כללי
בתאריך 5 ביוני 2002 נגזר דינו של המשיב הידוע בכינויו "האנאלייזר", פורץ אתרי הפנטגון, ל-18 חודשי מאסר בפועל - תוצאה של חילוקי דיעות לגבי העונש הראוי לו בהרכב ערכאת הערעור. השופטת דבורה ברלינר סברה כי ראוי לשלוח אותו לשנת מאסר בפועל. השופט זכריה כספי סבר כי ראוי לשלוח אותו לשנה וחצי מאסר בפועל בנוסף לכך מאסר מותנה של שנה וחצי. השופט זאב המר סבר כי ראוי לשלוח אותו לשנתיים וחצי מאסר בפועל.
כתוצאה מכלל משפטי הקבוע לעניין בחוק בתי המשפט, כשאין דעת רוב, לגבי חומרת העונש, "מצרפים את הדיעה המחמירה יותר לדיעה המקילה הקרובה אליה". עקב כך הפך השופט כספי ל"שופט האמצע". וכך נידון המשיב לשנה וחצי מאסר בפועל. ראוי לציין כי בית משפט השלום בכפר סבא - השופטת ק. רג'יניאנו, דנה אותו לשישה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות, קנס כספי ופיקוח קצין מבחן לשנה. מה הביא את השופטים לתוצאה הז? מן הראוי לעמוד על עיקרי הדברים בעמדותיהם בפסק הדין המשתרע על 22 עמודים. מה שמלמד שבמשפט שום דבר אינו בטוח מלבד ההוצאות.
בית המשפט בכפר סבא
הייתי שם ביום הקראת גזר הדין של כבודה. השופטת הנכבדה נתנה משקל רב לנסיבותיו האישיות של המשיב. התוצאה מעבר למילים הקשות שהשמיעה כבוד השופטת, "בשטח", היתה ללא מענה אמיתי לפשיעה זו. להיפך, היא חיזקה את העליה של הקטינים שהגיעו למשטרה לחקירה בשל גזר הדין המעוקר בתכליתו. ממש ברגע זה המשטרה חוקרת קטינים, אני מנוע מלציין יותר. אחד מהם אמר לי במפורש, לאחרונה: "חשבתי להיות כמו "האנאלייזר... כזה מפורסם...". יצויין, כי למחרת גזר הדין בכפר סבא, הצליח המשיב לאייד לחלוטין את גזר דינו, בראיונות בטלוויזיה ובעיתונות. מהמשפט הדיגיטלי הזה מתבקש לדעת מה הנימוקים העיקריים המביאים למהפך בבית המשפט המחוזי כפי שאירע היום? מוסר השכל - אין לך דבר התומך ברוח החוק כמו סתירה.
כבוד השופטת דבורה ברלינר (אב בית הדין - עיקרים)
"הוראות החיקוק... אינן מתחילות אפילו לתת תמונה באשר לאופיין של העבירות, היקפן, תיחכומן והנזק שגרמו..." - פותחת כבודה בפסק דינה המשתרע על 15 עמודים. היא מסבירה כי הצדדים הגיעו להסדר טיעון כשפרשת התביעה היתה קרובה לסיומה", ולפני העדתם של חוקרי הרשויות האמריקניות". למעשה נותרו 3 עדים כמעט 30 העידו כולל עד מקנדה. אך השופטת מציינת כי "חרף התיקונים" בכתב האישום "ועדיין הוא מכיל ארבעה אישומים חמורים ביותר". היא מוצאת לגבי טענת התביעה כי היה פער בין דברי השופטת רג'יניאנו לתוצאה הממשית בגזר דינה, "כי דעתי היא שיש ממש בטרונייתה זו של המדינה. בסופו של יום, נראה שבית משפט קמא שם את הדגש על נסיבותיו האישיות של המשיב, והתעלם, או לא נתן משקל מספיק, לחומרה שהוא עצמו ראה בביצוע העבירות." השופטת סוקרת כלי פריצה בהם השתמש המשיב. לשותפיו היא קוראת קושרים - "כל אחד מן הקושרים כינה עצמו בכינוי... במהלך תקופת הקשר חדר המשיב, שלא כדין, באמצעות האינטרנט, לעשרות רבות של מחשבים בארץ ובחו"ל... השיג קבצי סיסמאות... השתיל בהם תוכנות... באתר הכנסת ובאתר הנשיא שינה... את דפי הבית... מחק המשיב, בעצה אחת עם אחד מהקושרים, את מרבית קבצי המחשב...". ועוד. כאן היא מביאה את תורת הקרימינולוגיה הדיגיטלית להגדרה חדשה - "כאשר מדובר בהשתלת וירוס ועריכת שינויים וכיוצא בכך, שמחייבים לאחר מכן פעילות מתמשכת תוך השבתת האתרים כדי לשקם את ההרס שזרע המשיב, הרי אין הגדרה הולמת יותר מאשר "וונדליזם אלקטרוני". היא קובעת ש"את ההתייחסות שרואה בעבירות המחשב ספק עבירות, ספק שעשוע, ספק אתגר, שלגביו יש להריע למי שמגלה כישורים מובהקים... יש לשנות. הנזק שניתן לגרום באמצעות פריצה למחשב עולה, במרבית המקרים, על נזק צפוי בפריצה לבית... חדירה למחשב היא פריצה לכל דבר ועניין. אין הבדל בין מי שמטפס כדי לפרוץ לבנין, לבין מי שמוצא את הדרך לפרוץ למחשב...".
