אשם העמותות?

"עובדי יחידת רשם העמותות רואים לנגד עיניהם את החובה הציבורית לפעול על-מנת שהעמותות בישראל יפעלו בהתאם לחוק, וכי כספי הציבור, בין בדרך של הקצבות מדינה ובין בדרך של תרומות מהציבור, יגיעו לעמותות הפועלות על-פי החוק ועל-פי סדרי מינהל תקינים וישמשו למטרה להן ניתנו. הדגש שניתן בשנים האחרונות על ניהולן התקין של עמותות ונקיטת סנקציות כנגד עמותות שלא עשו כן, הביא למצב בו מרבית העמותות בישראל מתנהלות בהתאם לנדרש בחוק העמותות...". כך פותח רשם העמותות את תיאור פעולות הרשם, באתר של משרד המשפטים באינטרנט. בדוח השנתי של רשם העמותות לשנת 2004 מכביר הרשם במילים מאד מאד מפוצצות - על הגברת האמון של הציבור בעמותות, על אכיפת החוק, על שקיפות ועל שירות לציבור. אז בואו ונראה איך רואה רשם העמותות את "חובתו הציבורית", ואיך הוא דואג שהעמותות "יפעלו על-פי חוק", ומה נקרא אצל רשם העמותות "שירות לציבור". אחת הדרכים הטובות לבקרת פעולותיהם של גופים ציבוריים, היא עירנות של אזרחים, ושקיפות. פניתי לרשם העמותות בעניינה של עמותה אשר קוראת לעצמה: "נציבות קבילות הילדים". הצגתי שתי טענות לגביה: הטענה האחת כי היא משתמשת בשם "נציבות" בעוד ש"נציבות", על-פי פירושה המילולי, יכולה להיות רק גוף ממלכתי, ומשכך השם מטעה; והשניה: כי בדף הראשי של העמותה באינטרנט (www.roni4u.org) מופיע שם העמותה, ללא ציון הסימון "עמותה" או ע"ר, וזה נוגד את החוק. העמותה מנסה לכאורה להעלים את אופן ההתאגדות, ובד-בבד קוראת לעצמה בשם "נציבות" – כך שנראה בעליל שקיים כאן פתח ענק להטעיית הציבור. שתי חריגות, השניה שבהם ניתנת לתיקון מיידי, אך חולף ונוקף הזמן, ותגובה ממשית אין, וגם תיקון אין. אז במי עסקינן, ברשם העמותות או באשם העמותות? באותה פנייה, בה התלוננתי על החריגות, ביקשתי לקבל מהרשם גם את כל החומר הגלוי שנמצא במשרדי הרשם על אותה עמותה כגון: תעודת הרשם, תקנון וכו'. נעניתי די מהר, עם תשובה מאד מאד רצינית וכתובה: "אין בעיה, זה עולה שקל לעמוד. תפנה לפקס זה וזה ותזמין". "טוב, אז איך משלמים וכמה עמודים?", שאלתי בכתב. "תשאל בפקס", נעניתי בכתב. אז כתבתי פקס לאותו מספר עם ציון השאלות – חיכיתי יום יומיים – וכלום – נאדה. אז כתבתי שוב, הודעתי שהעתק הבא יישלח גם למבקר המדינה ולשרת המשפטים, ואז להפתעתי קיבלתי טלפון. "אנחנו נספור את הדפים, נשלח לך שובר תשלום בדואר, אתה תשלם, תשלח לנו חזרה (או אולי תפקסס) את שובר התשלום – ואנו נעביר לך את החומר". מה זה יעילות – לא ראיתי עוד מימי כזו יעילות. אגב, אתם קיבלתם משהו בדואר? גם אני לא. ביקשתי לדבר עם הרשם, העבירו אותי ללשכתו, הוא היה בישיבה, השארתי טלפון שיחזור אלי. נשיא מצריים חזר אלי? גם כבוד הרשם לא. אז התקשרתי שוב – הוא לא היה במשרד, דיברתי עם זיוה בלשכתו, היא הבטיחה שיחזור אלי, אך אליהו הנביא חזר אלי? גם רשם העמותות לא. אין תשובה בעניין העבירות לכאורה על החוק, החוק ממשיך להיות פרוץ, והרשם מחריש. אין לי כל מושג מתי מתכנן רשם העמותות להפעיל את נחת זרועו על העמותה הסוררת לכאורה, וחומר גלוי אשר היה אמור להיות מוצג לכל דורש – מוחבא במרתפי הרשם – האשם. אשם העמותות – אין ספק שמדובר באשם העמותות. מבקר המדינה, מר מיכה לינדנשטראוס, היועץ המשפטי לממשלה, מר מני מזוז: אל תילחמו בשחיתות, זוהי מלחמה אבודה מראש, חבל לכם על הכסף והזמן. אם גופים ממלכתיים פועלים בכזו צורה שלומיאלית, אם הם מוציאים את המיץ לכל אדם המנסה להרים קצת את רמת המוסר של התנהלת המוסדות שבפיקוחם – והם נרפים, עצלים ואיטיים, אין שום סיכוי לפעולותיכם. אם כך פועלים גופי הבקרה והפיקוח, מבינים הגופים המפוקחים –שלית דין ולית דיין – ומכאן הופכים מרחבי השחיתות למרחבי אין סוף, ואז כל הפרצות הנמצאות בכל מקום מעוררות את יצרו הרע של האדם, וזהו, השחיתות חוגגת. לא עכברה גנב – חורא גנב – האשם הוא לא בעכבר, העכבר אוהב גבינה, זה טבעו, האשם הוא בפרצות הענקיות, בחוסר הפיקוח, בחוסר שקיפות ובבירוקרטיה ענקית ומיותרת, המוציאה את המיץ לכל מתלונן. אז מדוע להתלונן? במקום לשמור על אחרים שלא יגנבו, מצטרפים לחגיגה, וכפי שאמרו כבר חכמים: "ברומא, התנהג כרומאי". כמו שמניעת אלימות, מתחילה בבית, מגיל אפס, ואפילו במהלך ההריון, כך גם מניעת השחיתות. אסור לנו לתת לכאוס המנהלי לפרוח, ומדוע נתפלא אחר כך שהשחיתות חוגגת בכל מקום. וכאשר באים עם הדין הפלילי אחרי שיסודות השחיתות היכו כבר שורשים – כל סכום שיושקע, וכל מאמץ שיושקע - יהיה מעט מידי ומאוחר מידי. רק על-מנת לסבר את האוזן – ממשלת ישראל העבירה בשנת 2004 לעמותות השונות סך של 6,195,060,186 ש"ח; אני חוזר: במילים - שישה מיליארד מאה תשעים וחמישה מיליון שישים אלף ומאה שמונים וששה ש"ח. אשם העמותות – ללא ספק אשם כבד מאד של לשכת רשם העמותות. ותחשבו רק כמה זה עולה לנו.