יש חילוקי דעות בין ההיסטוריונים לגבי מוצאם של יהודי מזרח אירופה. על-פי גירסה אחת, רוב יהודי מזרח אירופה הם צאצאי יהודים שגורשו בימי הביניים מאירופה המערבית והמרכזית ונדדו מזרחה. על-פי גירסה אחרת לא ייתכן שיהודי מזרח אירופה הם צאצאי יהודים שגורשו מאירופה המערבית והמרכזית, משום שבימי הביניים היו רק 25,000 - 35,000 יהודים באותם אזורים בעוד שיהדות מזרח אירופה במאה ה- 17 מנתה מאות אלפים.
יש היסטוריונים המעלים את הרעיון שמרבית יהודי מזרח אירופה הם צאצאי כוזרים שהתגיירו. התעמולה הפלשתינית והערבית מיהרה לאמץ את הרעיון הזה כדי לשלול מיהודי מזרח אירופה, שהקימו את התנועה הציונית, כל זכות היסטורית בארץ ישראל מאחר שהם אינם יהודים מבחינה אתנית אלא מבחינה דתית בלבד. שלמה זנד והפוסט- ציונים אימצו תזה זו.
מי הם הכוזרים
ההיסטוריה הקדומה של הכוזרים לוטה בערפל. הכוזרים השתייכו למשפחת השבטים התורכמנים, והיו חלק מהאימפריה הטורקית המערבית באסיה התיכונה, שהתפוררה כתוצאה ממלחמות אזרחים סביב אמצע המאה ה- 6 לספירה. הכוזרים היו שבט נוודי, שהאמין בדת השמנית - שמניזם, אמונה נפוצה בצפון מזרח אסיה, שלפיה כוהני הדת, שנקראו שמנים, שולטים על פעולת הרוחות הטובות והרעות . על-פי מקורות שונים הם נודעו בשערם האדום, לפי גרסה אחת, ובשערם בצבע החול, לפי גרסה שנייה. הם היו גבוהים ובעלי עצמות לחיים בולטות.
השבט הכוזרי שנעשה עצמאי בעקבות התפוררות האימפריה התיישב בין הים הכספי לים השחור ומבסיסו השתלט, בהדרגה, על שטחים נרחבים והקים את האימפריה הכוזרית, שהתקיימה משלהי המאה ה- 6 לספירה עד 1083 לספירה. האימפריה כללה את צפון הקווקז, מזרח אוקראינה, חצי האי קרים, מערב קזחסטאן וצפון מערב אוזבקיסטן. יש חוקרים הסוברים שלמעשה היגיעה האימפריה הכוזרית עד אזור פולין והונגריה של ימינו. האימפריה הוקמה, בהדרגה, בין אמצע המאה ה- 6 למאה ה- 9 לספירה. הקמת האימפריה התאפשרה בזכות צבא מודרני של 40,000 חיילים. הצבא הכוזרי הבטיח את השלטון הכוזרי באימפריה באמצעות רשת של מבצרים בנקודות ששלטו ע"פ שטחי האימפריה: מבצר סרקל הוקם על שפך נהר הדון, מבצר קייב הוקם על נהר הדנייפר, ומבצר סאמנדאר הוקם לחופו הדרומי של הים הכספי, בצפון הקווקז.
עד כמה היה שלטונם של הכוזרים מבוסס ניתן ללמוד מהעובדה שהים הכספי נקרא באותם ימים הים הכוזרי, ועד היום הוא נקרא כך בשפות האזארית, הטורקית, הפרסית והערבית. הוכחה נוספת לעוצמתה של האימפריה הכוזרית ניתן ללמוד מהעובדה שבמפה על קיר ארמונו של הכליף של בגדד הופיעה ממלכת הכוזרים כאחת מחמש האימפריות החשובות: הערבית, הנוצרית המערבית, הנוצרית המזרחית וסין
מבנה השלטון הכוזרי
החברה הכוזרית הייתה חברה פלורליסטית, והייתה מורכבת ממגוון רחב של שבטים ודתות. מלבד הכוזרים נמנו על הממלכה שבטים סלביים, מגיארים, הונים, יהודים ועוד... הממלכה הכוזרית הייתה מונרכיה דואליסטית, ששלטו בה המלך, שנקרא כגאן, והבק, שהיה ראש הצבא. הכגאנים נמנו על משפחת המלוכה הטורקית אסינה, שבניה שימשו כגאנים באומות הטורקיות באסיה המרכזית בימי הביניים. בראש המערכת המשפטית עמד בית המשפט העליון שהיה מורכב מ-7 שופטים שייצגו את הדתות השונות בממלכה הכוזרית. 2 שופטים היו נוצרים, 2 שופטים היו מוסלמים, 2 שופטים היו יהודים ושופט אחד היה פגאני.
