מלחמת חורמה. זו ההגדרה הכי קולעת למאבק שמנהלת ח"כ זהבה גלאון נגד תופעת הזנות בישראל. לשם כך הוקמה ועדת חקירה פרלמנטרית שהיא עומדת בראשה, שתכליתה, חיפוש אחרי רעיונות מחץ.
והנה מתבשרים קוראי מעריב (11.11.05) שבמסגרת המאבק חסר הסיכוי, נשקלים
ונבדקים רעיונות שניתן להגדיר אותם בעדינות ככוסות רוח למניעת סופה.
הרי לכם לקט ממה שהונח על שולחנם של הח"כים, על-ידי אנשי "מרכז המחקר והמידע", הסורקים בעבורם את הגלובוס:
לצלם את הגברים שמגיעים לבתי הבושת ולפרסם את תמונתם באינטרנט. הרעיון המטופש הזה נוסה בהצלחה בקנדה. הרציונל מאחורי זה - להביך את מי שאשכיו מנווטים אותו תוך הצמדת אקדח לרקתו.
בדטרויט (הכל מתוך העיתון), אם המשטרה תופסת נהג שמשדל זונה, רכבו מוחרם, ורק פרידה מ-900 דולר תשיב לו את המכונית. באינדונזיה פונים אל מצפונו של המיוחם באמצעות שלטים המפוזרים באזורים בהם הן מרוכזות ובהם כתוב: "איך היית מרגיש אילו בתך/אחותך היתה זונה?
במדינות בהן הדת המוסלמית שלטת, המאבק יותר קשוח, ובמדינות נאורות המאבק מתמקד בהוקעה, חינוך והסברה, ובעיקר ב"עצימת עין". רבים ממנהיגי המערב נתפסו מבלים עם זונות, ועוד יותר לא נתפסו.
זהבה היקרה, תקשיבי טוב - מאחר ואינך גבר, אין לך מושג מה עובר על הלקוח המיוחם בטרם יחליט להיפרד מכספו. שורות אלה תכליתן לאפשר לך הצצה חטופה אל מה שנעשה "מאחורי האונה השמאלית" של גבר כזה.
ובכן, בתוך תחתוניו של הגבר שוכן "איש קטן" עם אישיות משלו. אין שום קשר בין האופי שלו, לבין בעליו. לעיתים בעל הבית הוא זה ששולט וה"איש הקטן" צייתן, ולעיתים זה הפוך. ההתנהגות של הגבר היא סינתזה של האישיות המשותפת. הגבר תמיד מנהל עם "האיש הקטן" דו-שיח טלפתי, שבמקרי חירום מתפתח לכדי מריבה.
במקרים מסוימים, ומתוך כוונה מוצהרת לטפח ידידות, ה"איש הקטן" זוכה לשם חיבה, בדרך כלל שוביניסטי. "תותח", "קונגו", "פטיש", וכו'. הנה לך עוד הוכחה שהגברים דבילים. יש קשוחים הנושאים איתם ברנש עדין ורכרוכי, וישנם עדינים עם ברנש קשוח, עצבני ושתלטן. אסור לטעות בו. "האיש הקטן", למרות שהוא חובש כיפה - אין לו אלוהים.
בבסיסו של ה"איש הקטן" ישנם אשכים המכילים שמרים במצב צבירה נוזלי. השמרים האלה הם מקור כל הצרות. ברגע נתון הם מתפיחים אותו, זה מזדקף, ומצווה את בעליו לנהוג בהתאם להוראות. בעל הבית, אין לו רשות להגיב, רק לציית. את יכולה לכנות זאת אם את רוצה "מונולוגים מתוך השקית".
היה והגבר מגלה התנגדות, ה"איש הקטן" משבש לו את המכ"ם. החבר'ה מתארים זאת כך: "מרגע שראיתי אותה, לא ראיתי בעיניים". זוהי טרימינולוגיה, שאת וחברותייך אינכן מכירות. אז דעי לך, שבמקרה כזה, התבונה נמלטת, ומפקירה את הגבר להיאבק לבדו. היא חוזרת לקודקוד, רק לאחר הישמע גניחת הכניעה. בשפת רחוב, הקלישאה מגדירה זאת כך (תדלגי!): "כשהזין עומד, השכל בתחת". נשים לעולם לא יבינו מה עובר בראשו של גבר חטוף, ש"האיש הקטן" תופס עליו פיקוד.
