הדרך הנלעגת שבה מציגים ומשדרים אמצעי התקשורת, ובמיוחד האלקטרוניים, את נאומו הלא מוצלח של עמיר פרץ באנגלית פעם אחר פעם, מעידה על ההתבטלות המוחלטת של מדינת ישראל כלפי כל מה שמריח אמריקה.
פרץ מתמודד על ראשות ממשלת ישראל ולא על נשיאות ארה"ב. הוא מנסה לתקן בין היתר את מה שנתניהו, דובר האנגלית הרהוטה שרכש בשנות ירידה ארוכות מהארץ, הביא איתו מאמריקה.
מן המפורסמות היא שרוב ניכר של אזרחי ישראל נושא בליבו תקווה קטנה לזכות עוד בחייו להיות אמריקני, לגור באמריקה, להשיג גרין קארד, אזרחות, ובעיקר, לשחק אותה באמריקה, כשהמשמעות היא לעשות הרבה כסף ומהר, כי הרי זהו תמציתו של החלום האמריקני.
הצלחה בישראל לעולם לא תחשב הצלחה אמיתית בעיני הישראלים כמו הצלחה באמריקה, בעסקים, בתרבות, באמנות, ובכל תחומי החיים האחרים.
דומה שאילו ניתנה הבחירה בידי הישראלים היה פה רוב מכריע בעד הפיכתה של מדינת ישראל למדינה ה-51 של ארה"ב. מכאן כנראה נובע הרצון של הישראלים לדעת שראש הממשלה שלהם או המועמד
לראשות הממשלה דובר אנגלית רהוטה.
ההתבטלות המוחלטת בפני התרבות המגיעה מאמריקה ומה שהיא מייצגת, המוכנות לקחת כל דבר שמגיע משם בלי לבדוק את טיבו, הכמיהה להיות אמריקה יותר מאמריקה, משותפת לרוב אזרחי המדינה, מנהיגיה וגם לאמצעי התקשורת שסוגדים בעצמם לתרבות האמריקנית ומשקפים את הרצון הציבורי.
ייאמר מיד - יש הרבה דברים חיובים באמריקה, בהרבה תחומים, ולא במקרה היא הפכה להיות המעצמה היחידה בעולם, נכון להיום, אולם כדאי לזכור באותה נשימה שאמריקה זה גם ניו-אורלינס, אמריקה זה אנשים מגולגלים בתוך נייר עיתון, ישנים במחילות הרכבת התחתית. אמריקה זה גם גזענות כלפי שחורים ומיעוטים, אמריקה זה אנשים שנזרקים מעבודתם ומבתיהם מהיום למחר, מקום שבו אדם ניכר אך ורק בכיסו. יש לך כסף - אתה קיים, אין לך כסף - חייך נחשבים כקליפת השום.
את הרצון הישראלי להיות אמריקה זיהו פוליטיקאים ישראלים, בין היתר כאלה שחיו שנים רבות באמריקה ולאט לאט אך בהתמדה ראויה לציון המיטו עלינו את אמריקה.
ואכן, בשנים האחרונות הפכה ישראל להיות יותר אמריקה מאמריקה אולם משום מה החליטה לאמץ רק את הקלקולים האמריקנים, את האנוכיות החזירית, חוסר הסולידריות, הסגידה לכסף, הבוז לחלשים. את התרבות, האמנות, היעילות האמריקנית, את התרבות הפוליטית - לא הצלחנו להפנים.
על רקע זה בא הזלזול התקשורתי באנגלית הלא רהוטה של אמיר פרץ.
אולם תפקידו של עמיר פרץ כראש ממשלה לא יהיה לדעת אנגלית. יהיו לו מתורגמנים מצוינים, שיעשו עבודה נאמנה כשיהיה צורך בכך. תפקידו של אמיר פרץ הוא להוציא קצת את האמריקניזציה שפשתה בחיינו ולהחזיר את ישראל להיות ישראל, שהרי היינו פעם ישראל ולא היה נורא כל כך.
תפקידו להחזיר את הסולידריות שכל כך איפיינה את ישראל בשנותיה הראשונות, להשקיע בחינוך, לא באמירה אלא במעשה, לתמוך באוכלוסיות חלשות ולהחזיר ולו במעט את החמלה ומידת הרחמים לחברה הישראלית, להחזיר לישראל את הערכים שאיפיינו אותה, עליהם היינו גאים והם שהפכו את ישראל למה שהיתה - מדינת ישראל ולא חיקוי זול של אמריקה. כל זה אינו סותר כלכלה חופשית ושוק פתוח. זה רק מאזן בין קפיטליזם אכזרי לבין סוציאליזם מופקר.
לשם כך אין צורך באנגלית משובחת. אחרי ככלות הכל, היה לנו כאן ראש ממשלה שדיבר אנגלית מצוינת, וכולנו זוכרים איך נראו שנות שלטונו. אותו ראש ממשלה היה גם שר אוצר שגובה על-ידי ראש
הממשלה הנוכחי, ואת הפצעים החברתיים שפצעו שניים אלה בחברה הישראלית ייקח הרבה זמן לרפא.