הכוזרים החליפו את בירתם 3 פעמים. הבירה הקדומה ביותר הייתה באזור הוולגה העליון, ונקראה בילאנגור. היא זוהתה ע"י הארכיאולוגים. הבירה השנייה הייתה עיר חוף בשם סאמנדאר, בצפון הקווקז, והבירה השלישית והאחרונה הייתה איטיל, בשפך של נהר הוולגה לים הכספי. איטיל שמשה כבירת הממלכה כ-200 שנים, ובה היו מרוכזים כל הגופים השלטוניים. ארמון הכגאן שכן על אי-שנבנה ע"פ הנהר והיה מוקף חומת לבנים. איטיל אותרה ע"י הארכיאולוגים בתוך מימי הים הכספי, ונערכו בה חפירות.
היהודים בממלכת הכוזרים
כנראה שהיהודים הראשונים הגיעו לאזור שבין הים השחור לים הכספי כבר במאה ה- 1 לספירה, כלומר, לאחר חורבן בית שני, ולאחר כשלון מרד בר כוכבא, ב-135 לספירה, הגיע גל נוסף של יהודים. יש חוקרים הסבורים שעוד בימי בית ראשון הגיעו לאזור גולים מעשרת השבטים, לאחר שהאימפריה האשורית חיסלה את ממלכת ישראל בשלהי המאה ה- 8 לפנה"ס. כמו-כן, פליטים יהודים מפרס ומאזורים תחת שלטון מוסלמי ונוצרי מצאו מקלט בממלכת הכוזרים. היהודים מלאו תפקיד חשוב בפתוחה של ממלכת הכוזרים בכל התחומים. הכוזרים, שהיו אנלפבתים, אף אימצו את הכתב העברי העתיק, ויש הטוענים שהם אימצו אף את השפה העברית מפי היהודים שהיו על רמה תרבותית וטכנולוגית גבוהה בהרבה משלהם.
הכלכלה
הכוזרים עברו מחיי נוודים להתיישבות קבע בין הים הכספי לים השחור בקצב מהיר. החוקרים סבורים שגולים יהודים מילאו תפקיד מכריע בתהליך המעבר של הכוזרים משבט נוודי להתיישבות קבע, וכן מילאו תפקיד מכריע בפיתוח ענפי הכלכלה השונים. היהודים שמשו יועצים בתחומי המסחר, ובנושאי טכנולוגיה ותרמו לפיתוח שאר ענפי הכלכלה. הכוזרים פיתחו כלכלה מגוונת שכללה חקלאות, דיג, צייד, מלאכה ומסחר. באביב ובקיץ הם חיו בעמקי הוולגה והדון ועסקו בחקלאות ובחורף הם התגוררו בעיר הבירה איטיל. החקלאות הכוזרית כללה אורז, חיטה, שעורה, מלונים, קישואים, מטעי פרי וקנבוס- חומר לתעשיית החבלים. כמו-כן, הם עסקו בדייג בנהרות ובימים. העיסוק בציד כלל ציד שועלים, ארנבות ובונים, ששמשו לתעשיית הפרוות ולצריכה מקומית.
הכוזרים עסקו בסחר בינלאומי, בנצלם את העובדה שהם שלטו על דרכי המסחר החשובות בין אירופה לאסיה- דרך המשי- ובין האזור הבלטי לאזור הים השחור והאימפריה הביזנטינית. הם סחרו במשי, פרוות, תכשיטים, תבלינים, נרות, כלי כסף, מטבעות ודבש, ופתחו קשרי מסחר עם אסיה המרכזית, פרס, וביצנץ ואף הגיעו עד מערב אירופה בקשרי המסחר שלהם. השליטה על דרכי המסחר הובטחה באמצעות רשת המבצרים שהקים הצבא הכוזרי.
ענף המלאכה היה מפותח מאוד בממלכת הכוזרים. מהחפירות הארכיאולוגיות מתברר שבאזור היו בתי מלאכה לייצור זכוכית, צביעת בדים ותכשיטים. במבצר סרקל, בשפך נהר הוולגה, נתגלו בתי מלאכה לזכוכית ותכשיטים. גם במבצר קייב נתגלו בתי מלאכה לזכוכית. אומנויות אלה הובאו מהמזרח התיכון ע"י יהודים, וכנראה, היהודים מלאו תפקיד מרכזי בתחום המלאכה.
