המאמר שפרסם בסוף השבוע המקומון "על-השרון" מרשת "ידיעות תקשורת", על תפקודו הלקוי של נחום חופרי, ראש עיריית רעננה מזה שלושה חודשים, יש בו כדי להעמיד על סדר היום סוגיה רבת משמעות בשלטון דמוקרטי: עד לאן מותר להרחיק לכת בקמפיין בחירות, והאם הפצת שקרים כדי להטות דעת ציבור או להלך עליו אימים, היא לגיטימית תחת הטיעון "שככה זה בפוליטיקה הישראלית".
המאייר שמעון כהן הנציח השבוע על-גבי עמוד השער של "על-השרון" את נחום חופרי נאחז כמריונטה הנשלטת על-ידי ארבעה חוטים ובצידו הסבר המערכת: שלושה חודשים אחרי הבחירות ברעננה בעקבות פרישתו של זאב ביילסקי, שנתמנה ליו"ר הסוכנות היהודית, מצטייר מחליפו נחום חופרי "כראש עיר בלתי מורגש נוכח-נפקד". מדוע נדרשתי לכל ההקדמה הזאת. כי כבר תקופה ארוכה שאני מתהלך בתחושה שכשלונו של חיים ברוידא, למען האמת - חברי הטוב מזה שנים, שהתמודד מול נחום חופרי בבחירות, היא תוצאה ישירה של מהלכים שקריים ובלתי הוגנים בהם נוקטים קמפיינרים עד כדי שיבוש דעת הציבור, והכל תחת התחושה שבפוליטיקה הישראלית הכל מותר ואין גבולות.
גם היום, קשה עדיין לשים את האצבע היכן בדיוק כשל חיים ברוידא, מי שהוביל לכל אורך הדרך בכל הסקרים ובכל הפרמטרים מול נחום חופרי והפסיד דווקא בישורת האחרונה. אולם אפשר לבוא ולומר, כי הנתונים שסיפק מוטי מורל, הקמפיינר של חופרי לאוזני ועיני הציבור הרענני, היו רחוקים ממציאות אופיו, אישיותו ויכולותיו של המועמד אותו יצג, וציבור תושבי העיר נחשף למערכת של שטיפת מוח. כך הופכת היום ההצבעה בקלפי ברעננה, למידה גדולה של אכזבה מול פני מה שמראה המציאות.
חופרי תואר במערכת הבחירות ברעננה "כאיש חזק", מפקד טייסת מסוקים והמציאות העכשווית מגלה בפנינו איש חלש. דיברו על "כריזמה" ויכולת להנהיג, מה שאינו נראה כלל בשטח אחרי שלושה חודשים של ישיבה על כיסא ראש העיר שהיא פנינת השרון.
הבטיחו שחופרי הוא "ממשיך דרכו של ביילסקי" וזה משתמע היום רק כבדיחה גרועה. כל אלה מקשרים אותנו עם הסדקים הראשונים שאנו רואים בתדמית האיכותית של רעננה. והדברים מוצאים ביטוי נרחב במכתבים למערכות העיתונות ואתרי האינטרנט המקומיים.
אין בליבי ספק, כי תושבים רבים שנטו ברגע האחרון להעדיף את נחום חופרי על-פני חיים ברוידא מכים היום על חטא. ואגב הם לא אשמים. הם נפלו קורבן לקמפיין מתוזמן היטב, שבו שיווי המשקל בין מידת האמת לבין השקר נטתה באופן בולט אל השקר. כך יכלו תושבי רעננה להאמין לחרושת שמועות ש"אלמונים" הפיצו בתיבות הדואר ברעננה כי ברוידא הוא יציר כפיו ונציגו של העבריין יעקב אלפרון.
ציבור התושבים ברעננה נפל קורבן למסע השמצות חסר תקדים, כאשר ביום בו דיווחו אמצעי התקשורת כי הוחלט להעמיד את עומרי שרון לדין, הופץ ברחבי העיר פלאייר בו נטען שכביכול מתקיים דיל בין ברוידא לעומרי שרון.
גם דף ההשוואה הכביכול "אובייקטיבי" מטעמו של נחום חופרי, שהופץ בתוך חוברת של העיתון "צומת השרון" ויצר תחושה כי מדובר בדוח עיתונאי נטו, יצר מעשה עוול ושקר גדול לחיים ברוידא. שלא לדבר על אותו צילום ענק שהציב חופרי ביום הבחירות כמעט בכל צומת ברחבי רעננה ובו הטיעון שהתברר כמה ימים אחר-כך כעלילה, בה הבטיח כביכול ברוידא לחבר המועצה הדתית מטעם ש"ס בעיר, יואל עזרזר, את תיק החינוך.
ברוידא, על-פי עצתו האסטרטגית של הקמפיינר שלו רוני פילבסקי, בחר שלא להגיב למסע ההשמצות. הוא הודה בראיון עיתונאי עימו שלאחר הבחירות כי היתה זו טעות שלא להגיב: "אבל האמנתי שהציבור ברעננה מכיר אותי היטב ולא ילך שבי אחרי מסע של בדיות ושקרים", אמר.
והמסקנה המתבקשת: כל עוד לא יהיה מי שיקום ויזעק נגד שיטות של שקרים אפלים במסעי בחירות. כל עוד מבקר המדינה עצמו לא ידרש לבחון ולקבוע היכן חוצה אותו קו דק של מה שמותר ומה שהוא בבחינת הסחת דעת ואסור בקמפיין בחירות, ימשיך הציבור לפקוד את הקלפי ולהלך בתחושה שעובדים עליו בעיניים.
