השליחות שהטיל אמנון אברמוביץ' על התקשורת היתה לשמור על שרון "לא רק מפני הדגלים הפוליטיים אלא גם מפני דגלים משפטיים" (בכנס על ההינתקות, מכון ואן-ליר, פברואר 2005). כעת נוספה משימה חדשה - לשמור עליו גם מפני דגלים בריאותיים.
כשהאתרוג החולה ואך בקושי הגיע לשערי בית החולים, כבר נתבשרנו כי מדובר באירוע קל, הכרתו לא נתערפלה אף לא לרגע, הוא שולט שליטה מלאה בחמשת חושיו וברמ"ח איבריו, ואינו פוסק מלהתבדח עם רופאיו ואנשי לשכתו. קריש הדם התמים במוחו נמס כפתית-שלג, ואף התנדף בלי להשאיר עקבות.
הגדילו לעשות כאשר שלפו מתחת לשכבת אבק בת 40 שנה נוירולוג שטיפל בשנות ה-60 בגולדה מאיר, שלקתה באירוע דומה עוד כשכיהנה כשרת החוץ. הראייה - השבץ המוחי לא הפריע לה בעשייתה כראש-ממשלה, בשלב מאוחר יותר בחייה הפוליטיים.
האמנם?
גולדה מאיר אחראית למחדל הנורא של מלחמת יום הכיפורים - כאשר היא וחבריה לא ראו את הקולות. עם ישראל שילם את המחיר.
ה"עזר כנגדה" של גולדה בענייני ביטחון היה משה דיין, אישיות חזקה ודומיננטית, לטוב ולרע. לצידו של שרון מכהן שאול מופז - רמטכ"ל היציאה מלבנון ונטישת מדחאת יוסף בקבר יוסף, שר הביטחון שהתנגד בתוקף להינתקות ולעסקת טננבאום - אך התקפל מיד כשהגביר איים באצבעו.
הגדיל לעשות באיגרתו, בה הצהיר: "בית לא עוזבים, ובדעתי להישאר בליכוד בכל מצב, ולהילחם על דרכו!". איגרת שהגיעה לבתי 130,000 מתפקדי הליכוד כבר אחרי עריקתו ל"קדימה". כל שיוצא תחת ידיו משול ל"נח בשבע שגיאות".
בממשלת גולדה כיהנו אישים עוד אישים בולטים, כמו ישראל גלילי ויגאל אלון. לצידו של שרון, בנוסף למופז - כוכבים דוגמת צחי הנגבי ואהוד אולמרט.
ולמרות זאת, קרה מה שקרה...
אז לפי התקשורת, האתרוג יכול להמשיך ולפרוח, והוא כשיר לחלוטין להמשיך כמנהגו במצוות ובמעשים טובים.
פתי יאמין.
לא נותר לי אלא לאחל לאריאל שרון הרבה בריאות ואריכות ימים. רצוי בחברת הכבשים, הפרות ושאר חיות החווה, לא אלה שבממשלה. אם לא במקום אחר.
