"מעריב" עסקים חשף אתמול (14.11.05) היום "סקופ" רציני: איתן רוב, מנהל רשות המיסים המאוחדת, פורש מתפקידו בשבועות הקרובים - כך הוא סיכם עם שר האוצר אהוד אולמרט.
לכאורה - מה קרה? עוד "פקיד בכיר" עוזב את השירות הציבורי. בתקופה בה אנו רגילים לעובדה שמשך הכהונה של ראשי ממשלות, שרים ומנכ"לים של משרדי ממשלה הינה קצרה ביותר, מה כבר יכול לקרות עם "איזה" מנהל רשות ממשלתית שהולך הביתה ונוטש את יחידתו?
ובכן, אין הדברים כך. סיום תפקידו של איתן רוב בטרם עת יש בו משום פגיעה חמורה באמון הציבור כי המערכת הפוליטית עושה את הטוב ביותר עם המיסים אותם הוא מפקיד בידי הממשלה.
איתן רוב אינו מינוי מקצועי - לא לתפקידו הקודם (מנהל המכס והמע"מ) ולא לתפקידו הנוכחי (מנהל רשות המיסים). הוא לא בא מרקע זה ולא עסק בחייו בעניינים מקצועיים של מיסים. איתן רוב הוא מינוי מקצועי/פוליטי. זהו סוג המינויים המכונים "מינויי אמון" אשר מטרתם "מתנדנדת" בין שאיפת השר האחראי (במקרה זה שר האוצר) שבראש מערכות רגישות ורבות משמעות תחת פיקודו יעמדו אנשים שהם "אנשי אמונו", אשר יפעלו בהתאם למדיניותו ותוכניותיו ושנאמנותם תהיה נתונה אך ורק לו. זאת במטרה גם לקדם את המערכות ("השאיפה הרומנטית") ושאיפת השר כי בראש המערכות הרגישות יעמוד אדם שאיתו הוא יוכל "לגנוב סוסים" ולסייע לכל מיני מקורבים למיניהם ("השאיפה הדומיננטית").
אני נוטה להאמין כי סילבן שלום, אשר "הביא" את איתן רוב לרשות המיסים, אכן רצה כי איש חזק ונאמן יעמוד בראש המערכת הביצועית החשובה ביותר של משרד האוצר. כך גם בנימין נתניהו רצה כי איתן רוב יעמוד בראש המערכה הקשה של איחוד אגפי המיסים.
ואכן, איתן רוב הוכיח עצמו כאדמיניסטרטור מעולה, איש ביצוע מצוין ואיש העשוי ללא חת. הוא הצליח להתגבר על כל המכשולים הטרומיים לביצוע איחוד אגפי המיסים והיה אחד המנכ"לים היחידים בין משרדי הממשלה אשר עסק ב"שירות ללקוח", ב"מצוינות" בשיפור הביצועים, בעבודה על-פי יעדים ועוד מונחים מקצועיים השאולים מעולם הניהול.
קשה עדיין לדעת עם האיחוד אכן הביא את ההישגים הנדרשים. עליית הכנסות המדינה אינה דווקא באה מהשיפור באיכות הגבייה, אלא פשוט מהצמיחה הגוברת. עדיין לא ראינו כל דוח מסודר המצביע על התשובה לשאלה האם אזרחי המדינה אכן חשים כי המגע עם רשויות המיסים, לאחר האיחוד, השתפרה.
איתן רוב עוזב את כל העשייה הזו באמצע ונוטש. וכל זאת למה? מכיוון שאיתן רוב הוא עוד אחד מאלה אשר באים מהמערכת העסקית, במסגרת מינויי אמון מקצועיים של הדרג הפוליטי הבכיר, ואין להם כל כוונה אמיתית להישאר בשירות הציבורי לתקופה ארוכה. חלקם עושים נזקים אדירים בתקופת שירותם במערכת הציבורית וחולפים מהשירות בהותירם הרס כמו ההוריקן "קתרינה", וחלקם עושים עבודה מצוינת - אך תמיד היא נקטעת באמצע מכיוון ש"הפטרון" עזב, או מכיוון שהם "צדים" הזדמנות טובה חזרה בשוק הפרטי.
ולכן על הממשלה לבנות מערך של עובדי ציבור איכותיים, אשר עשו את הקריירה שלהם גם בשירות הציבורי וגם בסקטור הפרטי, אך נאמנותם היחידה היא לציבור ולשירות הציבורי.
אנשים כמו איתן רוב, טובים ככל שיהיו, אינם מותירים בסופו של דבר את חותמם על השירות הציבורי ובדרך כלל פעילותם הברוכה "מתאדה" תוך תקופה קצרה.
