עלייתה המטאורית (בסקרים) של קדימה בראשות שרון אינה צריכה להטעות: שיאה כבר מאחוריה ומכאן צפוי תהליך (כבר נראה בסקרים) של ירידה מתמשכת, עד להתפוגגותה. מפלגה המבוססת על מעמדו, מצבו המשפטי המפוקפק, בריאותו וגילו הגבוה של אדם אחד בלבד אינה יכולה להאריך ימים.
במקביל צפוי תהליך הדרגתי של התאוששות הליכוד בראשות נתניהו, תהליך שייזון הן מבוחרים שיתפכחו מההתלהבות הראשונית ממפלגת שרון והן מיהודים שאינם חובשי כיפה שיתקשו להצביע בעד מפלגת/ות הציונות הדתית. בלוח הזמנים הנתון של מערכת הבחירות הנוכחית, שני התהליכים לא יבשילו עד למועד הבחירות בעוד כשלושה חודשים, ולפיכך ניתן להעריך שהן הליכוד המתאושש, הן קדימה הנסוגה (והן העבודה בראשות פרץ) יזכו ל-20 פלוס מנדטים כל אחת.
אירועים שונים, חדשים יותר וישנים יותר, מצביעים על נסיגתו של שרון מדחי אל דחי. דוגמאות אינן חסרות. אחת מהן היא ה"הינתקות", שכצפוי מראש אינה הינתקות: ישראל השרונואידית ממשיכה להיות מעורבת בנעשה ברצועת עזה, ממשיכה לספוג אש מהאויב ולהגיב (יותר במלל מאשר בנחישות), ממשיכה לספק שירותים ותשתיות לאויב, מעורבת בבחירות "הדמוקרטיות" והחופשיות ברשות הטרור הפלשתינית ומנסה להשפיע על תוצאותיהן, ומתקפלת בעניין "המעבר הבטוח", בטוח לאויב אך לא לישראל.
דוגמה אחרת היא ההתבזות של מערכת אכיפת החוק במדינת ישראל: הרוצח ברגותי יושב אומנם בכלא הישראלי, אבל מנהל מתוכו מערכת בחירות מתוקשרת, מציג את מועמדותו, נושא ונותן עם אחרים, מקבל מבקרים, מתראיין בתקשורת "הממלכתית" של ישראל, והכל ברשות ובסמכות לשכת שרון. האם יש רוצח אחר כלשהו הזוכה לפינוק כזה, או ש"ככה ייעשה לאיש אשר המלך (שרון) חפץ ביקרו"?
דוגמה נוספת היא הרכש החדש של קדימה, בדמותו של שר "הביטחון" מופז: כרמטכ"ל הפקיר מופז פצוע בשטח (מדחת יוסוף) עד שדימם למוות; כשר ביטחון הפעיל את צה"ל "בנחישות" כדי לגרש אזרחים מבתיהם בארצם ומאיים לחזור על כך ולגרש את יהודי חברון מבתי יהודים בעיר, אבל פועל "ברגישות" כאשר מדובר במלחמה באויב. כפוליטיקאי עשה את כל השגיאות האפשריות כאשר גימגם בין הליכוד לקדימה. עובדת היותה של קדימה עיר מקלט למי שלא יכלו להיבחר במפלגותיהם היא עוד מאפיין של ההליכה מדחי אל דחי.
ועוד: שרון דיבר השבוע גבוהה גבוהה על חשיבות המאבק בתאונות הדרכים. אילו היה מתכוון לכך ברצינות היה מציב בראש משרד התחבורה שר בעל שיעור קומה. אבל כמעט במקביל הסתבר שהמשרד מיועד לשמש ארץ גזירה לשר "הביטחון" שהתמהמה ולא הלך עם אדוניו בזמן. העונש למופז: להיות שר התחבורה במקום שר הביטחון. האם שרון מתכוון להילחם בתאונות הדרכים, או רק להעניש את נושא הכלים הכושל?
סמל נוסף להידרדרותה של ישראל השרונואידית מדחי אל דחי הוא ההסכמה לוותר על הסמל היהודי, מגן דוד, ולהמירו במעוין אדום, ובלבד שהצלב האדום והסהר האדום יואילו בטובם לקבל את מגן דוד אדום לשורותיהם. ההימנון הלאומי - שגם עליו מאיימים חבריו החדשים של שרון - מדבר על להיות עם חופשי בארצנו. הכניעה המתמדת לארה"ב (ב"הסכם" המעברים, בעניין "המעבר הבטוח", באי-בנייה אפילו בגושי ההתיישבות "הגדולים", שאינם אלא פירורים) מלמדת שאיננו עם חופשי בארצנו. הוויתור על סמל לאומי יהודי וההתגאות בכך מעידים על כך שאיננו אפילו עם נורמלי בארצנו.
ומה אומר שרון לשותפים המצטרפים אליו להליכה מדחי אל דחי, תהליך שעתיד להסתיים, אבל נזקיו רבים וחמורים: "אם באמת אתם מושחים אותי למלך עליכם - בואו חסו בצלי, ואם אין - תצא אש מן האטד ותאכל את ארזי הלבנון", קל וחומר את אזובי הקיר.
