בארה"ב מוטלת חובת הגילוי הנאות על כל אשיות ציבורית. היא כוללת שימוע בפרלמנט בכל החתכים האפשריים של חיי אדם. נדמה לי שגילוי נאות לא חל על אנשי תקשורת כמו שדרנים.
בישראל כדאי להוסיף חובת גילוי נאות על כל שדרן ואיש ציבור ומתראיין, להריץ כתוביות בתחתית התמונה בתוכנית טלוויזיה ולהוסיף משפט בסוף מאמר.
להלן מספר דוגמאות:
1. אמנון לוי - לשעבר העוזר הפרלמנטרי של חייקה גרוסמן - מפ"ם;
2. יוסי בילין - מיוזמי תכנית אוסלו, מקבל משכורת חודשית של מהאיחוד האירופי;
3. משה דיין - רמטכ"ל ויוזם מדיניות הגשרים הפתוחים;
4. שמעון פרס - התנגד להפצצת הכור העירקי, יוזם הסכם אוסלו;
5. פרופ' גור - מנתח לב פרטי;
6. דוב לאוטמן - בעל בתי חרושת בירדן;
7. נמרוד נוביק - מיוזמי הסכם אוסלו ובעל מניות בחברת דלק מצרית;
8. שטראוס - בעל מפעל הנותן נופש לעובדים בארץ למרות שבטורקיה יותר זול;
9. דן מרידור - לשעבר שר המשפטים, אחראי למשפטי חיילים שהרגו ערבים. הכניס את המושב החמישי לרכב סיור הצה"לי עבור עורך דין;
10. איציק מרדכי - סוטה מין מורשע;
11. הרב פרדס - סוטה מין מורשע;
12. קובי ריכטר - ציוני בעל חברה הממוקמת בארץ למרות שמסיבות מיסוי זה לא כדאי;
13. בנק הפועלים סניף פינקס ת"א - מפעיל חשבון תרומות של סרבני גיוס;
14. אהרן ברק - נשיא בית המשפט העליון, אחראי לכך שערבים מתיישבים בישובים שהוקמו ע"י הסוכנות היהודית.
אם תיושם ההצעה נתחיל לראות ירידה דרמטית ברייטינג של שדרנים אנטי ציוניים, וחוקי ההיצע והביקוש שוב יחזרו לחלק מהתקשורת האנטי ציונית.
