יצחק היקר,
אני מוצא עצמי כותב אליך דברים שיוצאים מהלב במלאות 10 שנים לרצח שבוצע על-ידי בן בליעל.
הנה תמו שלושים ימי האבל השנתיים שהחלו עם יום השנה העברי לרצח, המשיכו עם יום השנה הלועזי והסתיימו עם עלייתו של עמיר פרץ לקברך. גם השנה מצאתי עצמי מלקה את נפשי המיוסרת עד זוב דם כמאמין שיעי ברחובותיה של ביירות.
כן, יצחק, גם אתה בוודאי יודע ממרומי שיבתך בין שיירת מלאכי שמיים כי ידי לא מגואלות בדם, אך אלו הטוענים לכתר "ממשיכי דרכך" על פני הארץ לא נותנים לי מנוח. לא רצחתי אותך, יצחק, ובכל זאת הם גורמים לי להתנצל. לא הסכמתי עם דרכך, ומורשתך בעיני מסתכמת באלפי נרצחים יתומים ואלמנות, ולמרות הכל הפסטיבל שנחגג כאן מדי שנה גורם לי להרהר כיצד מגישים לנשיא טפסי חנינה.
הביקורת הלגיטימית על דרכך שהובילה לאלפי נרצחים הפכה ל"הסתה" והס מלהזכיר את מחדליך פן תיפגע הילת הקדושה שמנסים ליצור סביב דמותך.
יצחק היקר, לא הסכמתי איתך. אני חושב שהרבה מן הדם היהודי שנשפך בשנים האחרונות צריך להילמד בשיעורי "מורשת רבין" בבתי הספר, אבל מאז שהלכת השתרש במדינה מין נוהג מוזר שיש דברים שלא מדברים עליהם, ומי שמעז להעלות אותם הופך מיד לשותף לרצח.
ובכל זאת, אני מרגיש צורך להתנצל למרות שאין לי על מה ולמה.
השתתפתי בהפגנות נגדך וגם בכיכר ציון הייתי. מצד אחד ביקשתי לגרש אותך מהממשלה אך מאידך לא פעם התעמתתי ישירות עם שב"כניקים מסיתים וסתם כהניסיטים שברפיון שיכלם ביקשו את דמך. ביקשתי לעצור את הסכמי אוסלו ספוגי הדם אך מאידך ידעתי שגם אם הדרך הדמוקרטית הכזיבה כשאתה קנית יבואני סמים בממשלתך באתנן של מכוניות יוקרה, זכרתי שהדמוקרטיה היא דרכנו היחידה.
גם כאשר הדם רתח אל מול הגופות הנערמות כתוצאה מהסכמי אוסלו ניסיתי להרגיע את הרוחות, ולא פסקתי גם כאשר אתה קראת לאזרחי מדינתך "פרופלורים" ועוד שאר שמות גנאי שבוודאי לא ייכנסו לביוגרפיה הרשמית.
בשבועיים האחרונים, במסגרת קמפיין נובמבר השנתי של השמאל, חזרה על עצמה מאות פעמים השאלה מה היה קורה אילו לא היית נרצח. אני בטוח שאתה מתהפך בקברך כשאתה רואה את התשובות שנתנו מעלי האוב והידעונים מהשמאל וכיצד הם מנסים להכשיר באמצעותך רעיונות שממוקמים פוליטית בין טלי פחימה לאורי אבנרי.
בשנים עברו עוד ניסתה לאה רעייתך לעצור אותם, כמו למשל כאשר אהוד ברק טען שחלוקת ירושלים היא "מורשת רבין" אבל עכשיו אין מי שיסביר להם שאפילו הדרך השמאלנית שאתה הובלת, נחשבת לימנית אל מול ההזיות האידיאולוגיות שלהם.
לסיום, יצחק, אני רוצה לספר לך שהשבוע לא הגעתי לעצרת בכיכר לזכרך. דווקא רציתי להשתתף כדי למחות על הרצח הנפשע ועל הפגיעה בדמוקרטיה אך היו מי שדאגו להסביר לי שאם אני כבר מגיע אז אני קונה בעיסקת חבילה גם תמיכה "במורשת" ובתהליך השלום.
מצטער, לא רוצה להיות שותף להלקאה הקולקטיבית של הימין בכיכר העיר. מצד שני זה לא כל-כך נורא שלא השתתפתי בעצרת. אומנם השמאל חסם את דרכי בכניסה ל"כיכר רבין", אבל מי צריך להיסחב עד תל אביב כשמפעל ההנצחה מלווה אותנו 24 שעות כשיוצאים לטייל בסופי שבוע בפארק רבין, נוסעים דרך כביש 6 ע"ש יצחק רבין, וחלילה, אם צריך, מגיעים למרכז הרפואי על שמך.
