כשהגעתי ארצה, לפני כחצי יובל, בתשובה לשאלה האם אני יודע עברית, הייתי מודה במבוכה: "אף מילה". אך די מהר התברר לי שזה לא נכון -היו מספר מילים בעברית שידעתי מבלי שהייתי מודע למקורן וזאת כיוון שהן היו חלק מהשפה הרוסית.
לא מדובר במילים שחדרו לרוסית באחרונה בעקבות הקשרים בין שתי המדינות ושני העמים כדוגמת המילים "שלום" או "קבלה" ("תורת הסוד") שבשנים אחרונות הפכו לאפנתיות בכל רחבי האולם - וגם ברוסיה. ברשימתי הזאת אני עוסק בפלח אחר לגמרי, במילים שאומצו עוד בימי הקדם טרם לידתו של אליעזר בן יהודה, מחייה העברית, לפני שהעברית הפכה לשפתה המדוברת של ארץ ישראל. הרוסית שמרה על אותן המילים, כללה אותן במילונים שלה, השתמשה ומשתמשת בהן יום-יום. המילים האלו אינן מורגשות בשפה הרוסית כזרות, הן רווחות הן בקרב אנשי רוח והן בקרב פשוטי העם.
אתחיל דווקא במילה "קבלה" - ולא במובן של "אוקולטיזם" אלא במונח מתחום החשבונאות: מסמך המאשר קבלתו של תשלום. בשפה הרוסית "קבלה" פירושה -עבדוּת, התחייבות כבדה עקב חוב. הלשונאים הרוסיים מסבירים: אלה שביקשו הלוואות מיהודים מלווים בריבית חתמו על פתק, "קבלה", וכתוצאה הפכו לעבדים של אותו המלווה. נפוץ צירוף המילים "תנאיי קבלה" (кабальные условия) - "תנאיי ההסכם שמחמירים עם הצד החלש".
כשבפעם הראשונה נתקלתי במילה "שיבולת", נזכרתי מיד בשורה מ-"יבגני אונגין", יצירתו של המשורר הרוסי מהמאה ה-19 א. פושקין-"Авось", о шиболЕт народный!
משמעות השורה: "המילה הרוסית "авось" (בתרגום חופשי "יהיה בסדר") - היא מילת ההיכר של העם הרוסי אותו מאפיינת (על-פי פושקין, זה לא אני טוען) שאננות בלתי מבוססת; מה שבעברית נקרא "מדיניות הסמוך". "שיבולת" פירושה אם כן "סימן היכר"ומקורה בתנ"ך. את בני שבט אפרים קל היה לזהות מיד, לפי האופן שבו הם ביטאו את המילה "שיבולת" - עם שין שמאלית, כמו שעושה הגיבור שלח, בגילומו המבריק של שלום שמואלוב, בסדרה המצחיקה חצי המנשה" של
אפרים סידון. עוד פן מעניין: המילה הרוסית "авось" ("יהיה בסדר") נשמעת דומה בצלילים למילה הרוסית אחרת לגמרי - "овес", שמשמעותה - "שיבולת שועל"! יש עדויות שהמשורר הגדול אלכסנדר פושקין למד בצעירותו עברית, בתחילת המאה ה-19, במכללה ליד סנט-פטרסבורג.
מילה נוספת - "קהל", שברוסית נשמעת כ"קגל" (בגלל העדר צליל ה' בשפה הרוסית). גם היא המילה נפוצה מאוד, משמעותה כמעט זהה למקורית - אך מכנים בה לא כל קבוצה של אנשים אלא בעיקר קבוצה של אנשים כלפיהם מתייחסים באירוניה מסיימת: המון שמתנהג לא ממש יפה. כל רוסי מכיר שורה משירו הסאטירי של וו. ויסוצקי הגדול: "всем кагалом там набросились на опухоль" (תרגום השורה: "כול החבורה שלכם התנפלה על הגידול הממאיר". (כוונה למדענים אשר מעדיפים לחפש מזור למחלה במקום לצאת לאיסוף תפוחי אדמה שנרקבים בשדות כאין מי שיעבוד בחקלאות, כולם הפכו למדענים עם דיפלומות).
המילה הרוסית "איזגוי"("изгой") = "איש מנודה" ללא כל ספק בה מהביטוי העברי "איש גוי". הרוסים וודאי למדו אותה מהתנ"ך.
המילה "יובל" (שהשתמשתי בה בכוונה בתחילת הרשימה) מוכרת לרוסים בצורה של "יוביליי" ("юбилей"). המשמעות גם המילה הזאת השתנתה במעט אלה לא 50 שנים - אלא כל תאריך עגול לציון אירוע חשוב או גיל של בן אדם. "יבייליי" חוגגים במלאת 25 שנים, 50 שנים, 100 שנים וכו'.
לא מעט מילים עבריות ניתן למצוא בלקסיקון של העבריינים הרוסיים - הסלנג שלהם מטובל בעברית:
המילה "מלינה" ("малина") פירושו בסלנג "מקום מסתור לעבריינים"; לפי הבלשניםמילה זו שאולה מהמילה העברית "מלון".
"כסיבה" ("ксива") = "דרכון מזויף"; לדעת כולם זהו שיבוש של המילה "כתובה", שהגיעה לרוסית דרך יידיש (בה ת' בד"כ נשמע כמו ס').
ברוסית ישנן מספר מילים שהן לא עבריות, אלא יידישיות - אך הן כיום כלולות בלקסיקון העברי. למשל - "גוואלט". עבור הרוסי המצוי "גוואלט" (гвалт) - רעש המוני, צעקות (אין ניואנס של "הצילו, עזרו").
משתמשים גם במילה היידישית-העברית "פראייר" - כינוי לאיש אשר קל לעבוד עליו, לף-לף, "יורם". מילה אשר מוכרת לכול בגלל הפתגם הנפוץ "אלוהים הוא לא פראייר" (במובן: הוא רואה הכול, אי-אפשר לרמותו, ורשעים בסופו של יום יגיעו על עונשם).
פגשתי בארץ כמכרה ותיקה גם את המילה "בקבוק" שמזמן ידעתי את משמעותה. אומנם הפעם אין קשר לשפה הרוסית. בספרו של הסופר הצרפתי מהמאה ה-16 פרנסואה רבלה "גרגנטואה ופנטגרואל" יש גיבור יש גיבור בשם פנאורג אשר עומד בראש מסע ארוך אל מקדשו של האל לו סוגדים הוא וחבריו, ושמו של האל... "בקבוק" (המחבר מביא את המילה העברית במשמעותה המקורית). במילים אחרות פנאורג היה שתיין.
בהמשך התברר לי כי אוצר המילים העבריות אצלי עשיר למדי - הודות לשפות הנוספות שאני יודע, אך זה יהיה נושא נפרד למאמר אחר.
