מר אהרן ברק מחפש סימפטיה. הוא מסביר לנו שהוא עבר את השואה ויש לו שני לקחים:
א. חשיבותה של מדינת ישראל, של צבא חזק;
ב. שאין דבר חשוב יותר מכבוד האדם וחירותו.
ברור שיש סתירה מהותית בין שנים אלו. במלחמת העולם השנייה נטבחו מיליונים רבים של גרמנים חפים מפשע על-ידי בנות הברית ומיליונים רבים של יפנים (בהפצצות רגילות אגב). אחרי כניעת גרמניה התחילו משפטי נירנברג בהם לא נשפט אף אחד! על השמדת היהודים. נשפטו גנרלים והצמרת האזרחית הנאצית, וכן נשפטו רופאים שביצעו ניסויי זוועה בבני אדם. כמובן שהמנצח קובע את כללי הצדק והפצצת קובנטרי היא פשע נגד האנושות בעוד הפצצת דרזדן היא פעולת מלחמה, ויש עוד הרבה דוגמאות לכך. בתקופה זו אהרן ברק היה לפי דבריו ילד קטן, אך לא נראה שהוא השלים את החסר.
אהרן ברק לא הבין לקח חשוב נוסף והוא לקח האנטישמיות, מילא לרצוח יהודי אך לעמוד במעגל להתבונן ברצח ולמנוע בריחת יהודים ממעגל הרצח זו הייתה התנהגות "הטובים בידידינו" כיום. מזה לשופט הנכבד אין כל מסקנות.
כיוון שמר ברק מבין חשיבות כבוד האדם וחירותו וחשיבות מדינה חזקה מה רע בארצות הברית. כנראה שמר ברק לא הבין, וכך משתמע בין דבריו, הוא ראה בית כנסת לעיתים רחוקות ומבחוץ, שהלקח העיקרי הוא שרק הקמת מדינה יהודית חזקה ובעלת ערכים הומניים לאזרחיה היהודים היא ערובה להמשך קיומנו כעם על אדמתו אחרת אנשים כמוהו וכמו ילדיו הקרואים חילוניים יאבדו במהלך היסטורי של כמה דורות את המדינה ואת הזיקה ליהדות ויישארו שוב בגולות השונות יהודים דתיים מזרם זה או אחר.
מר ברק וחבר עמיתיו למקצוע לא מבינים ממרום שבתם בירושלים את משמעות הכשל של המשטר הדמוקרטי בו כבוד האדם וחירותו חשובים (ויצא לשופטים המלומדים הזכות ליפול להיות בצד הנכון של הזכויות ויכולת מימושן - ראה ביטול קנס על נסיעה 160 קמ"ש של השופטת דורנר ועוד..)
אך לא חשובה זכותו להשכלה ולחינוך ולכן זכותו של בן עדות המזרח להיות בקורס טייס זהה ממש כמו זכות בן הרצליה פיתוח אך מה לעשות החינוך וההשכלה בפריפריה כל כך ירודים שבעל הזכויות לא מגיע למימוש זכויותיו. כשופט בעל נסיון רב שנים על מר ברק לדעת שבעל המאה הוא בעל הדעה. בן עדות המזרח משדרות יכול לתבוע באופן תיאורטי תאגיד גדול שעשק את מעותיו האחרונות אך בפועל זה לא קורה. בוזגלו לא עבר את "מבחן בוזגלו", כי פשוט לא היה לו כסף להגיע.
ואיך לא, לעניין הערבים. מר ברק לדבריו "מבחינתי שלי חשיבות האדם, בצלם אלוהים נברא, לרבות המחבל הנורא". פה אני חלוק עם כבוד השופט. לדעתי חברה מגויסת לרצח יהודים באשר הם יהודים לא נבראה בצלם אלוהים. האם הנאצים לדעת כבוד השופט גם הם נבראו בצלם אלוהים? החברה הערבית מחנכת עוללים לרצח יהודים ובגיל צעיר יחסית מגיעים בוגרי מערכת החינוך להישגים מופלגים ברצח יהודים והורי המתאבדים מאחלים לעצמם ולאחרים עוד בנים כאלו. נכון גם החברה הנאצית וגם החברה היפנית היו חברות מגויסות אך הפתרון לאכזריות ולתאוות הרצח הייה אכזרי לא פחות ואולי לא היה עובר את מבחן הזכויות והצדק והמשפט של אהרן ברק.
מר ברק הוא לא מדינאי ולא הסטוריון הוא בסך הכול נשיא בית המשפט העליון אך בהיותו אינטלקטואל כדאי שיסתכל אחורה ויראה כמה דם הביאו שופטי בית המשפט העליון בפסיקתם על החזרת 400 מ"מגורשי רבין", וכמה דם נשפך בגלל החלטה פוליטית לשחרר אלפי רוצים ערבים שישבו בבתי הכלא בארץ וכל אחד מהם היווה גרעין לפיתוח קדר של מאות רוצחים צעירים.
נכון, החלטה פוליטית אך בהיות ברק ראש מערכת המשפט היה עליו למנוע ככול יכולתו הציבורית, ויש לו יכולת כזו שבאה לביטוי מדי פעם בנאום זה או אחר, מהלך זה. אם שופט הרשיע רוצח והמדינה משחררת אותו והשופט שותק כמו שהעיד על עצמו ברק "כוחנו להגן על תפיסות היסוד" האם תפיסת היסוד של ברק היא למשל, שממשלה לא יכולה בשום תנאי לבטל גזר דין של בית משפט? הנשיא יכול לתת חנינה אך הממשלה לא יכולה לבטל גזר דין ולשחרר רוצחים כמחווה פוליטית כזו או אחרת. כנראה שהשופט ברק או מסתגל כדבריו ("שאם הייתי צריך להיבחר כל 4 שנים, כנראה הייתי מפסיד ממזמן, אבל גם הייתי משנה את התנהגותי כדי להיבחר שוב.") או מסכים עם שחרור רוצחים ערבים ללא כל הליך משפטי או נשיאותי.
לסיכום, ברק כנראה היה עסוק בלימודים ולא היה לו זמן להתעמק בלקחי השואה. בהיותו איש מוכשר אני ממליץ כי ייקח פסק זמן של מספר שבועות לחזור על החומר ולגבש עוד לקחים מהשואה. ואגב לגבי עמדותיו הפוליטיות הוא די שקוף ואין כלל צורך להציץ מאחורי פרגוד הקלפי לדעת בעד מי הוא מצביע. האצבע שלו מצביעה וכל עם ישראל רואה לכיוון האליטות בעלות השליטה במשאבי המדינה, המנותקות מהמתרחש בביתו של "בוזגלו" ובמדינה.