המצב הגיאו-פוליטי של ממלכת הכוזרים והתמוטטות האימפריה
הממלכה הכוזרית שכנה בתווך, בין הכליפות המוסלמית בדרום מזרח והאימפריה הביזנטינית בדרום מערב. הכוזרים ניהלו מלחמות ממושכות עם המוסלמים שנסו לחדור לאירופה המזרחית דרך הקווקז. הם הצליחו לבלום את חדירת המוסלמים, בברית עם האימפריה הביזנטינית. אבל, האימפריה התמוטטה כתוצאה מהמרד הסלבי, לאחר שיעבוד של כ-200 שנים לכזריה, והברית שנכרתה בין האימפריה הביזנטינית וממלכת רוס הסלבית.
המאבק עם המוסלמים על השליטה באזור הקווקז החל ב-661 לספירה ונמשך, בהפסקות, עד 737 לספירה, כאשר המוסלמים הצליחו לגרש את הכוזרים מהקווקז, אך נכשלו במאמציהם לחדור לאזור בין הים השחור לים הכספי. למעשה, ניצלה מזרח אירופה מהשתלטות מוסלמית בזכות הממלכה הכוזרית.
המאבק עם הסלבים, שבשלב מסוים כרתו ברית עם קיסר ביצנץ הביא, בסופו של דבר, להתמוטטות האימפריה הכוזרית בשלהי המאה ה- 11 לספירה. השבטים הסלבים, שהיו תחת שלטון כוזרי, הזמינו את השליט הוויקינגי רוריק כדי לאחד את השבטים ולשחררם מעול הכוזרים. רוריק איחד את השבטים הסלביים ו ייסד את ממלכת רוס, שבירתה הראשונה הייתה נובוגורוד, ואח"כ קייב, שנכבשה מידי הכוזרים ב-882 לספירה. המלחמות בין הסלבים לכוזרים נמשכו משלהי המאה ה- 9 לספירה עד להתמוטטות הסופית של האימפריה הכוזרית. ב-965 לספירה נכבש מבצר סרקל בשפך הדון והכוזרים גורשו סופית מאוקראינה. ב-967 נפלה עיר הבירה איטיל, על שפך הוולגה לים הכספי. הברית בין הסלבים- ממלכת רוס- לביצנץ נכרתה ב-988, כאשר הסלבים קיבלו על עצמם את הנצרות האורתודוכסית וקיסר ביצנץ נשא לאשה נסיכה סלבית. ב-969 כבשו הביזנטינים את חצי האי קרים וחלקים נוספים מהאימפריה. ב-1083 התפוררה ממלכת הכוזרית באופן סופי. חלק מהכוזרים נשארו במקומותיהם, ואחרים ברחו מזרחה לאזורי אסיה או מערבה לאזור פולין והונגריה.
קבלת הדת היהודית
סביר להניח שהמניע להחלטת שליטי ממלכת הכוזרים לקבל עליהם את הדת היהודית נבע משיקולים גיאו- פוליטיים. על-מנת לשמור על מעמד עצמאי בין שתי האימפריות, המוסלמית והנוצרית, הם החליטו לקבל על עצמם את הדת היהודית, ממנה לא נשקפה סכנה, בהיותה דת ללא מדינה. סביר גם להניח ששליטי הכוזרים הושפעו מיהודים שהחזיקו בעמדות מפתח בניהול הממלכה וכלכלתה בהחלטתם זו. המקורות הערבים, הנוצרים, הפרסיים והיהודיים מעידים על העובדה ששליטי הכוזרים קיבלו על עצמם את הדת היהודית. החוקרים מסכימים ביניהם לגבי עובדה זו, אך הם חלוקים ביניהם לגבי השאלה מה היה היקף ההתגיירות בקרב האוכלוסייה הכוזרית. חלק מהחוקרים מחזיקים בדעה שרק השכבה העליונה, השלטת, קבלה על עצמה את הדת היהודית, בעוד שחוקרים אחרים מחזיקים בדעה שגם מיעוט מקרב האוכלוסייה הכוזרית התגייר. קבוצת חוקרים שלישית בדעה שהעם הכוזרי כולו או מרביתו התגייר בעקבות שליטיו.
