"עלות שכר של 22 מיליון שקל של שלמה נחמה, יו"ר בנק הפועלים, ועלות של 33 מיליון שקל למנכ"ל צבי זיו - מה הם משקפים?:
(א) את מחיר השוק של שני המנהלים במשק קפיטליסטי ותחרותי בו בעלי ההון צריכים או שמחים לשלם על כישרונות ועל הישגים יוצאי דופן.
(ב) כשל שוק חמור המשקף את חוסר התלות של הדירקטוריונים או את המבנה האוליגפוליסטי של מערכת הבנקאות - או שניהם גם יחד".
שאלה זו נשאלה היום על-ידי מנחה פאנל שכר מנהלים - גיא רולניק - במסגרת ועידת שוק ההון השנתית של TheMarker. אולי כסימן להלך הרוחות בציבור בנוגע לקפיצות שנראו בשכר הבכירים ב-2005, התשובה שנבחרה על-ידי כל משתתפי הפאנל היתה (ב) - כשל שוק. מנכ"ל אוורגרין, עופר נאמן, אמר כי "אנחנו במצב רע - רע מאד. מה שקורה סביב שכר המנהלים הוא בעייתי מבחינה מוסרית ואתית. זו שחיתות שכרוכה לא פעם בעושק המיעוט. כשכולם מאשרים זאת".
"שלוש התופעות שהיינו עדים להן לאחרונה - אופציות שמתוארכות לאחור (בק-דייטינג), בחברות הייטק בעיקר, עסקות עתידיות במטבעות של מדינות אגן הים התיכון, ושכר הבכירים שתפח - כולן מונעות מתאוות בצע ומהרצון להרוויח כמה שיותר, כמה שיותר מהר - ועדיף שיהיה יותר מהשכן", אמר נאמן. "מדובר על חטא ההיבריס - התחושה ש'אני הכי גדול, הכי מוצלח, והכל מגיע לי' - זה מה שמוביל לחציית הקווים", אמר נאמן.
הדירקטוריון הווירטואלי
"אנו רואים את תופעת "הדירקטוריון הווירטואלי" - או כמו שהגששים אמרו פעם 'כאילו דירקטוריון'. למי שתוהה אם יכול להיות שהדירקטוריונים של חברות לא ידעו על חלק מהתופעות שהזכרתי - אני מאמין כי בחלק מהמקרים הם לא רק ידעו, דנו ואישרו את ההסכמים, אלא אפילו נהנו מהם - ולכן הסיכוי שהם יתריעו, ימנעו או יעצרו את המהלכים האלו הוא נמוך", אמר נאמן.
"אני לא מעלה על דעתי מצב שבו יש שתי חתימות על חשבון הבנק של החברה, מבלי שהדירקטוריון ידע על כך. נניח שאתם הדירקטורים ואני המנכ"ל הכריזמטי. אני מציע לחברה שלכם שתי עסקות מט"ח, שאתם לא מבינים בהן. ואני אומר לכם שיש בהן סיכוי וסיכון. מי מכם היה מאשר עסקה כזו? בעולם הדירקטוריונים הווירטואלים, ברוב מוצק של הישיבות זה היה מאושר. זה חוזר גם בשכר הבכירים, שום דבר לא השתנה מאז המקרה של השכר של ארנסט יפת".
"הדירקטוריון הוא אבן הראשה של הממשל התאגידי. הוא זה שאמור לייצג את הבלמים והאיזונים - Checks and balances. רק שאצלנו הרבה דירקטוריונים פשוט טעו בתרגום, והם מחכים שיספקו להם יתרות והמחאות".
גילעד אלטשולר, מנכ"ל ומנהל אלטשולר שחם בתי השקעות, הסביר כי מדובר בכשל שוק משום ש"בשנים הטובות במשק, הגידול ברווחי הבנקים נבע מהצמיחה במשק. ה'דלתא' שנתנו המנהלים לצמיחה של הבנק, לא שווה את הגידול בשכר שלהם - ולראיה יש בנקים אחרים שמנהליהם מקבלים פחות".
ירון זליכה, החשב הכללי במשרד האוצר, נימק את תשובתו ואמר כי "בשכר המנהלים התפתחו אלמנטים של בועתיות אינפלציונית. יש כאן את בעיית הסוכן, שבה הגוף שמשמש כמתווך בין הציבור לחברה, מייצג בעיות במערכת הבלמים. בעיית הסוכן הזו נובעת מפערי אינפורמציה שקיימים בין הציבורים השונים".