השופטת מצהירה, בין היתר,"כי תפקידנו, כבית משפט, הוא לגרום לכך שיצא קול אשר יהלך מקצה הארץ ועד קצה ויביא לידיעת הכל כי חדירה למחשב כמוה כפריצה, ומי שיבצע עבירה זו ילך אל מאחורי סורג ובריח". השופטת מוסיפה כי "אין לך שיקול לחומרא, או לפחות כמעט אין לך שיקול לחומרא, שאינו קיים בתיק זה...".
השופטת ברלינר סבורה כי "נפלה שגגה מעם כב' השופטת קמא... המשגה הבסיסי... שלמעשה התעלמה כב' השופטת קמא, כמעט כליל, משיקולי הכלל...". היא קובעת כי "המשיב... איננו שונה ממי שעומד בראש כנופיה הפורצת לבתיהם של אנשים. הדעת נותנת, כי לו אכן היה מדובר בפורץ, גם כב' השופטת קמא לא היתה מתלבטת כלל בשאלת שליחתו למאסר מאחורי סורג ובריח. החשיבה הסטריאוטיפית מתבטאת דווקא בחוסר היכולת להעמיד את שני סוגי הפריצות הללו באותו מישור, על כל המסקנות המתחייבות מכך...". השופטת ברלינר עומדת על "הצורך הוא לשדר מסר ברור כלפי אותו פלח ציבור שממנו יכולים לבוא העבריינים הפוטנציאליים, קרי אנשים צעירים...". לכן היא מציעה כי "יירצה המשיב עונש מאסר של שנה אחת במתקן כליאה, ויתר חלקי גזר הדין יישארו על כנם...". מכאן מתעוררת השאלה - מי היה יכול לחיות עלי אדמות אם היו כולם נשפטים בצדק?.
כבוד השופט זכריה כספי (עיקרים)
הניסיון הוא בית ספר יקר ושכר הלימוד שלו גבוה. זה מה שהמשיב למד היום מהשופט כספי שישב בהרכב. לפני כשנה דן השופט את דימיטרי גרינברג למאסר בן 7 חודשים בפועל בגין פיתוח וירוס, מסירתו לחיילת - חברתו, טניה גרינברג והכנסתו לרשת המחשבים של בסיס הקשר המרכזי של צה"ל. היא נדונה ל-9 חודשי מאסר בפועל בבית דין צבאי. השופט כספי מסכים לעיקרי הדברים של כב' השופטת למעט בעניין העונש הראוי למשיב. מה שהוביל את המשיב נכון לשעה זו ל"מיון רמלה". השופט מצטט את הצעת חוק המחשבים וכוונתו. חוזר על דבריו בגזר דינו של גרינברג. בהתאם עולה החומרה של הסיכון בשל התלות במחשב, עלות הנזק הישיר והעקיף, אלה גם לא ניתנים להערכה כספית, "פגיעות כאלה, כמו במידע מסווג או בחשיפתו, עשויים להיות לעיתים, הרות אסון לגורם הנפגע... על בסיס אלה צריך לבחון את מעשי המשיב ואת משמעותם. כך חדר, בצורה מתוחכמת, למחשבים של רשויות ממשל מרכזיות בארצות הברית, כולל גופי בטחון וצבא, בהם אצורים קבצי מידע ברמות סודיות גבוהות ביותר. כך חדר גם לאתרי אינטרנט כמו אתר הכנסת ולא בחל, אפילו, בחדירה (שלא בוצעה בסופו של דבר) למחשב של פלונית, כדי לקרוא את הודעותיה בדואר האלקטרוני... אי אפשר, אם כן שלא לראות את חומרתם הבולטת של מעשי המשיב ואת נזקם הרב, שהזעיקו גם את רשויות החקירה הפדרליות של ארצות הברית...".
הצעירים מוזהרים להלן מלהגיע אליו לאולם. הוא כבר אחרי מגמת מחשבים... "העין המסנוורת מן ההערצה הזו, צעירה בדרך כלל, רואה התמודדות זו כהתמודדות של דוד עם גוליית. את הראיה המעוותת הזו צריך לשנות. את התפיסה המוטעית צריך לבער...". ובכל הקראת פסק דין של השופט כספי - עם הישמע המילים הללו יש להתחיל "להזדכות" על הרכב בחוץ... בדוק ומנוסה. כבוד השופט סבור אף הוא כי השופטת קמא - "נפלה שגגה מעימה, ושותף אני בזה לדעתה של חברתי הנכבדה...". העונש של מאסר בן שישה חודשים לריצוי בעבודות שרות איננו ראוי בנסיבות עניין זה. הוא קל ערך עד מאוד בהתחשב במעלליו של המשיב... הוא לא יביא לשינוי תפיסה בציבור הרחב... ועלול, חלילה, להביא לתוצאות הפוכות. "הביא כבר. לפיכך סבור השופט כספי "כי העונש הראוי בענייננו הוא מאסר לריצוי בפועל ממש... תוך העברת מסר לציבור הרחב ושינוי התפיסה המוטעית לעבריינות המחשב, בכלל, ולפריצה, חדירה וגרימת נזק, בפרט.".
