סקרנו במאמר קודם את שורשי הבעיות של הקיום היהודי כיום בארץ ישראל. נעשה עתה הערכת מצב.
במשך 2,000 שנות גלות ניווטו אותנו מנהיגי התורה - עם מפוזר ומפורד בכל קצוות תבל, ללא אדמה משלו, ללא צבא. בכל זאת שרדנו בזכותם, חרף האנטישמיות הלוהטת. ראינו, לעומת זאת, לאן הובילו מנהיגי התנועה הציונית את היהודים שתחת מרותם במהלך 100 השנים האחרונות.
התנועה הציונית נשלטה מתחילתה ועד שנות השבעים המאוחרות על-ידי מפלגות השמאל הסוציאליסטי, והם גם הקימו את המדינה. הבטחתם הייתה להקים כאן חברה שוויונית וצודקת, שתהיה חלק מן העולם המערבי. מה קורה בפועל?
הפער בין המעמדות כאן הוא מן הגדולים בארצות המערב. לא זו בלבד שמרבית אזרחי המדינה הזאת לא זוכים לתנאים הסוציאליים של מדינות הרווחה באירופה, אלא שאפילו גם ביחס למדינה קפיטליסטית כמו ארה"ב מעמדם נחות. בריאות, שירותי רווחה, עזרה לנזקקים - בכל אלו כשל המפעל הציוני.
הקיבוצים, פאר היצירה הסוציאליסטית של מקימי המדינה, אינם אלא חבורת פושטי רגל מבחינה כלכלית, ופושטי עור של הציבור מבחינת כספי העתק של משלם המיסים המוזרמים להם ללא שום יחס למספרם באוכלוסיה. זאת, כאשר הם ממשיכים לנהל רמת חיים גבוהה. לא כולם. החזקים. את הזקנים הם מזניחים לגורלם. אכן, פאר היצירה הסוציאליסטית של מקימי המדינה.
לעומת זאת, דווקא היהדות החרדית, שאת אורחות חייהם הוקיעו ולמנהגיהם בזו הציונים, הם אשר מקיימים, כאן כמו בארצות הגלות האחרות, מערכת עזרה סוציאלית ענפה. אפילו אותם חילונים - שמעבירים את לילות שבת שלהם מסביב לטלוויזיה תוך צפיה בתוכניות הארס והלעג כנגד החרדים - כאשר הם נזקקים לסיוע רפואי חיוני שהמדינה לא משכילה לספק להם, פונים לארגוני הצדקה החרדיים.
הרס התורה כבסיס לקיומו של מרבית העם היהודי היושב כיום בציון על-ידי ה"ציונים", הביא בעקבותיו להרס המרקם של החברה היהודית. בעוד הקהילות היהודיות המסורתיות הצטיינו תמיד במוסר חברתי ומשפחתי גבוה, זאת תוך התבדלות מן הבהמיות והשכרות של הגויים הסובבים, הרי החברה החילונית כאן בארץ ישראל "מצטיינת" באלימות, סמים, פשיעה, שתיה לשוכרה ועוד מרעין בישין.
לעומת זאת, היהדות החרדית לא נגועה בכל אותם חוליים. בבתי ספרנו אין סמים. אין סכינים ואגרופנים. בעוד החרדים מהווים קרוב ל-10% מן האוכלוסיה, חלקם באוכלוסיית בתי הסוהר אפסי. הרחובות היחידים כיום בהם יכולה בחורה ללכת בבטחה בשעות הלילה מצויים רק בשכונות החרדיות.
זאת, למרות שבאוכלוסיות בעלות מבנה סוציו-אקונומי דומה לזה של החרדים, אחוז הפשיעה וההזדקקות למוסדות הסעד של המדינה גבוה. לא כן אצל החרדים.
הממסד הציוני השולט מביא להרס האחריות והערבות הקיבוצית היהודית, לא רק במסרים החינוכיים השליליים שהוא מנחיל, אלא גם בעצם הבאת גויים רבים והטמעתם בחברה כאן. מאז החלו להביא לכאן מאות אלפי גויים מברה"מ לשעבר (כדי להוות משקל נגד לספרדים ולחרדים, כדברי עליזה שנהר ששימשה כשגרירה בברה"מ) התרבה הפשע האלים ברחובות הערים כאן והמוסר התדרדר עוד יותר.
התנועה הציונית הרסה את קהילות יהדות ספרד המפוארות. מיהודים שחייהם התרכזו סביב התורה ועקב כך היו תמיד נעלים מוסרית וחברתית משכניהם הערבים, הפכו כאן רבים מהם לאנשים שעולמם הרוחני מתרכז מסביב לפאבים, סמים וכד'. ממיעוט שקיים עצמו בכבוד הפכו אותם כאן לרוב של נזקקי סעד. את בניהם הגדולים שלחו לקיבוצים בהם זוללים חזיר, את בנותיהם שלחו לצבא, דבר שלא נשמע עליו בחברה יהודית מסורתית, את סמכות האב הרסו, ולא שקטו עד שאף חטפו מהם אלפי תינוקות ומכרום או מסרום לאימוץ.
