רק אזרחים תמימי דרך, אטומי מוח, חסידים שוטים ובעלי ראות קצרה שסובלים עדיין מקשיי עיכול ולצערי הם מהווים למעלה משליש מהאוכלוסיה במדינה מתקשים להכיר בכך שישראל היא כיום מהמדינות המושחתות בעולם.
דומה שלא אחטא לאמת הצרופה אם אציין שרק מדינה אחת באירופה ( איטליה) מדינות העולם השלישי והרשות הפלשתינית עולות עליה ברמת השחיתות אבל כנראה שלא לאורך זמן.
מי שנזקק לסימוכין נוספים כדי לשכנע את עצמו יכול להסתמך על המדד האחרון של הבנק העולמי שפורסם השבוע וקבע על יסוד נתונים בדוקים מן השטח, שישראל מובילה בשחיתות השילטונית בעולם המערבי מאחר שהשילטון בישראל הנו בלתי יעיל, קיים בו שיעור גבוה של שחיתויות פוליטיות שאינן אופייניות למפלגה אחת בלבד והדירוג של אכיפת החוקים נמוך.
החומרה של הקביעה הנחרצת הזו היא בכך שמדד שחיתויות השילטון בודק, בין השאר, את נושא הפעלת כוח שילטוני לצורך השגת רווחים פרטיים ואישיים של אישים בשלטון (גם כאלה שעברו בינתיים לאופוזיציה).
בתחום זה נקבע כי ישראל מזדנבת אחר המדינות המפותחות בעולם שאצלן שלא השכילו לאמץ לעצמן עדיין את כל השיטות, הקומבינות והתחמונים כדי להתעשר באמצעותם על חשבון הציבור. כנראה שרק הראש היהודי של מנהיגי ישראל ממציא להם פטנטים חדשים ללילות ולבקרים..
רמת אכיפת החוקים במדינה מדאיגה במיוחד מאחר שהנה מבוססת על אימון הציבור במערכת המשפטית. המדד של הבנק העולמי קובע כי ישראל זוכה לשיערו של 74.4 אחוז בלבד לעומת ספרד (85.אחוז), צרפת (88.9 אחוז), ארה"ב (92.3 אחוז), גרמניה (93.2 אחוז), בריטניה (93.7 אחוז) והולנד (95.2 אחוז). הממוצע של המדינות המפותחות עומד על 90.3 אחוז.
לא היה צורך להמתין כלל ל"חוות דעת" חיצונית כדי להעריך את עוצמתה של השחיתות במדינה שהספיקה לחסל כמעט את כל החלקות הטובות ועדיין לא הגיעה לשיאה. לאחרונה התהפכה המגמה והשופטים נוטים להתייחס יותר לעבירה של הפרת האמונים.
תמונת המצב הנוכחית היא שאין כיום במדינה גוף שילטוני ממלכתי או ציבורי בעל משקל בתחומי החברה ומגזרי המשק שבו לא נחשפו פרשיות שחיתות ברמה זו או אחרת. בממשלה, בכנסת, מערכות המשפט ואכיפת החוק, צה"ל, שב"כ, שב"ס, מינהל מקרקעי ישראל, הסוכנות היהודית, קק"ל, אקדמיה, הסתדרות, הבנקאות, שוק ההון, הרבנות הראשית, מערכת הביטחון, ביטוח לאומי, רפואה, תקשורת, חינוך, אמנות, ספורט, חקלאות, אנרגיה ,תעשיה, מערכת מיסוי, ארגוני עולים, שירותי דת, תחבורה, מסחר, שיווק, קמעונאות ועוד כהנה ולא כהנה.
אין אפשרות למחוק את ה"מיותרים". אין כאלה ברשימה הזו.. הכול בדוק ומלווה ב"קבלות" חוקיות.
פרק בפני עצמו מהווה השלטון המקומי. בחלק ניכר של העיריות והמועצות המקומיות יש קיני שחיתות פורחים שהפכו לחלק בלתי נפרד מהנוף המוניציפאלי ואינן מביישות את השחיתות הממלכתית הגואה. ראשי ערים ורשויות בועטים לא רק בחוקי העזר העירוניים אלא גם בחוקי המדינה ומספרם של אלה שפצו את פיהם וצפצפו התמעט.
