לא "אינדיאנים", כפי שאמר עליהם עומרי שרון - "חסידים שוטים". אלמלא הם, ספק אם הפיל הקשיש מחוות השקמים היה יכול לשתות לשוכרה מהאידיאולוגיה של השמאל, ולהשתולל בחנות החרסינה של מפלגתו, מפלגתם.
"פינוי ישובים באופן חד צדדי, כמו שמציע יו"ר העבודה מצנע", אמר שרון (לפני הבחירות), "יעודד את הטרור". והחסידים השוטים שמעו, ואצו רצו, כמו שאומר העיתונאי גדעון רייכר, לשכנע המוני מצביעים בצדקת מנהיגם. לפי תוצאות הבחירות, הם הצליחו יפה.
האידיאולוגיה שהושלכה לפח על-ידי הבוחרים, לא הפריעה לראש הממשלה להזמין לשיחות קואליציוניות את יו"ר העבודה המובס.
"דין נצרים כדין תל אביב ונגבה", אמר מנהיגם של החסידים השוטים ליו"ר העבודה, ח"כ עמרם מצנע, והשיחות התפוצצו. רווח להם לחסידים השוטים, מפני שהם חונכו לתעב את האידיאולוגיה של המפלגה המובסת.
כאילו משום מקום, חלחלו לתקשורת שמועות על שינוי המדיניות כלפי גוש קטיף. הראשון שדיבר בפומבי על פינוי חד-צדדי היה הפיקציה הפוליטית, שר האוצר אהוד אולמרט.
החסידים השוטים, שמעו, רטנו, ונרגעו, מפני שהדובר, למרות קירבתו לראיס, נחשב לסוס גוסס במפלגת השלטון.
פתאום, כרעם ביום בהיר, נתבשר עם ישראל על תוכנית ההינתקות. והפעם מפי הסוס. סליחה, הפיל. "דברים שרואים מכאן, לא רואים משם", הסביר החלילן מחוות השקמים, את אימוץ האידיאולוגיה שהושלכה לפח על-ידי הבוחרים. ההלם, כפי שצפה אותו החלילן, היה קצר. מפני שאין כמו חסידים שוטים, בעלי יכולת הסתגלות למצבים חדשים.
כשוך ההלם הראשוני הגיחו לתקשורת הדוברים הרהוטים (רוני בראון, ציפי לבני, וכ') של מחנה החסידים השוטים, ושיכנעו, את מי שראה ושמע אותם, שבאין כתובת בצד השני, פינוי חד-צדדי הוא הוא, האופק הבהיר. תגידו להם "האין כתובת" מת, עכשיו יש עם מי לדבר. והם ישיבו... דמוגרפיה. תגידו להם, הדמוגרפיה היא לא נושא עד כדי כך בהול שמצדיק להיטות. אפשר להמתין עם עד הבחירות. והם ישיבו: "אין לנו מה לחפש שם". מותר להם.
ולמרות שחסידים שוטים מעוררים את הדחף ללגלג עליהם, השוטים האלה של הליכוד ראויים לכל שבח. כי זאת יש לדעת: אלמלא זיקיותם, לא היה שום סיכוי שהאידיאולוגיה, שנדחתה בשאט נפש על-ידי הבוחרים, היתה מתממשת.
אילו היתה להם אידיאולוגיה מגובשת, היו מן הסתם מפסיקים את תמיכתם באיש. "אינך יכול להתל בנו", היו אומרים לו, "קיבלת את תמיכתנו בעורמה". אלא שחסידינו, שוטים המה, ואין להם שום בעיה לקפוץ מהמקפצה ולמצוא את עצמם לפתע משתכשכים ומשתעשעים בבריכה המעופשת של הסוציאליסטים. המנהיג קפץ, אנחנו אחריו.
תמיכתם העיוורת של החסידים השוטים במנהיגם, אומרים בשמאל, מוכיחה שאנחנו אימפוטנטים. ועל זה בדיוק נאמר: "זכו אימפוטנטים שנעשתה מלאכתם בידי חלילן, וחסידיו השוטים".
נביחות העידוד מכלבי השמירה מדרבנות אותם בכניסתם ל"קוראלס".
והיריבים? לנוכח עוצמתם ונצחונם הזמני של החסידים השוטים במפלגת השלטון, ביטלו את תוכניתם להתאבדות קולקטיבית. עכשיו הם יושבים בממשלה, ומגוננים על הפיל המשתולל. שהרי כתוב, "לא תחסום שור בדישו, גם אם הוא פיל".
מעתה אמור: "אינדיאנים" - אאוט, "חסידים שוטים" - אין.
ובא לציון גועל...