זליכה ציין, כי תפקידה של המדינה בתור ריבון הוא להתמודד עם הבעיה עצמה, ולכן הוא מתנגד להטבות המס הקיימות על חלוקת אופציות. "אין סיבה שמי שמקבל אופציות ישלם 25% מס בלבד ואין סיבה למס מופחת על הטבות שהן תחליף לשכר כמו רכב. כנגד זאת, אין שום היגיון בהעלאה ייעודית של המס השולי לבעלי השכר הגבוה. עלינו להתמודד עם הבעיה עצמה - ולא להמציא עיוות אחר שיתקן את העיוות הקיים", אמר זליכה. מוזי ורטהיים, נציג בעלי החברות המשלמות את השכר המופקע למנהלים, הציע לישראלים לקחת דוגמה מארה"ב.
"יש מה להסתכל על ארה"ב, שסובלת מהפריצה של גבולות השכר כבר יותר מ-12 שנה. ארה"ב אוהבת הצלחה ומפרגנת לכסף, אבל בארה"ב לא מוכנים לשלם חינם ודורשים שיוויוניות ו'פייר דיל' בין המנהלים לבין בעלי המניות. "בארה"ב התגובה לא אמורה להיות של רשות ני"ע או המחוקקים בוושינגטון. מי שנכנס שם לפעולה נגד השכר הם ארגוני המשקיעים - שיש להם משקל, והם בודקים את מנגנוני קבלת ההחלטה. מה שחשוב הוא לא השניים-שלושה אנשים שקיבלו 30 מיליון. מה שחשוב הוא איך נתגבר על משבר האמון - כי אנחנו זקוקים לנאמנות של בעלי המניות והמשקיעים", אמר ורטהיים.
מוזי ורטהיים לפני שנתיים אמרת שמשכורות המנהלים הבנקאיים מנופחות, אבל מאז שילמת למנהל הבנק שבבעלותך (אלי יונס מהמזרחי-טפחות) 10 מיליון שקל, איך זה מסתדר?
ורטהיים השיב,כי האלו לא קשורים זה לזה. מצנחי הזהב ותשלומי הפרישה הם בעיה בפני עצמה. מעבר לכך גם בתוך המגזר הבנקאי, אם יש אדם אחד שיכול לעשות את המשימה הרבה יותר טוב מאחרים - ניתן לשלם לו.האם משכורות העתק הן לא סוג של שלח לחמך? - אלו שמשלמים מאותתים לפקידי הסקטור בציבורי שבבוא היום עשויים לסדר להם ג'ובים בכירים ומשכורות עתק.
עופר נאמן התייחס לורטהיים ואמר, בהחלט, יש שדר במשכורות הגבוהות לפקידי האוצר: 'יום אחד גם אתם תעברו מירושלים לתל אביב, לכן אל תחוקקו חוקים שיפריעו לכם לקבל שכר גבוה לאחר מכן'.
והתחזית לשנה הבאה
גילעד אלטשולר אמר, כי "אחד הדברים שמקפידים עליהם באלטשולר-שחם הוא שרק דירקטורים חיצוניים לארגון יחליטו איך נצביע על השכר. כדי שלא יהיו ניגודי עניינים מול לקוחות שהם גם חברות שבדירקטוריונים שלהן אנחנו מצביעים. הדח"צים הם אלו שצריכים לשמור על בעלי המניות. מעבר לכך אחד הדברים החשובים הוא להקפיד לתת את האופציות למנהלים בתוך הכסף".
כשנשאלו חברי הפאנל מה יהיה בשנה הבאה, והאם טבלאות השכר יתמתנו או שנמשיך לראות את הקפיצות בשכר המנהלים, השיבו רובם כי הם מאמינים שהמשכורות יירדו. "הבושה תעשה את שלה והשכר יירד", אמר אלטשולר. גם אוריאל פרוקצ'ה העריך כי "המשכורות וההטבות יירדו - בגלל התערבות הרגולטור".
פחות אופטימי היה עופר נאמן, שהעריך כי "ייקח יותר משנה עד שזה יתוקן. בארה"ב אנשים יושבים בכלא, ואצלנו את פרשת קלאבמרקט, למשל, עוד לא התחילו לחקור. מערכת המשפט הישראלית עדיין לא משתמשת בכלים שנוצרו לה כדי להתמודד עם שכר המנהלים".
במשרד המשפטים הוגשה טיוטה להצעת חוק להגביר את הניכוי במס המותר למשכורות מנהלים. מה הרעיון למס שולי של 70% על משכורות גבוהות?
דידי לחמן מסר השיבה, כי יש כמה דרכים לטיפול בשכר המנהלים: דרך המס המוטל על השכר שלהם, דרך החקיקה המגבילה את השכר, או דרך המשקיעים. שר המשפטים החליט על שיטת המס המתייחסת לכל תשלומי השכר - כולל האופציות.