תגידי, את חושבת שאיציק מרדכי מטומטם? והשחקנים גדי סבן, וחנן גולדבלט מטומטמים? והפדופיל מבני ברק? ושני השוטרים שנכנעו קודם לדרישות ה"איש הקטן", ורק אחר כך נתפנתה תבונתם לעזור למתלוננת, גם הם מטומטמים?
לא, הם לא מטומטמים. ברור להם שפלישה ל"נכס", ללא רשותה של בעלת הבית, כמוה כ"השגת גבול", עם כל מה שמשתמע מכך? אלא שהם פעלו תחת השפעת היפנוזה.
כן, יש גברים שה"איש הקטן" החבוי בתחתוניהם, המומחיות שלו זה היפנוזה.
דוגמה שאת מכירה. בעצם, כל העולם מכיר: "האיש הקטן", שמתגורר דרך קבע בתוך תחתוניו של האיש הגדול ביל קלינטון, יצא שימעו כעושה צרות כרוני. בפעם הראשונה שביל הצעיר התוודע לקשיחותו, זה היה כשהתעמתו בגין נערה מצודדת. "איזהו הגיבור הכובש את ייצרו", אמר ביל הנער ל"איש הקטן". וזה השיב: "אתה טועה אדוני. איזהו הגיבור - הכובש"!
מאז כניעתו הראשונה ידע ביל הנער שברבות הימים הפך נשיא, כניעות רבות. במבט חיצוני זה נראה הפוך. "הכובש", זה היה כינויו של ביל בתקופת האוניברסיטה. לא הבינו שהכובש האמיתי סמוי מן העין, וביל רק מבצע הוראות.
וסיפור אחרון זהבה בטרם מסקנות: בעוד אנו מבכים עשור להירצחו של הקדוש על-ידי בן עוולה, חוגג השחקן האנגלי יו גרנט עשור לכניסתו האגרסיבית לתודעת ההמונים. וזה בזכות חצי מריבה עם "ריצ'ארד הקטן". קבלי פרוטוקול מדו-שיח שהתנהל ביניהם:
התאריך: 27.6.95. השעה 01:30 אחר חצות. השחקן האנגלי משייט לו להנאתו במכוניתו השכורה ברחובות לוס אנג'לס. היעד - המלון שבו התגורר. תוך כדי נסיעה התפתחה שיחה שגלשה לוויכוח בינו לבין "ריצ'ארד הקטן".
"לאן", שאל הקטן.
"למלון", השיב הכוכב, "אני מת לישון".
"שום מלון", הגיב הקטן, "השמרים הורגים אותי".
"מצטער", הגיב הכוכב, "יש לי מחר יום צילומים, ואני מוכרח לישון".
"אם הקיבה שלך היתה מקרקרת", זעף הקטן, "היית מחפש משהו לאכול".
"רעב זה לא כמו ייחום", התפלסף יו, "אל תשווה".
"קיבה ריקה", הזהיר הקטן, "היא בעיה יותר קטנה מאשכים מלאים. סע לאן שאגיד לך! לא אתן לך לישון. אני אתפוצץ לך בחדר". גראנט נכנע. הוא מכיר את התוצאה של הסירוב, ולא רצה לחוות זאת שוב. יש לו צילומים מחר.
מכוניתו נעצרה ליד זונה שחורה, שכינתה את עצמה "דיוויין". אחרי שסגרו על מחיר, היא נכנסה לאוטו. הוא המשיך לפינה חשוכה, השיל את מכנסיו ועצם את עיניו. בעוד היא עסוקה בלפרק את המוקש, הפתיעו אותם בלשי מחלק המוסר של משטרת לוס אנג'לס, והשאר היסטוריה...
לסיכום זהבה. זה לא אנחנו, זה הוא. ואם לא הבנת, אז הוא מצפצף עלינו ועלייך. אל לך להתערב בנחישות שלו להתארח, וברצונה החופשי לארח. מלחמה נגד הערסים יותר מוסרית. צמצמי. יש מלחמות יותר חשובות. למשל, מה דעתך להסתער על השר גדעון עזרא בדרישה לחקור את הלינץ' בשפרעם?...
