כשפותח סוחר נבון עסק חדש, יבדוק היכן הביקושים, ואם ישכיל לשווק מוצר נדרש, ההצלחה מובטחת. סוחר כושל יציע למכירה מוצרים שפג תוקפם.
הדבר נבון לכל תחום מתחומי החיים. גם לפוליטיקה.
עמיר פרץ לשוק, עם סל מוצרים נאה הכולל בתוכו הוקוס פוקוס של מנהיגות, תמונות של אורייטציה סוציאליסטית, כמה קופסאות חלב של שד עדתי, והשתטחות על קבר הבבא רבין לקינוח.
ואכן, פתיחת המרקט הזה הניבה פרץ של שמחה במחנה מצביעי השמאל.
וראוי לפרגן למר פרץ וליועצי התדמית שלו, שבקמפיין מקצועי הפכו עסקן שנוי במחלוקת ואפרורי לשמש העמים.
ומולו עומד אריאל שרון.
היות ואת לקוחותיו הנאמנים ביותר גירש אריק בתקופת ההינתקות,
יהיה עליו למכור סחורה שעולה ממנה סירחון של שחיתות, עוני, רשלנות, רשעות, דיקטטורה, מעשי נבלה ושאר פיגולים.
בקרבת מקום ניצבים להם המורדים, הימין עם האיחוד הלאומי, ביבי וליברמן, ולהם "אג'נדה לאומית".
אבל, הציבור מזמן שכח את שיר בית"ר, ומזמן למד שכל הלאומיים האלה כוחם בפיהם, ורק תשימם בשלטון ורובם מיד יעשו "לביתם".
צדיק אחד או שניים יישארו בתולים ותמימים כביום היוולדם אבל רובם יילכו בדרכם של ליברמן את ביבי ויתחילו למנות מקורבים למשרות בכירות, לקטוף קופונים ולהתעשר תוך תקופה קצרה ביותר.
המפלגות הקרויות דתיות, לא שונות. הן מוכרות לציבור העסקנים שהאינטרסים שלהם מתמקדים בציבור המפד"לי, ליטאי, חרדי, וש"סי.
ואם אפשר קצת לעשות לבית - למה לא?
הקונים לא מתנפלים, לא דוחפים, ולא עומדים בתור אבל יש ציבור אחד שאף אחד לא מציע לו סחורה. מוזנח לחלוטין, לא פוקד אותו אף רוכל ולא מציע לו מרכולתו.
ועומד הציבור הגדול והעצום הזה בשער העיר ומחכה לסוחר שיבוא עם סחורתו.
לציבור הזה קוראים "הציבור היהודי" והוא עומד ומחכה למוצר שנקראת "יהדות". כן, סתם יהדות.
הציבור הזה מחכה למפלגה שתיקרא מפלגה יהודית.
לא איחוד לאומי, לא איחוד הימין לא מפלגה דתית, לא ספרדים שומרי תורה. מפלגה שתחרוט על דגלה את היהדות כמצע, החוק העברי כחוקה ואת התורה כעיקר, ומתוך כך נגזר השאר - חינוך ביטחון, תרבות, גאווה לאומית, שמחת חיים, צדק חברתי, כלכלה בריאה, משפט צדק והערכת ממשפחת העמים.
ייחוד יהודי. יביא לאיחוד יהודי.
