שוק הטלוויזיה מצוי בחודשים האחרונים במשבר עמוק. משבר זה הוא תוצאה של מספר גורמים שהשפעתם המצטברת יוצרת איום על עצם קיומה של היצירה הטלוויזיונית והקולנועית בישראל, עד כדי אי וודאות בעניין עתיד הערוצים הקיימים והעתידיים. כגוף רגולטורי מרכזי בתחום הטלוויזיה מציעה הרשות השנייה תוכנית פעולה המורכבת ממספר צעדים שיש בהם כדי לתת מענה, ולו חלקי, לבעיות שנוצרו.
אחת הסיבות המרכזיות למשבר זה, נעוצה בעובדה שמועצת הרשות השנייה, מועצת הכבלים והלוויין ורשות השידור, פועלות בו זמנית, במערכות עצמאיות ומנותקות. אין תיאום בין הרגולטורים, ועל כל פלטפורמת שידור חלה מערכת שונה של כללים ומחויבויות. הקמתם של הערוצים בפלטפורמות השונות נעשתה בלי מבט כולל על שוק התקשורת. נוסף על כך, מקיימת הכנסת הליכי חקיקה נפרדים לכל פלטפורמת שידור, בלי להתוות מדיניות המכוונת מראש ליעדים ברורים.
תהליך מיזוג מועצת הרשות השנייה ומועצת הכבלים והלוויין, שהחל בו שר התקשורת בשנת 2001, הוא נדבך מרכזי בשינוי מבנה המערך הרגולטורי של השוק, שיוביל בהכרח למערך רגולטורי יעיל יותר. עם זאת, לא ניתן להמתין להבשלתו של תהליך זה ויש לתת פתרונות מיידיים למצב שנוצר.
הרשות מציעה מספר פתרונות שיש ליישמם באופן מיידי. מנכ"ל הרשות השנייה מניע תוכנית שנועדה להזרים כספים לשוק ההפקה המקומית על-ידי הקמת קרן ציבורית להפקות מקור, שיוכלו לחבור אליה הגופים המשדרים בתנאי שיוסיפו תקציבים לביצוע ההפקות. הצלחת היוזמה מותנית בתרומה הדדית של הגופים הציבוריים ושל הגופים המשדרים.
בד בבד קובעת מועצת הרשות בימים אלו כללים, שיאפשרו הפקות משותפות של פלטפורמות השידור השונות, כדי ליצור הפקות נוספות בשוק ולהגדיל את תקציבי ההפקה. רוצה לומר, במקום שכל ערוץ יפיק רק את ההפקות שהוא נדרש להן על-פי מחויבויותיו הפרטניות, יופקו הפקות נוספות, משותפות, שתתווספנה למכסות הקבועות. המימון המשותף יאפשר הפניית תקציבים להפקות נוספות.
עוד מציעה הרשות להאריך את תקופת הזיכיון של זכייני ערוץ 2, תמורת הגדלת המחויבויות שלהם להפקת מקור. הארכה זו תביא לכך שהזכיינים יוכלו להתחיל מיד בהפקת תכניות לשנים 2004 ו-2005. נכון להיום, זיכיון ערוץ 2 מסתיים באוקטובר 2003. ההערכות המקובלות בשוק היום הן, שרוב ההפקות לצורך המכסות שנותרו עד סוף תקופת הזיכיון בוצעו זה מכבר או הוזמנו, ולכן אין סיבה להשקיע כספים נוספים.
הרקע להצעה זו היא העובדה שערוץ 2 משקיע היום את הסכומים הנכבדים ביותר בשוק ההפקה המקומית. בחוק הרשות ובכלליה יש דרישות להפקות מקומיות רבות, למכסת שעות, לסוגי תכניות שונים (ז’אנרים) ובהם דרמה, תעודה, בידור לילדים ולמבוגרים, דרמה לילדים ועוד, ועידוד ההשקעה בסרטי קולנוע ישראליים (עידוד שבעתיד יהפוך למחויבות). ערוץ 1, לעומת זאת, למרות היותו ערוץ ציבורי המתקיים מאגרה ומתקציבי מדינה שסכומם הכולל גדול בהרבה מהיקף שוק הפרסום בישראל, אינו מחויב למכסות הפקה מקומית, ותרומתו לשוק היצירה המקומי אינה ניכרת (וכמעט לא קיימת).
ערוץ 2, הוא ערוץ מסחרי המתקיים רק מפרסומות ומחויב בתמלוגים לאוצר. כמו כן, המחויבויות של ערוצי הכבלים והלוויין, המתקיימים מדמי מנוי ומכסים יחד למעלה מ-90% מבתי האב, גם הן קטנות בהרבה מהמחויבויות של ערוץ 2.
נוסף לדרישה להגדלת ההשקעות בהפקות מקור, תומכת הרשות בחיזוק הערוצים המסחריים המשקיעים את מרב הכספים בשוק ההפקה, על-ידי הרחבת הכנסותיהם ומניעת פרסומות או חסויות בערוצי הכבלים שאינם מסחריים.
הרשות תפעל יחד עם זכייני ערוץ 2 לקדם את מיזוג התשתית של הזכיינים וליצור רצועות שידור משותפות ורכש משותף של תוכניות זרות, כדי להוזיל עלויות של הגורמים המשדרים ולהפנות תקציבים לשוק היצירה.
מכלול פעולות אלו, עם פעולות שמבצעים שר התקשורת ומועצת הכבלים והלוויין, עשויים לתת פתרונות למצב שנוצר בשוק הטלוויזיה. התהליך דורש שינוי בשיטת המחשבה של כל הגורמים הנוגעים בעניין - גופים רגולטוריים, גורמים משדרים ויוצרים. היכולת לבצע שינוי זה תקבע את ההצלחה או הכישלון, במבחן העומד לפני כולנו.