בעקבות בקשה לבניית בית מגורים בהרצליה, שכללה הקלות שונות, הוגשו התנגדויות ובסופו של יום החליטה הוועדה המקומית לקבל את ההקלות בחלקן.
כדרכו של עולם הוגשו, בעקבות החלטת הוועדה המקומית שני עררים, של מבקש ההיתר מזה ושל המתנגדים מזה. ערר המתנגדים נדחה ואילו עררו של מבקש ההיתר התקבל בחלקו.
נתרכז בהחלטת הוועדה לטענתו העיקרית והעקרונית של מבקש ההיתר (שיוצג על-ידי עו"ד ענת בירן (רקם), מעורכי היומון "כל יום"), שעניינה פרשנות תוכנית הגגות של הרצליה הר/1635.
הוועדה המקומית סירבה לאשר למבקש חדר על הגג, מכיוון שחלק מקומת העמודים הפכה, בהקלה, לקומת קרקע חלקית ויש להחיל, לטענתה, את הסעיף הרלוונטי בתוכנית הקובע, כי "אושרה כהקלה, קומה נוספת מעל מספר הקומות המפורט בתוכנית בניין עיר, החלה על האזור, לא תותר הקמת חדרי יציאה על גג הבניין...", ואין לאשר חדר כאמור.
ועדת הערר, לעומת זאת, קיבלה את עמדת המבקש כי "יש לפרש את התב"ע באופן שאישורה של קומה נוספת בהקלה מעל מספר הקומות המפורט בתב"ע, הכוונה היא להגבהתו של הבניין מעבר למה שקבוע בתב"ע", ולא להפיכת חלק מקומת העמודים לדירת גן.
עוד הוסיפה, כי "קיימת היום מגמה לעודד בניית דירות מגורים בקומת עמודים כדי לחזק יסודות הבניין מפני פגיעת רעש אדמה, כפי שבאה לידי ביטוי אף בתמ"א העומדת בפני אישור בקרוב". התוצאה היא, כי אישור דירות גן במקום קומת עמודים אינה שוללת את הזכות לבניית חדרי יציאה לגג.