אתר חיל האוויר מספק הצצה על המערכת:
סוללת פטריוט מורכבת מטילים וממערכת בקרת אש הכוללת חמישה חלקים נפרדים, הפועלים בצורה הרמונית. מרכז השליטה של הסוללה מותקן בקרון מיוחד, שבו נמצאים מחשב בקרת הנשק והמכ"ם המשמש לגילוי, לרכישת מטרות ולהנחיית הטיל. עוד בסוללה: יחידת כוח, יחידת תקשורת נתונים ומערכות כני-השיגור.
המכ"ם, שסימונו AN/MPQ-53, הוא גולת הכותרת של מערכת הפטריוט. זהו מכ"ם מסוג "מערך מופע", שבו נעשית סריקת מטרות בצורה אלקטרונית על-ידי לוח סטטי, שממנו משודרות אלומות המכ"ם. זאת בניגוד לשיטה המקובלת, שיטת הסריקה המכנית, הנפוצה מאוד במכ"מים של מטוסי קרב (בשיטה זו משודרת האלומה בכיוון קבוע על-ידי פלאטת שידור).
לכל סוללה שניים עד שמונה משגרים, כאשר בכל משגר ניתן להציב ארבעה טילים. כל חלקי הסוללה מחוברים לקרון הבקרה. לכל גדוד פטריוט יש גם קרון בקרה גדודי, שתפקידו לתאם בין יחידות האש בגדוד לבין יתר מגזרי הצבא וחיל-האוויר.
תהליך הירי מבוסס על חמש אונות שונות של המכ"ם הקרקעי: אחת לחיפוש, השנייה לעקיבה אחרי המטרה, השלישית לעקיבה אחרי מעוף הטיל (לשם העברת וקבלת פקודות), הרביעית משדרת לטיל נתוני מטרה והחמישית קולטת את נתוני הטיל בחזרה למכ"ם.
מרבית תהליכי העבודה של המערכת, מרגע קבלת פקודת השיגור, הם אוטומטיים ואינם דורשים את התערבות המפעיל, אלא אם בכוונתו לשנות או לבטל את החלטות המחשב המתקדם של הסוללה.
טיל הפטריוט נמצא בתוך מיכל חתום, ומורכב על משגר, יחד עם זבילו. לאחר השיגור מרכיבים על המשגר זביל חדש ובו טיל (בזביל הישן ניתן להשתמש שוב). הטיל מונע על-ידי מנוע רקטי חד-שלבי, והוא בעל ארבעה משטחי היגוי.
מערכת ההנחייה מבקרת את טיסת הטיל לפי השלבים הבאים:
בשלב קדם-השיגור מקבל הטיל נתוני שיגור ראשוניים הנשמרים בזכרון. על- פי נתונים אלה, טס הטיל עד לנקודת הביניים בה הוא נקלט על-ידי המכ"ם. משלב זה מקבלת עמדת העקיבה וההעסקה את נתוני הטיל בהשוואה למטרה, ומחשבת בשבריר שנייה את הנתיב היעיל ביותר למפגש ההשמדה. לאחר מכן, מונחה הטיל עד לנקודת הביניים הבאה, הקרובה לנקודת המפגש עם המטרה.
מנקודה זו עובר הטיל למוד הנחיה סופי, שבו מאיר המכ"ם את המטרה בגל הארה מיוחד. באותו זמן מופעל בטיל מקלט לגילוי ההארה. עם קליטת נתוני המטרה על-ידי הטיל, משודרים אלה, לאחר הצפנה, בחזרה למכ"ם. המכ"ם מעבד את הנתונים שהתקבלו מהטיל ומשגר לטיל נתוני הנחיה נוספים. תהליך זה נמשך עד ליירוט המטרה. מעופו של הטיל בשלב זה נראה כטיפוס לגובה רב וממנו צלילה במהירות גבוהה למטרה.
שניות ספורות לפני הפגיעה המשוערת במטרת האויב, עובר הטיל להנחיית TVM - עקיבה דרך הטיל. בשיטה זו ננעל הטיל על המטרה, מעבד את ההחזרים ושולח את נתוני המטרה לעבר המכ"ם דרך אנטנה מיוחדת המותקנת בו. הנתונים מועברים למחשב בקרת הנשק, מושווים עם נתוני המכ"ם ועל-פיהם מחושב המסלול הסופי לנקודת המפגש העתידית עם המטרה.
הטיל עצמו, המשוגר למטרה, מונע במנוע רקטי ומפתח מהירות מירבית של כשלושה מאך. הוא בעל ראש נפץ במשקל של כ-80 ק"ג. הטווח המירבי של המערכת הוא 160 ק"מ והיא מסוגלת להתמודד עם מטרה המתמרנת ב-30 ג'י.
מערכת הפטריוט מסוגלת ליירט מטוסי קרב והפצצה מכל הסוגים, במתארי טיסה שונים. לפני מלחמת המפרץ נוסה הפטריוט בהצלחה במשימות יירוט של טק"ק (טילי קרקע-קרקע), למרות שמטרתו העיקרית היא יירוט מטוסים. המערכת מתאפיינת ברמת מיחשוב גבוהה, מכ"ם מיוחד רב-תכליתי וכושר ניידות. זמני התגובה של הטיל מזעריים וקצב האש גבוה: ניתן לשגר טיל כל 1.6 שניות.