לח"כ עמיר פרץ, היושב-ראש החדש של מפלגת העבודה, יש רעיון ישן: להעלות את שכר המינימום לאלף דולר, כלומר כ-4,700 ש"ח במקום 3,335 ש"ח היום.
שכר המינימום הוחל בישראל בשנת 1972, בתחילה כצו הרחבה של הסכמים קיבוציים, ולאחר מכן, ב-1987 - הפך לחוק. מטרתו העיקרית של החוק היא "הבטחת זכותו של האדם העובד להתפרנס מעבודתו ולחיות ממנה בכבוד".
לכאורה הכל טוב ויפה: מה יותר נעים לאוזן (ולכיס) מאשר שיפור במצב חשבון הבנק של העובד הפשוט, זה שמרוויח מינימום כסף תמורת מקסימום עבודה?
אלא שאם מתבוננים יותר מקרוב על הסיסמא הנוצצת, מגלים שלא כל מה שנוצץ - באמת עשוי מזהב.
חוק הביקוש, שהוא אחד החוקים הבסיסיים של הכלכלה (וגם של השכל הישר), קובע דבר פשוט: ככל שיעלה מחירו של מוצר מסויים - כך יירכשו ממנו פחות יחידות. ובמכוניות ושעונים כמו בעובדים: ככל שתתייקר עלות העסקתו של עובד - כך יישכרו פחות עובדים.
והתוצאה פשוטה אך אכזרית: העלאת שכר המינימום גורמת לעליה באבטלה, מכיוון שמעסיק יעדיף 'לקנות' פחות עובדים - ולפטר יותר עובדים.
אמנם, מי שישרוד בעבודה - ייהנה מהעלאה בשכר, אך המובטל - יתקשה עוד יותר למצוא עבודה: נניח שמעסיק מסויים מחשב ומחליט שהוא יכול להרשות לעצמו להחזיק 10 עובדים בשכר של 3,335 ש"ח.לחודש. ברגע שעולה השכר ל-4,700 ש"ח.בחודש - אותו מעסיק יוכל לשכור רק 7 עובדים.
הדברים אינם בגדר תיאוריה בלבד. במחקר של בנק ישראל (קסיר + פלוג) נבדקה השפעת עלייתו של שכר המינימום על העובדים בענפי הטקסטיל, ההלבשה והאוכל בישראל, שבהם רבים במיוחד הם העובדים נמוכי השכר, שעליהם בא פרץ להגן כביכול. ובכן, בענפי הטקסטיל וההלבשה - עליית שכר המינימום במשך השנים הביאה חד-משמעית להגדלת האבטלה.
בענף האוכל, לעומת זאת, לא חלה עליה משמעותית באבטלה. אך השמחה עדיין מוקדמת, מפני שלכל מטבע יש שני צדדים: במקום שבו יש למעסיק המקומי בישראל השפעה גדולה על מחיר המוצר - הוא אומנם לא ממהר לפטר עובדים - אבל במקום זאת הוא מייקר את מחיר המוצר, ומי שמשלם הוא הלקוח. ובענף האוכל, עליית המחיר היא משמעותית במיוחד, שהרי עניים אולי לא חייבים לטוס לחו"ל או לנסוע במכוניות פאר - אבל הם בהחלט חייבים לאכול...
אנחנו בישראל אוהבים לשאת עינינו אל מדינות המערב ולשאוף להשתוות אליהן. מבחינת שכר המינימום אין לנו במה להתבייש: בין כה וכה רמת שכר המינימום בישראל היא מהגבוהות בעולם המערבי ביחס לשכר הממוצע במשק, ואף אחת ממדינות העולם איננה שוקלת לבצע קפיצה כה חדה, בדיוק בשל התוצאות השליליות שפורטו כאן.
הצעתו של ח"כ פרץ מהווה הוכחה ברורה לכך שלא ניתן לנתק בין חישובים כלכליים 'קרים' ו'חסרי-לב', לבין יעדים ציבוריים 'חמים' ובעלי 'מצפון חברתי'. מכיוון שאם אפשר לנתק בין כלכלה לחברה - מדוע לא להעלות את שכר המינימום ל-5,000 ש"ח.בחודש? או 6,000 ש"ח.או אפילו 10,000 ש"ח. מדוע לא להפוך את כל עם ישראל לעשירים וזהו זה?
אך אם לא ניתן לנתק בין כלכלה לחברה - מבינים שהעלאה חדה בשכר המינימום תביא לפיטורי עשרות אלפי עובדים; תקשה על המובטלים למצוא עבודה; תגרום להאטה בייצור ולהעברת ייצור מקרית-שמונה לירדן ומדימונה לסין; תייקר חלק מהמחירים, ותקרב את ישראל יותר ויותר למצבה של ההסתדרות, כפי שעזב אותה ח"כ עמיר פרץ.