סיכום החשבון: העברת מסר פלוס שינוי תפיסה - לכן הוא מציע "כי המשיב ייענש במאסר לריצוי בפועל בן שנה וחצי, בצירוף מאסר מותנה בן שנה וחצי, בתנאים שקבעה השופטת קמא. הקנס (75,000 ש"ח ב.ג.) ופיקוח שרות המבחן - יוותרו על כנם." השופט מסיים בהערכה אישית: "אוסיף ואומר, כי לו היה עלי לענוש את המשיב מלכתחילה, הייתי מחמיר בעונשו יותר. נמנע אני מלהציע זאת, שכן אין זו דרכה של ערכאת ערעור למצות את הדין כך...". 'מזליקו' קבע אחד מחובשי הספסל האחורי באולם. הערת הכותב - הציבור איננו בא לבית המשפט אלא משום שמילה אחת עשויה להביא להתזת ראש, ומשום שמובטח לו לחזור משם, כמו יוליוס הקדוש, כשהוא נושא את הראש הערוף בשתי ידיו.
כבוד השופט זאב המר (עיקרים)
המר באנגלית - פטיש. המר הוא גם שמו במקרה של סגן שר ההגנה של ארה"ב, שתיאם את החקירות במבצע הזה שהאמריקנים קראו לו "שמש סולרית" - Solar SunRise. הם גם הפיקו קלטת הדרכה פנימית, הקרויה בשם זה הקיימת ביחידה הלאומית להגנת המחשבים של ארה"ב. 12 דקות. מרשים.
כבוד השופט המר סבור ש"העונש המוצע על-ידי כל אחד מהם, אינו תואם את המתחייב מן הדברים." נימוקיו המוקראים על עמוד אחד של הדפסה בלבד, סופו מלמד כי ניחוש טוב אינו רק מזל, אלא תמיד יש בו גם משום כישרון, כדלהלן:
"האינטנסיביות, הנועזות, חוסר המעצורים וריבוי העבירות חובקי העולם, על פני תקופה ארוכה, שנסתיימה רק כשנעצר בעקבות חקירת ה- FBI, הנזקים הישירים והעקיפים שגרם במעשיו, שקשה להעריך את היקפם, האינטרס הציבורי בקביעת נורמת ענישה ראויה, שיהיה בה מסר חד-משמעי לציבור העבריינים בכח, שהוא ברובו, ציבור צעיר הרואה בעבירות המחשב אתגר ואיננו מפנים עדיין את החומרה שבביצוען, הצורך להרתיע גם בשל הפיתוי לבצע עבירות מחשב תוך גלישה באינטרנט, בשל תחושת החופש והאנונימיות לכאורה, והמציאות הוירטואלית כביכול, שמקנה הישיבה בבית מול המחשב, בנוחות ובניחותא... הנזקים העצומים, שאינם ניתנים להערכה ולכימות, בפריצה לתוכם - כל אלה מחייבים לדעתי הצבת רף ענישה חמור מזה המוצע על ידי חבריי. לו דעתי נשמעה הייתי גוזר על המשיב מאסר לתקופה של שנתיים וחצי, לריצוי בפועל".
הערה מתקנת: צעירים מוזהרים בזה להגיע רק לאולמו של השופט כספי, בעור הנגע עדיף. הפטיש מוחץ גם את חוות הדעת המעוטרת שנרכשה בדם יזע ודמעות, מסיים כבוד השופט המר: "לא מצאתי מאומה בחוות הדעת הפסיכולוגית המצדיק סטיה מרחיקת לכת מנורמת הענישה הראויה, לדעתי, לגבי כל אדם ניתן לשרטט פרופיל פסיכולוגי, ולהסביר את מעשיו בנימוקים פסיכולוגיים כאלה ואחרים." מוסר השכל - בבית משפט קמא קבעה כבודה בין היתר כי המשיב הביע חרטה. אחר פסק דינו של כבוד השופט האמר נראה כי המשיב התכוון לחארטה. מוסר השכל - הרבה אמת טמונה בהלצה.
סיכום
הכרעת ערכאת הערעור מציבה רמת ענישה צודקת כל שהיא, בתיק שבו סניגורים פליליים בעבירות מחשב. כן, גם החתום מעלה, נהגו לבקש רחמים על שולחיהם בהביאם כדוגמא את הענישה המקלה לה זכה המשיב ב"בית המשפט קמא" לכמה זכה? זאת ניתן להיווכח מקביעת השופטים. אם ידון ערעור כל שהוא בשלב הבא? בעיה. מוסר השכל - כל פתרון בעיה הריהו בעיה חדשה.