המקורות ההיסטוריים
בתעודה ערבית מהמאה ה- 10 לספירה נכתב שכל הכוזרים הם יהודים, אבל הם התגיירו רק לאחרונה. תעודה ערבית מהמאה ה- 11 לספירה מספרת על התגיירותם של הכוזרים שלקחו על עצמם לקיים את חוקי התורה כמו ברית מילה, שמירת השבת ועוד... תעודה פרסית מ-1206 לספירה מדווחת שהכוזרים משתמשים בשפה העברית. המקור הערבי מספר שהפליטים היהודים שהתיישבו בממלכת הכוזרים הציעו למלך הכוזרים לקבל את היהדות והוא מצא אותה טובה יותר מדת הכוזרים ואימץ אותה. תעודה נוצרית מהמאה ה- 10 לספירה מספרת על דוכס הונגרי שהזמין יהודים כוזרים לגור בממלכתו. סופר כוזרי בשם יעקב בן ראובן כתב ספר בשם ה"אושר", ובו כתב, בין השאר, שהכוזרים הם היהודים היחידים שאינם נושאים בסבל הגלות.
בידי החוקרים מספר גרסאות על תהליך קבלת היהדות בממלכת הכוזרים. מקור יהודי כוזרי מקושטא, ספרו של יהודה הלוי, ה"הכוזרי", וחליפת המכתבים בין חסדאי אבן שפרוט, שר יהודי בממלכת אנדלוסיה המוסלמית בספרד, ויוסף מלך הכוזרים.
פרו"פ שכטר מאוניברסיטת קמברידז' גילה בגניזה בקהיר מכתב של יהודי כוזרי מ-950 לספירה אל יהודי נשוא פנים, שנציגיו בקרו בבירת ביצנץ- אולי חסדאי. המכתב פורסם ב-1912. במכתב מסופר על התגיירותו של מלך הכוזרים כעובדה ברורה וידועה. המכתב מספר על יהודים שהיגרו לכזריה- אולי מעשרת השבטים- ומזכיר את חליפת המכתבים בין חסדאי והמלך יוסף. במכתב מסופר שהיהודים התבוללו בקרב הכוזרים ורק שמרו על ברית המילה. חלקם אף שמרו את השבת. כאשר נבחר מישהו מביניהם להיות שר הצבא- הבק- לאחר שנחל ניצחונות רבים, אשתו וחותנו השפיעו עליו לחזור לאמונת אבותיו. הוא נענה לכך ואף נימול, אבל שיבתו ליהדות סיכנה את ההישגים של הנצרות והאיסלאם בממלכת הכוזרים, ונציגיהם חששו שהכוזרים יתגיירו. גם שליטים נוצרים ומוסלמים הפעילו לחץ על הכוזרים, ואז השר החליט על עריכת ויכוח בין נציגי 3 הדתות, ולאחר הוויכוח פנו ראשי הכוזרים למערה, בה היו גנוזים ספרי התורה שהיהודים החביאו והם השתכנעו להתגייר. "וישובו ישראל עם אנשי כזריה בתשובה שלמה". ההתגיירות לוותה ברפורמה מקיפה בסדרי השלטון, ומלך הכוזרים אף התערב לטובת יהודי ביצנץ אצל הקיסר, כאשר נגזרו עליהם גזירות שמד- כנראה מדובר בשנים 932 - 940 לספירה.
יהודה הלוי כתב את הספר, ה"כוזרי", ב-1140 לספירה. זוהי יצירה ספרותית, אך היא מבוססת על מקורות היסטוריים. על-פי ספרו של יהודה הלוי מלך הכוזרים הזמין אליו לוויכוח נציגים של 3 הדתות, ולאחר שמיעת טיעוניהם, החליט לקבל את הדת היהודית. אומנם בהתחלה רק מעטים התגיירו, אך בהדרגה הייתה התגיירות רחבה. מלך הכוזרים שלח שליחים להביא ספרים ומלומדים, כדי שילמדו את הכוזרים יהדות, ואף הקים בית מקדש.
חליפת המכתבים בין חסדאי אבן שפרוט ויוסף מלך הכוזרים אף הוא יצירה ספרותית, שחוברה בשלהי המאה ה- 10 או ראשית המאה ה- 11 לספירה- חסדאי חי בין השנים 915 - 975. אבל לפני המחבר היו מקורות היסטוריים. חסדאי סיפר במכתביו למלך יוסף כיצד נודע לו על ממלכת הכוזרים,ועל מאמציו ליצירת הקשר עם המלך יוסף. חסדאי, שהיה שר- ויזיר- בחצר הכליף של אנדלוסיה גילה על קיומה של ממלכה כוזרית יהודית ממשלחת שהגיעה לחצר הכליף. ביצירה הספרותית יש מספר גרסאות. לפי אחת מהן הייתה זו המשלחת הפרסית ולפי אחרת, היו אלה יהודים במשלחת סלבית. לאחר שחסדאי הצליח ליצור קשר עם המלך יוסף, הוא ביקש לדעת פרטים על ההתגיירות.
