מתברר שהרוצח לא נפל רחוק מעץ התפוח. הישוב היהודי, הידוע כקן נחשים של הימין הקיצוני, היה בית המסתור של העריק מצה"ל נתן זדה. המדריך הרוחני של הנער המבולבל, תמהוני, קיצוני, היה כנראה אדם שהוחשד בעבר ברצח פלשתיני. הנערים שנעצרו בעקבות האירוע, תושבי תפוח, שהיו חבריו של זדה, נראים ונשמעים כחבורה תמהונית קיצונית לא פחות מזדה עצמו.
מה שמרגיע ומעודד היא העובדה ששר הביטחון מופז הודיע כי במערכת הביטחון החלו להפיק לקחים מהפיגוע וכי השבוע יתחילו צה"ל, השב"כ והמשטרה בהפעלת גוף מודיעיני משותף ואפילו ישקלו מעצרים מנהליים.
אם האירוע לא היה כל כך טרגי וחמור, היה מקום לפרוץ בצחוק רועם, או לעשות קטע מצליח בתוכנית "ארץ נהדרת" או אצל יצפאן.
עכשיו החלו להפיק לקחים ולהקים גוף מודיעיני משותף. ומה עשו עד עכשיו? ישנו, חלמו, בנו חברה חדשה עם אידיאלים כלל עולמיים מבוססים על אחווה וידידות. מי שבודק את המודל של המפגע הנוכחי מול הרוצח יגאל עמיר יכול להזדעזע או "ליפול מהכסא", בלשון עממית, מהדמיון המצמרר בין שני הקיצונים המופרעים האלה.
להזכיר, יגאל עמיר היה ידוע למשטרה כמפגין אובססיבי נגד רבין, פואד והחלטות הממשלה דאז בשל מדיניות הסכם אוסלו. יגאל עמיר נעצר, מספר פעמים, צולם, הפגין שבוע לפני הרצח באשקלון מול ביתו של סגן השר אלכס גולדפרב מצומת, שערק מהמפלגה עם ד"ר גונן שגב והכריע בקולו את הסכם אוסלו. גם שם הוא נעצר בידי המשטרה, שידעה עליו פרטים רבים וגם השב"כ כנראה, ולא עשו דבר עד לרצח רבין, וגם אז, ברגע הקריטי הנורא, הוא לא נורה במקום ע"י המאבטחים, אלא ניצל בצורה תמוהה ובלתי מוסברת עד היום, לאחר קריאת "סרק-סרק", תעלומה שלא נפתרה עדיין.
קחו את מסלול התנהלותו של הרוצח נתן זדה ותראו שהוא עבר את אותם שלבים או העתק מהם, ואפילו נורות האזהרה לגביו היו חזקות ואדומות יותר.
עד כמה צינית יכולה להיות המציאות או ההתנהלות הצה"לית ניתן ללמוד מהודעת דובר צה"ל לעיתונאית כרמלה מנשה, שעה לפני הרצח: "הנושא בטיפול".
המונח הישראלי הזה, "הנושא בטיפול", מקפל בתוכו מדיניות או תפישת עולם מלאה כמו: תפסיקו לבלבל את המוח עם השטויות האלה, אנחנו יודעים ואין צורך בנודניקים שיזכירו לנו. העניין יסתדר, יהיה בסדר, תפסיקו להתבכיין.
באשר להורים של זדה - למרות ההסברים שלהם "המבולבלים ולפעמים לא אמינים והגיוניים", הרי בנסיבות העניין הם פעלו כללית בצורה נבונה. פנו לשלטונות צה"ל, פנו לכרמלה מנשה מגלי צה"ל וביקשו את עזרתם באיתור הבן ונטילת נשקו, שאיתו אולי יעשה מעשה טיפשי. מתברר שהחשש שלהם היה במקומו והאינטואיציה של ההורים כנראה לא שיכנעה את צה"ל והמשטרה ומשם לשב"כ לפעול מהר ובהתאם לסכנה שנראתה בהתנהגותו באופק הקרוב.
חבל שהליווי שקיבלו ההורים לאחר הרצח מחסידי "כהנא חי" ובראשם הביריון איתמר בן גביר, עומד בסתירה לטענות וההסברים של ההורים והתנהלותם עד לרצח.
אין זו פעם ראשונה שיש כשל מערכות ואי התאמה והעברת אינפורמציה בין הזרועות הביטחוניות השונות. לפי טענת ההורים, נתן זדה התייצב בפני קצין משטרה בכפר מימון וביקש להחזיר את נשקו אבל נדחה ושלחו אותו חזרה ליחידתו שממנה ערק. כלומר, קצין המשטרה שהיה עסוק בהינתקות, ראה בחייל למעשה מטרד, או תמהוני, שמחייב אותו להתנהלות בירוקרטית, ניירת, טפסים, ולכן סילק אותו מעל פניו.
אי לכך, במסגרת הלקחים שנלמדים צריכה בין היתר לצאת הוראה ברורה, חד-משמעית למשטרת ישראל, כי כל אזרח או חייל, או שליח, או מתנדב שמגיע עם נשק או כלי נשק, כדורים, רימונים וכו', יתקבל ויילקח ממנו הנשק, בכל מקום, בכל נקודה בארץ.
יש לקוות שהגוף החדש המתאם בין כל הזרועות יקבל אינפורמציה שוטפת, יעבד אותה, יעכל אותה ויוציא מסקנות כלליות ואופרטיביות מהמקרה. אם יתברר בסוף שרק הש"ג יישא בתוצאות, יתכן שהמעשה יחזור על עצמו בעתיד.
כבר כתבתי כאן, מיד לאחר שנתקבלה ההחלטה על ההינתקות וגם אחרי חוק פינוי פיצוי, שגם אושר ברוב גדול ע"י בית המשפט העליון, כי אני צופה לתגובות אלימות מצד קיצוני הימין והמלצתי לנקוט באמצעים משפטיים כמו "מעצרים מנהליים".
התגובות לכתבה היו נזעמות ביותר: החל מפשיסט, אנטי דמוקרט, מעשה שלא יעשה במדינה דמוקרטית, אמצעי לא דמוקרטי וכו'.
ועכשיו, ראה איזה פלא. מומחים, פרשנים ועיתונאים, שר הביטחון, היועץ המשפטי לממשלה - פתאום אחרי הרצח הנתעב, ואחרי שנתן זדה, שהוא מין גולדשטיין זוטא, הפציע באופק, התעוררו בהפתעה ובזעקה צועקים: יש להשתמש במעצרים מנהליים. כמה מאוחר, ומה חבל...
כדי להסביר פעם נוספת הנני חוזר על מה שכתבתי אז: "מעצר מנהלי" הוא אמצעי דמוקרטי חריג וקיצוני, שיש להשתמש בו בזהירות, במקרים קיצוניים וחריגים, כדי להגן על שלטון החוק וקיומו ועל ביטחון המדינה. לדעתי, כל ההסתות וההשמצות נגד החלטות הכנסת והממשלה בנושא ההינתקות ,יש להן קשר עקיף, פסיכולוגי, על התנהגות קיצוניי הימין, ממנו יצא וינק הרוצח נתן זדה.
