"הנשיא חגג עם הנאשם" - זעקה כותרת מצקצקת בעיתון המרמזת על "שחיתות נוראית" רחמנא ליצלן. נשיא בית המשפט העליון השתתף בחתונת בתו של חברו הקרוב מזה 40 שנה, עו"ד זכי כמאל, ימים מספר לאחר שהוגש נגדו כתב אישום בפרשה משונה.
היכן בדיוק הסיפור? היכן בדיוק השחיתות הגדולה ואיפה הסנסציה? מהכתבה ניתן היה להבין כי צמרת לשכת עורכי הדין "חשפה" סנסציה נוראית בה נכחו בין היתר, השר שמעון פרס, חברי כנסת, שופטים ואישי ציבור רבים. כנראה שבמדינת ישראל מי שהוגש נגדו כתב אישום הורשע כבר וגורלו נחרץ.
כידוע, צמרת לשכת עורכי הדין נמנית עם "הפוסט ציונים" (אותו מיעוט אנטי ציוני קיקיוני בקרב הציבור היהודי הדוגל "במדינת כל אזרחיה"). במשך שנים נהגה הנהגה זו להתחנף ולקלס את בית המשפט העליון והעומד בראשו תוך סתימת פיות לכל ביקורת עליו, הכל מתוך תקווה שיקדם את הרעיונות הפוסט ציוניים אשר אין להם כל תמיכה בקרב הציבור הרחב.
בנאומו ביום השואה האחרון, גינה נשיא בית המשפט העליון את הפוסט ציונות באופן חד-משמעי ובכך "נחרץ גורלו". עכשיו הכל מותר. "האל הכזיב" וחבורת הצדקנים ומגלגלי העיניים יכולה להאשימו בהאשמות שווא בדבר שחיתות, הכל כמובן מתוך "דאגה" לתדמית בית המשפט.
צדקנותם של מגלגלי העיניים מזכירה לנו, להבדיל, את פרקליטת המחוז הוותיקה נעמי שטרן ז"ל שהלכה לעולמה לפני מספר חודשים. בשלהי כהונתה, לאחר שתרמה לחיי המשפט בישראל תרומה בל תשוער, "חטאה בחטא קשה": היא ביקרה את המתמחה שלה לשעבר, עפר נמרודי, בבית האסורים. בכך סומנה כאויבת הצדקנים מגלגלי העיניים. בהלוויתה כבר לא נמצא מי ממשרד המשפטים שיספיד אותה, למעט סגניתה המסורה עו"ד יעל טננבוים.
עוד זכור לנו, להבדיל, גם החזיון של חתונת בתו של אריה דרעי "המורשע בפלילים" שנערכה בעת שריצה את עונשו, עת התגוללו בכניסה עשרות עיתונאים וצלמים במסע ציד אחר כל פוליטיקאי אשר העז להתייצב לחתונה. השרה לבנת, עליה התנפלו העיתונאים כיצד היא מעזה להשתתף באירוע, השיבה ברגע של אומץ לב: "לא די שהאדם נענש, גם את משפחתו צריך להעניש?!"
כמי שמייצג את עוה"ד זכי כמאל, אבקש להעמיד דברים על דיוקם. מדובר בכתב אישום ביזארי שהוגש למעלה מעשר שנים לאחר המעשים המיוחסים, ולאחר שהתיק כבר נסגר בהחלטה של פרקליט המחוז בינואר 2005.
מקץ מספר חודשים ומסיבות לא ברורות, לאחר שעו"ד כמאל הוצע לתפקיד בכיר, נשלף לפתע התיק, התהפכה ההחלטה, והוגש כתב אישום חפוז ומשולל כל יסוד, על-פי שיטת "סימון המטרות" ו"תפירת התיקים" שהיתה מקובלת בפרקליטות במשך שנים ואשר היועץ המשפטי הנוכחי הוקיע אותה והתחייב לשים לה קץ.
הח"מ נמנה עם מבקריו האידיאולוגים של בית המשפט העליון ושל העומד בראשו במשך שנים ארוכות, ואיננו מסתיר את ביקורתו על המלל הליברלי הנובע ממנו והמאיים להטביע את כולנו.
אולם מדובר בביקורת אידיאולוגית עקרונית. לעולם לא בביקורת אישית. מאחורי הטענה המתחסדת, השוללת את השתתפותו בחתונת בת חברו, מסתתרת למעשה האשמה החמורה לפיה השופט שיישב בדין יושפע מהתנהגות כזו או אחרת של נשיא בית המשפט העליון. זוהי האשמה חמורה וחסרת תקדים נגד היושרה הבסיסית של מערכת המשפט. הנשיא לא טיפל בתיק זה, הוא גם לא יטפל בתיק זה וגם נאשם הינו בחזקת זכאי עד שיוכח אחרת.
לאחר שנים בהן שיתפה התקשורת פעולה עם השתקת כל ביקורת על מערכת המשפט, נראה כי כעת הינה עוברת לקיצוניות השנייה. ראה פרשת "זיוף הפרוטוקולים" שלא היה ולא נברא של השופטת הילה כהן.
האשמת השווא נגד נשיא בית המשפט העליון נובעת ממניעים פוליטיים וזרים וגורמת נזק למערכת המשפט יותר מכל ביקורת של חרדים, ימנים, מתנחלים, רחמנא ליצלן, או כל מתנגד אידיאולוגי אחר.