אני משתתף בצערם של המשפחות אשר יקיריהןם נקטלו ברצח הנתעב כשהם חפים מכל פשע ומביע את צערי הרב על הניסיון הנוסף לזרוע קרעים בין אזרחי מדינת ישראל ע"י רצח מתועב של ארבעה מתושביה.
אני מוקיע בכל דרך אפשרית את הרוצח, חייל צה"ל, עריק בשירות סדיר, שרצח ארבעה מאזרחי מדינת ישראל ברצח האיום בשפרעם.
אני מתקומם נגד האזרחים שביצעו את הלינץ' בחייל צה"ל הרוצח, ווידאו את מותו כשהוא כבול באזיקים.
אני קורא בגלוי לאזרחי מדינת ישראל מהמגזר הערבי, בתום 40 ימי אבל על מות הנרצחים, אזרחים-ישראלים החפים מפשע שנקלעו לקו האש, לשבת ביחד ולדבר, כי אם לא נדבר כאזרחים השפיות תעלם, ויעלו הכוחות הקיצוניים שיקדמו את הניכור, הבדלנות וכאב השכול רווי הדם.
זו דעתי על האירוע והיא מסתמכת על מקורות גלויים בלבד:
1. יום הרצח הוא יום ההולדת של יאסר ערפאת (אבו עמאר).
2. ביום הרצח בעזה חגגו את יום ההולדת של ערפאת ומשם יצאו קריאות להמשך המאבק עד לכיבוש ירושלים ומימוש זכות השיבה לארץ ישראל.
3. מקום הרצח, העיר שפרעם, נבחר היות ויש בער את העירוב של מוסלמים, נוצרים, דרוזים וערבים.
4. למרות הניסיון לצייר את החייל הרוצח "כעשב שוטה", המציאות מראה אחרת.
א. הרוצח ביצע מהלך של איסוף מודיעין ותנאי שטח לפני הרצח (על-פי תושבי שפרעם).
ב. עיתוי העלייה לאוטובוס נבחר בהקפדה יתרה - בשפרעם גרים הרבה אזרחים העובדים במערכות הביטחון: שוטרים, שירות בתי הסוהר וצה"ל ולכולם יש נשק אישי. באוטובוס בו בוצע הרצח לא היה שום אדם חמוש למעט הרוצח. כנראה שהרוצח עלה לאוטובוס רק לאחר שווידא שאין בו אנשים חמושים.
ג. הרוצח ישב בחלקו האחורי של האוטובוס ומחכה שיעצור במרכז הישוב שפרעם. ברגע שהאוטובוס עצר, התקדם הרוצח לעבר הנהג וירה בו על-מנת להשבית את תנועת האוטובוס במרכז הישוב (זה מצטלם טוב בתקשורת). הרוצח ירה לעבר דלת הכניסה הראשית של האוטובוס על-מנת למנוע כניסה של אזרחים מהדלת הקדמית. הרוצח הסתובב לחלקו האחורי של האוטובוס והתחיל לירות לעבר הנוסעים הלכודים באוטובוס.
הערה: מי שלא חווה ירי במקום סגור לא יבין לעולם את מה שנשמע בתוך האוטובוס בעקבות ירי של רובה M-16. מי שלא עבר הכשרה מקצועית וירי רב של כדורים לא יבין ש"העשב השוטה" הזה לא נבהל מהרעש והמשיך במעשה הרצח בדם קר בתוך האוטובוס, כמקצוען קר רוח שעבר הכשרה ולא כמטורף אחוז אמוק.
ד. בתוך האוטובוס: בעקבות מעצור או בעת ניסיון להחליף מחסנית מתפתח עימות פיזי בין הרוצח לנוסעי האוטובוס ושם מוכרע הרוצח.
ה. עם הגעתו של שוטר לאוטובוס הוא כובל באזיקים את הרוצח, לוקח את מסמכי הזיהוי שלו ומוריד אותו אל מחוץ לאוטובוס כשהרוצח עדיין חי.
ו. כוחות הביטחון אשר מזהים שהתושבים מתכוונים לפגוע ברוצח חוזרים לתוך האוטובוס במטרה להגן על הרוצח. כנראה מתוך ניסיון להגן על עצמם מההמון הזועם, נשאר הרוצח כבול באזיקים לבד לחסדי ההמון שעושים בו לינץ' ומוודאים את מותו.
לדעתי הניסיון לצייר את הרוצח כ"עשב שוטה" הוא לא נכון, לא מדויק ולצערי יש עוד הרבה עשבים כאלו המתהלכים במדינת ישראל. אין שום צל של ספק שהרוצח לא פעל מתוך טירוף רגעי. כל מסע הרצח תוכנן בהקפדה יתרה ומחשבה אסטרטגית עמוקה ו"העשב השוטה" הזה עבר הכשרה מקצועית וצריך למצוא מהר, מי העביר את ההכשרה הזו לרוצח? אתמול ולא מחר.
הפארסה הגדולה שמצטיירת בעקבות הרצח המתועב זו התנהגותה של מדינת ישראל שאינה יודעת לקבור את אזרחיה המתים. מי שיודע לכתוב פרופילים של רוצחים מחויב גם לכתוב את פרופיל הקבורה של חייל צה"ל עריק, המבצע רצח נתעב.
לדעתי, בשעות הבוקר המוקדמות של יום שישי הרוצח היה צריך להיקבר בקבורה יהודית רגילה בבית העלמין בראשל"צ בהשתתפות המשפחה בלבד (המשפחה הסכימה). הרי כולנו יודעים מי חג מעל גוויות "נטושות".
לפעמים אני תוהה שמא אני הפכתי ל"עשב שוטה" הרואה את המתרחש וממשיך לאירוע הבא. לדעתי, הוא בדרך והוא יהלום בנו שוב ובחוזקה.
אני יצחק (ג'קי) אדרי מדימונה, משתתף מעומק ליבי בצערם של משפחות הנרצחים, מוקיע את הרוצח הנתעב, קורא למבצעי הלינץ' ברוצח חייל צה"ל להסגיר את עצמם למשטרת ישראל וקורא לקול השפוי במדינת ישראל להשמיע את קולו ומחאתו על הרצח הנתעב.