המלך יוסף כתב לחסדאי שהכוזרים הם צאצאי יפת, ולאחר הקמת הממלכה, בימיו של המלך בולאן התחוללה רפורמה דתית יסודית בממלכת הכוזרים. המלך בולאן ראה בחלומו מלאך אלוהים שאמר לו: "ראיתי את דרכיך ורציתי את מעשיך וידעתי כי תלך אחרי בכל לבבך ואני חפץ לתת לך מצוות חוק ומשפט. ואם תשמור מצוותי וחוקותי ומשפטי, אברכך וארבך". יוסף כתב שעל-פי עצת המלך הופיע המלאך גם בפני הבק- ראש הצבא- ולאחר ששניהם הגיעו להכרה בתפישת האלוהות של היהדות הם אספו את שריהם ועבדיהם והתגיירו. מלאך האלוהים הופיע שוב ובקש לבנות בית מקדש לאלוהי ישראל. הכוזרים יצאו למלחמה כדי לשלול שלל לבניית בית המקדש.
יוסף הוסיף וכתב, שההתגיירות עוררה התנגדות בקרב שכני הממלכה, ובשל התערבותם החליט המלך בולאן לערוך ויכוח בין חכמי הנצרות, האיסלאם והיהדות. לאחר שהוכחה עליונותה של היהדות, המלך ועבדיו נימולו ושלחו שליחים לחכמי ישראל כדי שיבואו ויפרשו את התורה והמצוות. בזכות ההתגיירות כתב יוסף, "ה' הכניע לפנינו את כל אויבינו והשפיל את כל האומות והלשונות אשר סביבותינו ולא עמד איש בפנינו עד היום וכולם לנו למס עובד, מלכי אדום ומלכי ישמעאל".
לאחר מותו של בולאן,כתב המלך יוסף, היה בנו עובדיה למלך הכוזרים. עובדיה, לדבר יוסף, "איש צדיק וישר היה והוא חידש את הממלכה והעמיד את הדין כדת וכהלכה והוא בנה בתי כנסיות ובתי מדרשות וקיבץ לרוב מחכמי ישראל ויתן להם כסף וזהב לרוב ויפרשו לו ארבע ועשרים ספרים ומשנה ותלמוד וכל תיקון תפילות חזנים. והיה ירא אלוהים ואוהב התורה והמצוות."
במכתביו תאר המלך יוסף את הממלכה מבחינה כלכלית ופוליטית ואת אוכלוסייתה וציין שהוא עומד בקשר עם ישיבות בבל וירושלים. הוא השיב לשאלתו של חסדאי האם ידוע לו מתי תבוא הגאולה ש"אנו רחוקים מציון אבל שמועה שמענו שברוב העוונות תעו- אבדו- החשבונות ואין אנו יודעים מאומה... כי אם נבואת דניאל."
למעשה, קיימת גירסה רביעית של היסטוריון יהודי, אלפרד מ. ליליינטל. על-פי גירסתו, המלך בואלן אומנם הזמין את נציגי 3 הדתות לוויכוח, אך לא השתכנע מאיש מהם. לכן, הוא זימן כל אחד מהם בנפרד לשיחה. הנציג הראשון שהוזמן היה הנוצרי. הכגאן שאלו:"לולא היית נוצרי, או לו היית נאלץ לוותר על הנצרות, איזו דת היית מעדיף, איסלאם או יהדות"? תשובת הנוצרי הייתה: יהדות. אותה שאלה הוצגה לנציג המוסלמי ותשובתו הייתה זהה לשל הנוצרי. בלית ברירה הוא יעדיף את היהדות. רק אז הזמין אליו המלך בולאן אנשי דת יהודים כדי ללמד את הכוזרים את דיני היהדות, ומאז חיו הכוזרים לפי דיני היהדות.
לסיום, בימי הביניים, תקופה בה סבלו היהודים מרדיפות דתיות במקומות מושבם, שימשה ממלכת הכוזרים מקלט לפליטים יהודים. הם התקבלו שם ברוב כבוד ומילאו תפקיד מכריע בהפיכתה של הממלכה הכוזרית לאימפריה כלכלית, צבאית ומדינית.
המאמר הבא ידון במוצאם של יהודי מזרח אירופה.