שורש כל הרעה החולה נובע מכך שחלק לא נכבד של המנהיגים, נבחרי העם, אישי הציבור לא הכירו ולא הבינו את משמעותה של הדוגמא האישית. חלק מהם התעשרו במהלך השירות הציבורי שלהם או אחרי שסיימו אותו.
חלק מאילי ההון הישראלים והזרים שחברו אליהם ושסייעו להם בהתמודדויות הפוליטיות, המשיכו לסייע להם, בדרך כלל, גם אחרי פרישתם. אין בעולם אח ורע וקרוב משפחה אחר של קשרים בין הון ושילטון מסוג אלה שקיימים בארץ. יש אצלנו בהחלט כיסוי לכלל הבדוק: "זה נהנה וזה אינו חסר". בהעדר דוגמא אישית של נבחרי הציבור הדבקים בכיסאות ובזים לעקרונות עוקב הציבור על גילויי התקשורת, הנגועה בעצמה, שהחלה לחשוף נגעים של אישי צמרת בזה אחר זה, החלו המוני בית ישראל להבין כי הדג מסריח מן הראש ואין כל סיבה שיסריח כולו.
לתדלוק השלילי של אזרחי המדינה נוספו כמה פקידים בכירים במדינה שעל פיהם יישק דבר. חלק מהם ממשיכים בעסקיהם הפרטיים במהלך שרותם הממשלתי כולל בלשכת ראש הממשלה.
פקידים בכירים אחרים המחזיקים בתפקדי מפתח בתחום הכלכלי המועסקים במשרדים האוצר, תמ"ס, שיכון, אנרגיה ועוד, חזקים לעיתים יותר מהשרים הממונים עליהם. יש ביניהם כאלה שנוהגים לפי העיקרון שהוכיח את עצמו: "שלח עוגתך על פני המים". הם יודעים כי יזכו כמו כמה חבריהם בעבר לערך מוסף מאוחר לאחר פרישתם, בדרכים גלויות וסמויות.
המושג צינון לא קיים לגביהם. הם עברו מיד לחימום באמצעות תנאי שכר מפליגים שמעלים אותם למעלה לשלבים העליונים של סולם השכר.
נציבות המדינה התעוררה מאוחר מאוד בבוקר והודיעה באחרונה שהיא מגבשת תקנה חדשה שלפיה עובדי מדינה בכירים יחויבו להגיש הצהרות הון אחת לכמה שנים כך ניתן יהיה לגלות אם הם מקבלים שוחד או טובות הונאה. החלטה זו באה מאוחר מדי. השאלה היא גם אם ומתי תיושם הלכה למעשה.
נראה לי שהסוסים ברחו מזמן מהאורווה וגם החמורים לא נראים כבר בשטח. כספי השוחד לא מניחים בעובר ושב או בתוכניות החיסכון שלהם בארץ. ברוך השם יש בנקים זרים.
אם נקנה נדל"ן בארץ הוא עבר לפי כל הסימנים כמה סיבובים כדי לטשטש עקבות ואולי בכלל הנדל"ן הוא בניכר וכך, להכרתם של המוני בית ישראל חדרה בהדרגה ההכרה שעל פיה אם בארזי ירושלים נפלה השלהבת למה שישתקו הם הנחשבים לאזובי הקיר בצפון, בדרום במרכז.
נותרו באוכלוסיה סרחי עודף מעטים שהשלו את עצמם שהם חיים בבועה ובשמורות טבע מוגנים ממעשי נוכלות, רמאות, שחיתות, העלמות מס וכל סוגי העבירות המרכיבים למעשה את השחיתות. השוחד הפך למכת המדינה. היו ימים שבהם אלה שביקשו לזכות במכרזים, רישיונות למיניהם וקיצורי דרך למשרדי ממשלה למיניהם היו משלמים במעטפות סגורות עמוסות מזומנים באמצעות מתווכים ומעאכרים בדחילו ובלי רחמו.
מאז, זרמו מים עכורים רבים בנחלי הארץ וכל הנוכלים החלו לזרום אליהם. היום תשלום שוחד נעשה כבר מעל השולחן תוך חיסכון של פער התיווך. השוחד החל מקבל "לגיטימציה" בקצב גובר והולך כמעט בכל משרד שמעניק שירותים נדרשים.
היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז שהתעשת באיחור אחרי שנה כושלת בתפקידו כאשר החליט להגיש גיליון אישום נגד עמרי שרון, זיהה לפני זמן מה בפומבי את השחיתות השילטונית במדינה. מזוז שנתגלה כצמחוני בהכרעותיו לגבי אישי שילטון שסרחו אמר דברים בעלי תוכן ובשר שהפתיעו את המאזינים: "יש לחתור לשינוי התרבות השילטונית בישראל, שנהפכה לחסרת בושה ועכבות יותר מאי פעם... כמעט מדי יום ניתן להיתקל בסימן אזהרה כזה או אחד המאותת על היחלשות נמשכת במערכת החיסונית. התעלמת מסימנים אלה עלולה להוביל אותנו להדרדרות מהירה וכואבת במדרון"..
מזוז המחזיק בתפקיד כפול של יועץ משפטי ותובע כללי הבין באיחור שהמצב במדינה הוא ללא נשוא הוא חייב להעביר את כובד המשקל מהייעוץ לתביעה.
גם בית המשפט העליון החליט לשנות כיוון. בשורה ארוכה של פסקי דין שניתנו בבתי משפט בערכאות נמוכות וקיבלו גושפנקא של בית המשפט העליון "הולבנה" עבירה של קבלת טובת הונאה באמצעות סעיף מעומם של "הפרת אמונים", שאפשר לזכות מחמת הספק שהיה מוטל בספק את מקבלי השוחד. בגין סעיף חילוץ זה החלו הפרקליטויות להימנע מלהגיש כתבי אישום.
לפני כמה שבועות הציע חבר הכנסת פרופ' אריה אלדד העומד בראש ועדת האתיקה של הכנסת הצעה להקים ועדת חקירה שתבדוק את השחיתות השילטונית במדינה. ראש הממשלה אריאל שרון נהג כדרכו בציניות. במאמציו לשחוט את הקמת הוועדה ניצב על דוכן הכנסת לא דיבר על השחיתות במדינה שהגיעה בתקופת כהונתו לשיאים חדשים, התעלם ממעשי השחיתות האישית שלו ושל בני משפחתו והעדיף לעומת זאת לטעון כי "כללי המשחק" שקיימים בליכוד נהוגים גם במפלגות האחרות.
אפשר לחשוב שאנשי העולם התחתון ועבריינים כבדים חברים גם במפלגת אחרות לא רק במרכז הליכוד. בסופו של דבר הוחלט להפוך את ועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת בראשותו של חבר הכנסת מיכאל איתן לוועדת חקירה ולצרף אליה אל חבר הכנסת אלדד.
חבר הכנסת איתן הוא, למרבה המזל, לא "יס מאן". הוא הבין שמסקנות הוועדה עשויות להתפרסם בתקופה של ערב בחירות ומשום כך עלולים להערים עליו קשיים. הוא הודיע בימים האחרונים, כי לא יעמוד בראש "ועדת מריחה" וכתנאי לתחילת העבודה הוא דורש להעמיד לרשות הוועדה את כל הסמכויות והאמצעים כדי לבצע חקירה אמיתית.
זו אשליה לא אופטי, הוועדה אמורה לסיים את תפקידה בתקופה של ערב בחירות. קשה להאמין כי תקבל את מבוקשה. קרוב לוודאי שיתחילו תהליכים של סחבת ובירוקרטיה כדי למשוך את תחילת דיונים לכנסת הבאה, אבל גם אם הוועדה תצליח לפרסם ערב הבחירות דוח חלקי על השחיתות השילטונית קשה להניח כי הוא ישפיע על אזרחי המדינה כבעבר.
למרבה הצער חלפו עברו הימים של "מושחתים נמאסתם". הם הפסיקו להימאס והפכו להיות בני בית אצל רובנו.
את מה שקרה לנו אפשר אולי לסכם כך: לאורך שנים נחשבה ישראל על-פי ההגדרה ההלכתית כ"ארץ אוכלת יושביה", בינתיים היוצרות התהפכו והפכנו לארץ שיושביה אוכלים אותה. חולבים את המדינה בכל דרך אפשרית החל התחמקות מתשלום מיסים ובגלגול הון שחור וכלה בגביית תשלומים שלא מגיעים על-פי החוק שמת מזמן מצחוק.
מי שלא רוצה להשתתף ב"סעודה האחרונה" על חשבון המדינה נשאר רעב. הוא כנראה לא יוצלח כי הוא אזרח ישר זה כל הסיפור על השחיתות הישראלית.
