על התגובות
אחר שהעברתי את רשימתי "על הנסים" למערכת כיביתי את המחשב שלי ונסעתי לבדיקות רפואיות. לא יכולתי לעקוב אחר פרסום המאמר ולא יכולתי לראות את התגובות. הערב, אחר שחזרתי לביתי והפעלתי את המחשב לא ראיתי את כותרת המאמר בין הכותרות האחרות ומצאתי אותו ברשימת המאמרים שהיו.
כאשר תיארתי לי היו תגובות והטענות שכנגד מאוד מקוריות ומיוחדות במינן כראוי לכותביהן. אבל הן ראויות להתיחסות ממני. לא כולן. אם מישהו חושב שאלו שטויות אין לי מה להשיב לו. אם מישהו כותב טמטום הכבוד כולו שלו.
אך היו למשל תיקונים לתאריכים שמסרתי ולאלה אני רוצה להתיחס. הנה העתק מאתר אינטרנט בשם אינדקס:
צפת במלחמת העצמאות
טרם מלחמת השחרור הייתה צפת עיר מעורבת, חיו בה יהודים לצד ערבים. האוכלוסיה הערבית הייתה גדולה פי שישה מזו היהודית שהתרכזה ברובע קטן וצפוף בצפון מערב העיר. כשפרצה מלחמת העצמאות, מאזן הכוחות הצבאי נטה לטובת הערבים, עמדותיהם שלטו על הרובע היהודי ועל הדרך לצפת שנחסמה בסוף 1948 בפני תחבורה יהודית. מפקדת הגנה הייתה נחושה להגן על הרובע ודחתה הצעות הבריטים לפנות את האוכלוסיה היהודית מהעיר. המפקדה ארגנה את הכוח ולוחמי האצ"ל השתלבו בו. הערבים החלו לתקוף את הרובע היהודי אך נהדפו.
ביום 16 באפריל 1948 פינו הבריטים את צפת ומצבו של הרובע החמיר. תגבורת ערבית זרמה לעיר והשתלטה על עמדות בה בכללן המצודה המשטרה, העירונית ובית שלווה. בשחר 17 באפריל הסתננה לרובע מחלקת פלמ"ח לסייע למגינים. מפקד המחלקה קיבל את הפיקוד וכונן בעיר משטר צבאי. בימים הבאים שוב תקפו הערבים את הרובע ומגיניו הצליחו להודפם. ביום 24 לאפריל החל מבצע "יפתח" לשחרור הגליל העליון המזרחי וביום 1 במאי הגיע לצפת גדוד הגליל של הפלמ"ח לאחר שכבש את ביריה ועין זיתון ופתח את הדרך לרובע.
בלילה שבין 5-6 במאי לאחר חצות פתחו כוחותינו במתקפה על המצודה, אך נאלצו לסגת לנוכח ההתנגדות העזה. ביום 5 בספטמבר בשעות הערב, החל הקרב לשחרור צפת. בסיוע הפגזות (מרגמות ו"דיודקות") פתחו כוחותינו בהתקפה בו-זמנית על שלוש עמדות המפתח בעיר. לאחר קרב עז שנמשך כ- 40 שעות נכבשו היעדים. ביום 10 במאי נטשו הערבים את צפת ועד הערב השתלטו המגינים על כל העיר לרבות משטרת הר כנען. חמישה חודשים לאחר מכן שימשה צפת בסיס לכוחות הזרוע המזרחית של מבצע "חירם" לשחרור הגליל כולו. במערכה על צפת נפלו 52 לוחמים.
יש עוד מקורות שאפשר לצטט. אני סיפרתי את הסיפור על צפת כפי שאני זוכר בלי ציטוטי מקורות. הזכרון שלי עדיין בסדר.
אך אני נתקל כיום בבני נוער שמצטטים לי ספורים ממלחמת השחרור שלא היו ולא נבראו והם אומרים שכך כתוב בספרי ההסטוריה מהם למדו בבית הספר.
על כך אני יכול לאמר שאין כל פלא ששרת החינוך מפטרת 4000 מורים.
בדוגמה שלפנינו לא מזכירים כלל שמשטרת הר כנען נכבשה פעמיים בידי כוחותינו. זה נכון שבעשירי למאי עזבו הערבים את העיר צפת. הם התרכזו ליד בנין המשטרה. מגיני העיר היהודים אכן השתלטו על העיר הנטושה אך ההשתלטות על משטרת הר כנען היתה רק ב– 15 לחודש מאי. דברים אלה באים הישר מן הזכרון ואני שמח שנתיבה בן יהודה כבר סיפרה את הספור באחד מספריה.
מי שמכנה את עצמו בתאר המהנדס הציע שהמראות הקשים של הימים האחרונים השפיעו עלי ולכן כתבתי מאמר זה. אני מודה לו על האנליזה ההנדסית שעשה לי וברצוני לציין שאכן כתבתי ספור בהשפעת המאורעות הקשים הללו על חתולים. שם לא היו תגובות בכלל וחשבתי לתומי שקלעתי למטרה באותה אלגוריה. עכשיו אני יודע שהחמצתי אותה.
את הדברים שכתבתי במאמר זה כתבתי אחר התלבטות רבה בעיקר בגלל החשש לעמוד בפני התגובות הללו. אני מדבר על כך שנים מספר ודן על נושא זה עם החברים הקרובים אלי. גם הם אינם ששים ושמחים מהצגת הדברים בצורה זו אך חוסר חיבה לדברים אינו פוסל אותם.
יהיה המשך למאמר זה בקרוב כי לדברים שתיארתי יש השלכות והשפעות וברצוני לדון בהם.
ברצוני להודות לבועז מושקוביץ על תגובתו הנעימה.
וברצוני לבקש מכם, רבותי, להשתדל ולהימנע מהתקפות אישיות. כשדנים בנושא לא דנים באיש שהציג אותו. מרבית התלבטויותי וספקותי בכתיבת מאמר באות מהצורך להימנע מהתקפה אישית על אדם אפילו אם איני מחבב אותו. השתלחות באישיות מסוימת אינה מוסיפה כבוד למשתלח.
כדי למנוע טעות טעות ברצוני להוסיף כמה פרטים על עצמי.
אני מתגורר בקבוץ נאות-סמדר השייך כיום פורמלית לתק"מ. זו אינה תנועה דתית ואינה ידועה כתנועה "ימנית".
החברים בקבוץ זה, כולם, מלבדי הם אנשים שחונכו בבתים שמאלניים לגמרי. אני מצביע הימין היחיד בקלפי של הקבוץ.
מרביתם של החברים נושאים תאר אקדמי שני וחלקם אף קיבלו תאר דוקטור. זוהי קבוצה איכותית מאוד שנטייתה הפוליטית היא שמאלה. הם אומרים שאני חייב להיות איש ימין כי יש לי שתי ידיים שמאליות.
לא הייתי מחליף את המקום הזה או את החבורה הזו בכל חברה שהיא. אני מכבד אותם והם מכבדים אותי.
מכאן אני מניח יבין הקורא שאיני מסתייג מאיש. אני מסתייג מדעותיו אך אני מכבדו ומעריך אותו כערכו. לא שמעתי מפיהם ביטויי שנאה ולא שמחה לאיד כפי שקראתי באתר זה. אני גאה להיות שייך למקום זה ולאנשים נפלאים אלו.