הציונות טענה שהקמת מדינה עצמאית תביא לקץ האנטישמיות ותסיר את הסכנה מן הקיום הפיזי של העם היהודי. בפועל, מרוכזים כיום כחמש מיליון יהודים בגטו הגדול ביותר אי פעם. מוקפים במאות מיליוני ערבים ומוסלמים חמושים מכף רגל ועד ראש, מיליוני ערבים בין הים והירדן המפעילים טרור רצחני שאף עם ואף מדינה בעולם לא מתנסים בו.
המקום המסוכן ביותר כיום בעולם ליהודי כיהודי - הוא בארץ ישראל. לא זו בלבד, אלא גם יהודים בחו"ל מאויימים כיום בגלל אותה מדינת "ישראל" שאמורה הייתה לתת מענה לאנטישמיות, והפכה למעשה למחולל האנטשימיות מס' 1 כיום בעולם.
באפשרותי למנות עוד ועוד את "הישגי" הציונות. די אבל באמור לעיל, כדי שכל בר-דעת יווכח לדעת שהתנועה הציונית פשטה את הרגל. מה שהבטיחה לא קיימה. ומה שקיימה הוא הרס חלקים נכבדים של העם היהודי ודרדורו לשפל שלא ידע כמותו מאז תחילת הגלות.
אם זאת לא פשיטת רגל מוחלטת - מה כן?
לסיכום, מהו מצבנו כיום?
המדינה מוקפת מאות מיליוני ערבים ומוסלמים עויינים. מרביתם מצהירים בגלוי על רצונם להשמיד את המדינה. כולם חמושים מכף רגל ועד ראש, כולל טילים מצויידים בראשי חץ כימיים וביולוגיים. הצטיידות שלהם בנשק גרעיני היא רק שאלה של זמן.
ערביי הגדה ועזה מפעילים נגד תושבי המדינה טרור רצחני שאין דוגמתו בכל העולם, כאשר הערבים אזרחי המדינה מתגייסים במידה גוברת והולכת לעזרת הטרור.
את העובדה שהמדינה שורדת עד כה - אם נדבר רק במונחים של גדר הטבע - ניתן לייחס לאחדות השוררת בקרב תושביה במטרה להמשיך את קיומה. מכל מקום, ככל שחולפות השנים נחלש כח העמידה של תושביה ובקיעים רציניים בהרגשת שותפות הגורל נראים בעליל.
תחושת הקולקטיב נפגמה קשות גם עקב הפערים הכלכליים הרציניים ההולכים ומעמיקים בין שכבות האוכלוסיה. הולכת ומשתררת ההרגשה של חטוף ואכול כי מחר נמות, כל איש לנפשו. מה שעומד בראש מעייניהם של הרוב המכריע של אזרחי המדינה הוא ניצול משאביה להתעשרות קלה בלי לתרום לרווחת החלשים בתמורה, דבר שתורם רבות לערעור המסד החברתי.
הרציונל שעמד מאחורי הקמת המדינה, לשמש מפלט ומקלט לעם היהודי, התערער לחלוטין עם הופעת מפלגה שחרתה על דגלה את המסר היחידי של מלחמה בדת היהודית וביהודים דתיים, אפילו ללא מסווה של מצע סוציאלי כפי שהיה בעבר. הטמעת מאות אלפי לא יהודים תרמה אף היא למגמה זאת.
המדינה לא מסוגלת יותר לספק לאזרחיה את המצרך הבסיסי שחייב כל שלטון לספק - חוק וסדר. אלימות כבר מן הגיל הרך בבתי הספר, סמים, זנות, פריצות לבתים, גניבות רכב, רחובות בלתי בטוחים, אונס - הם נחלת אזרחי המדינה.
מערכות המשפט ואכיפת החוק איבדו את אמון הציבור, בגלל ניצולן על-ידי חוגי מיעוט להשלטת דעותיהם על הרוב בדרך לא דמוקרטית. לא זו בלבד שהן עסוקות בתככים פוליטיים במקום בהשלטת חוק וסדר, אלא שהן אף תורמות בפסיקות המשפטיות ובצורת האכיפה החסרה להתדרדרות המוסרית של החברה.
חיקוי נורמות ההפקרות המוסרית של החברה המערבית המודרנית מהוות אף הם גורם המאיץ את התפרקות החברה כאן. התקשורת מהווה חלק מכריע בדמורליזציה של החברה, הן בהיותה ממריץ להתפרקות המוסרית, והן בהיותה פתחון פה נאמן לחוגים המשתפים פעולה עם אויבי המדינה.
עד כאן סקירת מלאי קצרה של מה שיש לנו. צריך עתה לחשוב כיצד צריך לנהל את החברה כאן בצורה שתעצור את הגלישה המהירה לתהום האבדון ותעלה את העם היושב בציון לדרך חדשה/ישנה שתבטיח את קיומו.
