיגל דויטש, החוקר הראשי של ועדת הקודיפיקציה וחבר ועדת הירושה, יש חשיבות רבה לקוהרנטיות במדיניות ובהסדרים במסגרת הקודקס, וכי הוא מקווה שהדבר הושג גם בדיני ירושה. פרופ' דויטש התייחס להמלצת הוועדה בדבר הגנה על צדדים חלשים במסגרת הירושה, והכוונה היא להשפעה בלתי הוגנת במסגרת יחסים בין מטפל למטופל. לדבריו, לעיתים יש צורך בפטרנליזם מתוך רצון להוקיע תופעות פסולות. על-פי המלצת הוועדה, ישנה הנחה להשפעה בלתי הוגנת, אולם היא ניתנת לסתירה. המטפל צריך להוכיח שלא היתה השפעה בלתי הוגנת.
עו"ד אליעזר שטינלאוף, נציג לשכת עורכי הדין בוועדת הירושה, דיבר על שינויים בסוגיית חובות העזבון. לדבריו, חובות מהווים חלק מהעזבון, וליורשים אחריות מסוימת לפרעון החובות. הוא הבליט את העדפת הזוכים ברכוש ספציפי על פני היורשים הכלליים בנושא חלוקת הנטל של חובות העזבון, המונח בעיקר על כתפי האחרונים.
עו"ד שטינלאוף הבהיר, כי לעושה הצוואה הכוח לקבוע כיצד יחולקו החובות בין היורשים בהתאם לרצונו, ועל כן הוא ממליץ שמורישים יעשו שימוש בזכות זו, "שהרי מה שמעניין את המוריש הוא מה שיקבלו יורשיו נטו לאחר חלוקת החובות. נושא זה לא טופל עד כה, עד כדי הזנחה".
פרופ' שמואל שילה דיבר על ההגדרה החדשה על-פי המלצות הוועדה לבני זוג וידועים בציבור. לדבריו, על-פי ההצעה, במצב שבו בני זוג פרודים לתקופה של 3 שנים מתוך כוונה לסיים את היחסים, לא יוכל בן הזוג לרשת את הנפטר. עוד הוסיף, שבהצעה הושמטו המילים "איש ואישה", ולפיכך בן זוג כולל גם ידועים בציבור וכן בני זוג חד מיניים, שכן על-פי פסיקת בית המשפט המחוזי בנצרת, שהיא הפסיקה המנחה בעניין, בן זוג כולל גם בן זוג מאותו מין, אם כי הדבר לא צוין במפורש בהמלצות.
פרופ' פנחס פישמן, חבר ועדת הירושה, דבר על צוואות הדדיות. לדבריו, בצוואה הדדית יש אנומליה. אדם מבטל צוואה ובכך מבטל צוואה של בן הזוג האחר. הוועדה קבעה סייג, לפיו מוענק שיקול דעת לבית המשפט לקבוע, כי המצווה השני לא היה רוצה בביטול צוואתו.